לעצים הראשונים היו שרכים, לא עלים

 הם היו דומים יותר לתמרים מאשר לשאר מרבית העצים

עלי העצים הקדמונים נעו ברוח כמו התמרים המודרניים כשעליהם היו למעשה שרכים ולא עלים רגילים, אמרו מדענים בהתבסס על שני מאובני עצים שלמים שסייעו להסביר את האבולוציה של היערות והשפעותיהם על האקלים.

המאובנים, בני 385 מיליון שנה, שהמדענים אומרים כי הם העדות הקדומה ביותר של עצי היער הקדומים, ובכך נסגר הויכוח באשר למהותם של מאובני העצים שהתגלו כבר לפני מאה שנה בגלבוע, ניו יורק.

המדענים מאמינים כי היערות הקדמונים הראשונים ספגו את דו תחמוצת הפחמן וקררו את אטמוספירת כדור הארץ. היערות שגשגו בצומת חשובה בהסטוריה של החיים על כדור הארץ, מיד לאחר הופעתם של  החולייתנים הראשונים – דו חיים בעלי ארבע רגליים – שיכלו גם לחיות על אדמה יבשה.

“פתרנו את החידה הותיקה הזו” אומרת לינדה ואן-אלר הרניק Hernick, פלנתולוגית במוזיאון מדינת ניו יורק, שכתבה על התגלית בכתב העת נייצ'ר. המאובנים בגלבוע התגלו בשנת 1870 כאשר פועלים ערכו פיצוץ במחצבה. עד כה, המדענים לא ראו את צמרות העצים הללו.

הרניק ועמיתה למוזיאון, פרנק מנוליני גילו את הכותרת הלא פגועה של העצים וחלק מהגזע בחפירות שערכו בשנת 2004, ושנה מאוחר יותר מצאו את החלק התחתון של הגזע (באורך 8.5 מטרים) של אותו מין עץ.

כאשר חיברו המדענים את כל חלקים הם קיבלו Wattieza, עץ שנראה כמו דקל מודרני עם צמרת המורכבת משרכים שגדלה לגובה של 10 מטרים ומתרבה באמצעות  נבגים.

עד כה, סברו הפלאובוטאנים כי עץ המכונה Archaeopteris  היה העץ הותיק ביותר. כעת אנו יודעים שהיו צמחים דמויי עצים פזורים זמן רב קודם לכן” אמרה הרניק. העצים הללו, דמויי השרכים התקיימו בכדור הארץ 23 מיליון שנים לפני ה-Archaeopteris, שלדברי הרניק מזכיר עץ מודרני, בעל ענפים קונבנציונליים.

 במקום עלים היו ל-Wattieza ענפים דמויי שרכים שהזכירו מברשת לניקוי בקבוקים, אומר ויליאם סטיין, פלאוביולוג באוניברסיטת בינגהמטון בעיר ביגהמטון, ניו-יורק ושותף בכתיבת המאמר.