בתום השלב הראשון שיטת האבחון מצביעה על יעילות של 99% אך עודה רחוקה מיישום כשיטת סקר של הציבור הרחב.
אחת המחלות בהן חלה התקדמות בזמן האחרון היא סרטן שחלות. זהו סרטן נדיר יחסית אך גם קטלני במיוחד (מקום חמישי כגורם מוות מסרטן בנשים בארה”ב). הבעיה העיקרית עם הסרטן המסויים הזה הם התסמינים המוקדמים המעורפלים (כאבי בטן, נפיחות, כאבי גב ועייפות) ומהם נובע אבחון בשלב מתקדם בו לרוב התפשטו גרורות לאיברים אחרים בגוף ושיעור השרדות של 30% בלבד בחמש השנים שאחרי האבחון. בעיה זו משותפת לעוד סוגי סרטן (לבלב למשל) ולכן מעבדות ברחבי העולם מנסות למצוא פתרון לאבחון המאוחר.
מחקר שפורסם ב-10 באוגוסט 2010 במגזין Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention מתאר גישה חדשה לאבחון מוקדם של סרטן השחלות. לפי השיטה המתוארת במאמר, החוקרים אספו דגימות דם מ-44 נשים שאובחנו עם סרטן שחלות בשלבים שונים, יחד עם דגימות מ-50 נשים בריאות. דגימות הדם עברו טיפול להסרת תאי דם אדומים וגורמי קרישה, והסרום הנותר עבר ניתוח ממוחשב לגילוי המבנה הכימי הייחודי של הנבדקת כפי שעולה מכ-20,000 המטבוליטים שהופיעו בדגימה. המטבוליטים הם חומרים הנוצרים כתוצאה מהפעילות התאית שלנו. מאחר ותא סרטני מתנהג שונה מתא רגיל, הציפייה היתה כי גם המטבוליטים שייוצרו יתנו פרופיל שונה וכך ניתן יהיה להבחין בין אדם חולה לאדם בריא.
בתום השלב הראשון שיטת האבחון מצביעה על יעילות של 99% אך עודה רחוקה מיישום כשיטת סקר של הציבור הרחב. יעילות של 99% משמעה שבכל 2500 נשים שיבדקו, יתרחש אבחון שגוי של 25 נשים שיחשפו לבדיקות וטיפולים מסוכנים. סביר שכאשר העלות של השיטה תרד מספיק היא תצטרף אל השיטות הקיימות כיום, צילומי CT, אולטראסאונד ובדיקה של רמות חלבונים מסויימים, שגם הן אינן מושלמות.
השלב הבא של המחקר יכלול השוואה של פרופילי סרום המתקבלים בסוגי סרטן שונים כדי לבחון האם באמת ניתן להבדיל ביניהם, והגדלת כמות הדגימות המשתתפות כדי לקרב את היעילות כמה שניתן ל-100%.
7 תגובות
א. בן נר:
השיטה בה השתמשו היא ספקטרומטר מסה. זה מכשיר המסוגל להבחין בין חומרים שונים על סמך הבדלי המסה ביניהם והמטען החשמלי שלהם.
סדרות כמו CSI משתמשות בשיטה הזאת, או בגרסה לזיהוי גזים שלה, הרבה לזיהוי חומרים כמעט בכל פרק.
יש ערך סביר בויקיפדיה העברית “ספקטרומטר מסה”. האנגלי יותר מפורט.
לא לא, אני בפירוש מתכוון למרפאות חוצנים. לגבי אדמת ירח, גם לי נגמר, אביא בנסיעה הבאה…
אפרופו חוצנים, תבקש מהם להביא לי קילו גבינה מאדמת הירח. בדיוק נגמר לי. 🙂
אישחד:
אתה מתכוון למרפאות חוצנים או שאתה מתכוון למרפאות חוצנים?
מי צריך את זה בכלל…
יש לי הומאופת מופלא שיודע לאבחן הכל, אם הוא לא מוצא אז יש מרפאות חוצנים. ה”רפואה” המודרנית מרעילה ומסממת אותנו תמורת בצע כסף בלבד.
שאלה ללוטם אליהו :
לא מוסבר בכתבה , והכוונה להסבר כללי איכותי בלבד, איך נעשית אנליזה (או כלשון המאמר “ניתוח ממוחשב”) של 20,000 חומרים מטבולים בזמן סביר .
הרי הניתוח הממוחשב אפשרי רק לאחר קבלת נתוני בדיקת הדגימה .
תודה.
מעניין מאוד.
מעניין גם מה רמת המובהקות של תוצאה כזאת.
אם משווים כמות או נוכחות של 20,000 חומרים שונים עם בין שתי קבוצות קטנות (44 ו 50) אז לשונות במדידת הכמות יש משקל גדול מאוד במובהקות של התוצאות.
אם יש שונות גדולה במדידה תוצאה כזאת יכולה להופיע גם באקראי, ובסבירות לא מבוטלת.
בדרך כלל השלב הבא של מחקר כזה הוא לחפש את המנגנון דרך אותם מטבוליטים (במקרה הזה) שנמצאו מאפיינים.