ביולוג אבולוציוני מאוניברסיטת בריטיש קולומביה ערך ניסוי ראשון מסוגו בטבע, והשיג עדות חשובה לאחד מרעיונות העיקריים של דארווין – ההסתגלות לסביבה מאיצה את יצירתם של מינים חדשים
"תכונה הסתגלותית בודדת, כמו צבע, יכולה לגרום לאוכלוסיה שלמה לעלות על הדרך ליצירת מין חדש. אך הסתגלות המשלבת מספר תכונות עשויה להידרש על מנת להשלים את תהליך היצירה של מין חדש לגמרי," אומר פטריק נוסיל, פוסט-דוקטורט באוניברסיטת בריטיש קולומביה שמאמרו פורסם ב- 2 לאפריל בכתב-העת המדעי המקוון PLOS ONE. "ככל שיש יותר דרכים בהן האוכלוסיה יכולה להסתגל לסביבתה היחודית, כך סביר יותר שהיא תתפצל למין נפרד."
נוסיל חקר חרקי מקלונים בדרום קליפורניה. חרקי מקלונים אינם יכולים לעוף ומבלים את כל חייהם על הצמחים המארחים שלהם, אותם הם גם מנצלים כמזון. ניתן למצוא סוגים שונים (eco-types) של חרקי המקלונים על גבי צמחים שונים. כל אחד מסוגי החרקים השונים מתהדר בתבניות צבע שתואמות את צורת וצבע הצמח המארח. חרקים מסוג ה- Cristinae, למשל, ניזונים על צמחים בעלי עלים ארוכים ודקים, ומאופיינים בקו לבן על גופם הירוק המעניק אשליה אופטית שהם דומים יותר לעלים ביניהם הם חיים. בדרך זו הם מצליחים לשטות בטורפים, המתקשים לאתר אותם בין העלים האמיתיים.
מלבד תבניות הצבע שעל גופם, סוגי החרקים הגדלים על צמחים שונים נבדלים זה מזה במגוון של תכונות, כגון גודל וצורת הגוף, הרגלי מנוחה והפרשת פרומונים. כל אלו מעידים על תחילתו של תהליך התפצלות למינים נפרדים. יחד עם זאת, סוגי החרקים השונים יכולים עדיין להזדווג זה עם זה. במילים אחרות, תהליך ההתפצלות למינים נפרדים טרם הושלם, והוא עדיין בתחילת הדרך.
נוסיל הפריד חלק מסוגי החרקים מהצמחים המארחים הרגילים שלהם, והגן על אחרים מהטורפים הטבעיים שלהם. בדרך זו הוא מצא כי תבניות הצבע על גופם מספיקות כדי להתחיל תהליך של יצירת מין חדש. יחד עם זאת, על מנת להמשיך לקדם את התהליך ולהביא ליצירה של מין חדש , נוסיל גילה כי נדרשת ברירה לפי תכונות הסתגלותיות נוספות, כאשר התכונה ההסתגלותית הנוספת שנבדקה בניסוי היתה יכולתם של סוגי החרקים להתמודד עם הכימיקלים הרעילים של הצמחים המארחים.
על מנת לבדוק את התפצלות החרקים למינים שונים, בדק נוסיל שלוש תכונות : את דרכי ההתנהגות של החרקים (אילו צמחים הם מעדיפים), את צבעם וסמנים גנטיים מסויימים בדנ"א שלהם. המסקנה הסופית של הניסוי היתה כי מתרחשת הבדלה יותר מוחשית למינים נפרדים (לפי קריטריונים גנטיים של החרקים, צבעם והתנהגותם), כאשר הברירה שמופעלת עליהם מתבססת על יותר מגורם אחד.
"זהו הניסוי הראשון מסוגו שנערך מחוץ למעבדה, המקדם את התיאוריה של דארווין שברירה טבעית מביאה ליצירת מינים חדשים," אומר נוסיל ומסכם כי, "הממצאים מאד מרגשים."
9 תגובות
היי,
יש לי מקלונים וויטנאמים דור שני אצלי ואני רוצה לעשות מקלון ישראלי שיחייה בטבע.
האם אפשר לעשות זאת ?
האם יש כבר מקלון ישראלי?
אסף,
כפי שאמרתי בעצמי, ויקיפדיה אינה מקור לסימוכין מובהקים או מדעיים, אך היא בדרך-כלל מספקת מידע כללי טוב.
לענייננו, המאמר משתמש במונח Eco-type לתיאור הזנים החדשים, ולא – 'תת-מין'. בכל מקרה, לקחתי את דבריך לתשומת לבי, ואני מודה לך על ההערה וההארה. כשיגמר חופש פסח אעבור בספריית הטכניון ואנסה למצוא סימוכין סופיים בספרי הלימוד העדכניים של הביולוגיה.
חג שמח,
רועי.
לרועי
וויקיפדיה אינה מורה נבוכים ואין להתלות בכתוב בה כאשר הדברים נוגעים
לדיוק מדעי ,
אין לי סימוכין מובהקים אבל:
בכל פרסום מדעי (בלעז) כאשר מתיחסים ל תת-מין זואולוגי משתמשים במושג : subspecies , = תת-מין .
אף פעם לא ב :race = גזע , וגם לא ב : type ; variety, strain = זן .
לפיכך ראוי שהתיחסות בעברית תהיה בהתאם .
מאמר מעניין.
לשאלת הגדרת מושג המין – הרי שמדובר בסוגיה שעדיין אין עליה הסכמה מלאה ממילא. צאצאים פוריים וברי תחרות ניתן לייצר גם באופן וגטטיבי.
אסף,
אני מצטט מויקיפדיה (המונח תת-מין) :
"במיון עולם הטבע, תת-מין היא אוכלוסייה של פרטים בני מין אחד, שבשל בידול גאוגרפי או אחר קיים שוני מהותי בצורה או בהתנהגות בינם לבין הפרטים באוכלוסיות אחרות של אותו מין.
מן ההגדרה נובע שלא כל שוני מגדיר תת-מין ונדרש שוני מהותי. כלומר, הגדרת אוכלוסייה כתת-מין תלויה גם בשאלה מהו שוני מהותי ולפיכך היא תלויה גם בחוקר המגדיר. בזואולוגיה מקובל לכנות תת-מין בשם גזע (כגון גזעי כלבים וכדומה)."
והגדרת המונח 'גזע' :
"גזע מוגדר מבחינה ביולוגית כקבוצה של יצורים (אורגניזמים), בני אותו מין, הדומים במכלול של תכונות פיזיולוגית תורשתיות, המייחד אותם מיצורים אחרים בני אותו מין.
הגדרה זו אינה חדה, והיא נתונה לפירושים שונים, של אסכולות וחוקרים שונים."
מצד שני, כמובן שויקיפדיה אינה מקור מידע מדעי רשמי. אם תוכל לספק סימוכין לקביעתך כי, 'גזע ו/או זן הם מושגים לשימוש בחקלאות וחיות בית', אשמח להתייחס אליו ולעדכן את ידיעותי.
מאחר ובביולוגיה עסקינן ה"תרמינולוגיה" מחייבת,
ומאחר ובגדרה ביולוגית בכל סוג יש מינים רבים ושונים ,
כאשר אחת ההגדרות היא ש:
"בני מין ניפרד אינם מעמידים צאצאים פוריים".
הרי ההגדרה הנכונה לפרטים שמתחילים להתבדל ועדיין
אינם מתמיינים היא : ת ת – מ י ן !
גזע ו/או זן הם מושגים לשימוש בחקלאות וחיות בית .
אסף,
מיכאל ענה על סוגיית המינים היטב. אני מסכים כי המלה 'גזע' היתה יכולה להתאים יותר מהמלה 'סוג' בה השתמשתי.
באשר להערתך השניה, פטריק נוסיל עצמו אמר, כמצוטט בידיעה, כי,
"זהו הניסוי הראשון מסוגו שנערך מחוץ למעבדה, המקדם את התיאוריה של דארווין שברירה טבעית מביאה ליצירת מינים חדשים."
תודה על תגובתך,
רועי.
אסף:
בחירת המילים היא תמיד נושא בעייתי אבל הסיבה שרועי בחר במילה סוגים היא שהמילה "מין" טעונה בדרך כלל במשמעות נוספת והיא זו של היעדר יכולת רביה עם מינים שונים. אם אתה רוצה להציע שימוש במילה מין במצב שנמצא בניסוי תצטרך להציע מילה נוספת לתיאור המצב בו אין רביה משותפת. בשפה המדעית העברית המקובלת – תרגומה של המילה Species הוא המילה מין ולכן מילה זו אינה מתאימה כאן. ייתכן שהיה כדאי להשתמש במילה "גזע"
למען הדיוק ראוי היה כי בכל מקום בו כתוב "סוגים" ,
יהיה מ י נ י ם ! שכן מדובר בהתמיינות .
לגופו של ענין, ההנחה שמתקימת התמיינות היתה וגם הוכחה בתנאי מעבדה , היחוד והמיוחד במחקר הנ'ל הוא שזו הפעם הראשונה בה נסוי מבוקר בסביבה טבעית / בטבע
הראה את נכונות ההנחה.