סיקור מקיף

האם יש תאריך להכחדה הגדולה הבאה?

מדענים מאוניברסיטת קרדיף פיתחו מודל המראה כי מערכת השמש עוברת דרך מישור הגלקסיה כל 35-40 מליון שנה, וכי תקופה זו מלווה במטחי מטאורים ובחלקם גם להכחדות המוניות * אנחנו בעיצומה של המתקפה

גלקסיה ספיראלית בעלת מוט מרכזי NGC 1300. דומה לשביל החלב. צילום: טלסקופ החלל האבל
גלקסיה ספיראלית בעלת מוט מרכזי NGC 1300. דומה לשביל החלב. צילום: טלסקופ החלל האבל

מזה עשרות שנים אנו יודעים כי מערכת השמש נעה בתוך הגלקסיה שלנו ועושה סיבוב עצום במשך 220 מיליון שנה. היכן אנו עוברים בטיול הגלקטי עצום-המימדים שלנו, ומהן ההשלכות? אלו איזורים אנו חוצים במסע הכביר, וכיצד הם משפיעים על מערכת השמש שלנו?

מדענים ממרכז קרדיף לאסטרוביולוגיה סבורים כי הצליחו לענות על שאלה זו, אך התוצאות אינן משמחות. החוקרים יצרו מודל ממוחשב המתאר את תנועתה של מערכת השמש שלנו. המודל תואם לתחזיות הקבוצה ומגלה כי מערכת השמש חולפת דרך מישור הגלקסיה בצורה מחזורית, בדומה ליו-יו העובר נקודה מסויימת שוב ושוב – פעם מלמעלה ופעם מלמטה.

לרוע המזל מסתבר כי מישור הגלקסיה אינו מהווה סביבה בטוחה למערכת השמש הפגיעה שלנו. כאשר אנו חולפים דרך האיזור הדחוס ביותר, מטאורים וכוכבי-שביט מוטים ממסלוליהם וצוללים אל תוך מערכת השמש. חלקם, באורח בלתי נמנע, מתנגש בכוכבי הלכת שלנו, ובין היתר גם בכדור-הארץ. הרעיון עצמו אינו חדש – עוד ב- 1998 קבעו חוקרים אחרים בתחום (Leitch & Vasisht) כי לפחות שתי הכחדות המוניות מן העבר תואמות לתנועתה של מערכת השמש דרך הזרועות הספירליות של הגלקסיה. ההכחדה הגדולה לפני 65 מליון שנה תואמת למעבר דרך סגיטאריוס-קרינה, וההכחדה מלפני 225 מליון שנה תואמת למעבר דרך סקוטום-קרוקס.

קבוצת החוקרים הנוכחית מצאה כי אנו חולפים דרך מישור הגלקסיה אחת ל- 35 עד 40 מליון שנה. על מנת לספק הוכחה נוספת למודל, הם סקרו את תיעוד הזמנים של מכתשים גדולים על פני כדור-הארץ וגילו כי אכן קיימות תקופות בהן עולה שכיחות הפגיעות בכדור-הארץ פי עשר. תקופות אלו מגיעות אחת לכל 36 מליון שנים. מתוך ניתוח מכלול המכתשים הידועים ומיקומה של השמש ביחס למישור הגלקסיה, הגיעו החוקרים למסקנה העגומה שאנו כרגע באחת מתקופות ההפגזה הגדולות של מערכת השמש.

אסטרואיד פוגע בכדור הארץ. הדמיה - נאסא
אסטרואיד פוגע בכדור הארץ. הדמיה - נאסא

אין ספק שתקופות ההפגזה הגדולות מהוות איום על כל החיים שעל פני כדור-הארץ. המפגש הקודם שלנו עם סגיטאריוס-קרינה הכחיד כמעט את כל הדינוזאורים, ביחד עם 57% מכל מיני הצמחיה היבשתית. יחד עם זאת, החוקרים טוענים כי יתכן שתקופות המעבר דרך מישור הגלקסיה מאפשרות תחלופה של צורות חיים בין ענני הגז והערפיליות לבין כדור-הארץ. חיידקים ויצורים חד-תאיים אחרים נישאים על גבי נתזים מן ההתנגשויות. אותם נתזים הופכים לכוכבי-שביט, המסוגלים לצאת באותה תקופה מתוך מערכת השמש ולהפיץ את זרעי החיים הזעירים לערפיליות ולענני האבק והגז הממלאים את הגלקסיה. לפי תיאוריית הפאנספרמיה, שאמיתותה עדיין מוטלת בספק, החיים הגיעו לכדור-הארץ עצמו מתוך מטאורים וכוכבי שביט שהתנגשו בו. חוקרים רבים בתחום אינם מקבלים את הרעיון כי חיים מורכבים יכולים לשרוד בחלל החיצון לאורך זמן, ובוודאי שלא לתקופה ארוכה מספיק כדי ליישב כוכבים אחרים.

הפרופסור צ'אנדרה וויקראמאנסינג, מנהל המרכז לאסטרוביולוגיה ואביה של אחת מכותבות המחקר, אומר כי, “זהו מחקר חשוב המבסס היטב את האינטראקציה בין שביטים לחיים, וחושף מנגנון דרכו יכולים החיים להתפרש בקנה מידה גלקטי.”

בין אם תיאוריית הפאנספרמיה נכונה ובין אם לאו, פרופסור ויליאם נאפייר קורא להגדיל את השקעת הכספים בחיפושים אחר גופים הסמוכים לכדור-הארץ, ולהשקיע יותר מחשבה בדרך בה נטפל בגופים כאלה.

“יש שני איזורים בהם אני חושב שאנו לוקים בחסר,” הוא אומר בראיון לאתר 'הידען'. “ראשית, מערכת השמש הפנימית כמעט ולא נחקרה בטווח התת-קילומטרי, ואני חושב ששברי שביטים רבים קיימים שם. שנית, אנו צריכים לחפש אחר גופים שחורים – שביטים לא פעילים – שיתכן ואיננו מגלים אותם בדרכי החיפוש העכשוויות שלנו. הם אמורים להתגלות בגלאי האינפרא-אדום של לוויינים.”

חשוב להזכיר כי תקופת ההפגזות נמשכת בערך ארבעה מיליון שנים, כך שפגיעות המטאורים מתפלגות לאורך זמן ארוך מאד. מצד שני, מאחר ולפי החוקרים אנו כבר עכשיו בתקופת ההפגזות הגדולה, הסכנה הנשקפת לנו עלולה להיות גדולה יותר משהבנו בעבר, ועלינו להכין את עצמנו לאפשרות זו. אם נתפס לא מוכנים, עשוי הדבר להביא את קץ המין האנושי.

את המחקר ערכו דוקטור ג'אנאקי וויקראמאנסינג ופרופסור ויליאם נאפייר ממרכז קארדיף לאסטרוביולוגיה, והוא יפורסם בכתב העת המדעי – Monthly Notices of the Royal Astronomical Society.

לידיעה באתר אוניברסיטת קארדיף

16 תגובות

  1. זה מזהמפחיד אני קולה בן11 יש לי 4 שנים לחיותאני מפחאד אבל אימא שלי אמרה שיש לבין שאו קולת קול דבר בשמים או נגיד קלאת אוה שולאך טיל גריני אלאב

  2. אני מסכים עם לבנה. הקישור מוכיח את אמיתות האיסלם באמצעות המדע, והוא אכן מעניין מאד ומומלץ להיכנס אליו.

    רק כדי לאזן, אני מוסיף שלושה קישורים רלוונטיים אחרים, שמוכיחים גם את הדת היהודית, את הדת הנוצרית ואת מפלצת הספגטי המעופפת באמצעות המדע, והם אמינים לא-פחות :

    http://www.templeton.org/
    http://www.hidabroot.org/Site/index.asp
    http://www.venganza.org/

  3. אני היחיד ששם לב כמה התמונה ששמו מטרידה…זה חפץ ממש גדול שמה משהו כמו 1 חלקי 100 מגודל כדור הארץ…
    בהתחשב לזה שהמכתש הכי גדול במפרץ מקסיקו וקצת דרום אמריקה..מצביע על משהו קטן מ 30 קילומטר…
    (לא שזה יגרום כל כך מעט נזק)..שכנראה השמיד את הדינוזאורים היקרים שלנו…אז אני חושב שהגודל סביר מספיק ככה שתוך פחות מ100 שנות טכנולוגיה באות..בתקווה שלא נכחיד את עצמנו במלחמות כמובן …יהיה בידינו פיתרון לבעיה הזו.

    עד אז סטטיסטית אם איני טועה צריכים לפגוע כמה גופים בעלי גודל בינוני מספיק עד קוטר מספק לפגיעה הירושימית…משהו כמו מה שהיה ברוסיה בתחילת המאה שעברה וכו…

    בכל מקרה משהו פה הזכיר את 2012…למיטב ידיעתי ..האינקה לא היו היחידים שחישבו את התאריך הזה..ולמרות שאיני זוכר איזה תרבות אחרת חישבה את זה ( לא שכנה על אותה יבשת)..תודו שזה קצת מטריד..שכמה תרבויות חישבו את אותו תאריך..מוזר משהו לא?

  4. אתה מתעלם מהבעיה שאני מדבר עליה-
    אם השמש נעה במישור שונה ממישור הגלקסיה-אז היא תחתוך את מישור הגלקסיה פעמיים כל מחזור. אם מתרחשת תופעה מחזורית עם תדירות גבוהה יותר צריך למצוא לכך סיבה שונה.

  5. אין ככל הנראה קשר למישור המלקה, כדור הארץ נמצא קרוב מאוד אליו והחציות שלו נעשות בטווח של חודשים ולא מיליוני שנים. לדעתי הכוונה היא שהשמש מקיפה את מרכז הגלקסיה בערך במישור הגלקסיה, אבל הבערך הזה הוא מספיק לא מדויק כדי שבמרבית הזמן היא תהיה מעל או מתחת לגלקסיה.

  6. שאלה: מי יכול להסביר לי איזה כח יכול לגרום למערכת השמש להתנדנד סביב מישור הגלקסיה?
    אמנם מערכות השמש בגלקסיה יכולות בעיקרון לנוע באופן כאוטי שהרי מבנה הגלקסיה הוא לא יציב (מסת המרכז קטנה מאוד ביחס למסת הגלקסיה) אך גם זה לא מסביר תנועה מחזורית.
    האם גם כדור הארץ מתנדנד סביב מישור המילקה?
    זה אפשרי אם כ"א מושפע ממחזורם של כוכבי לכת אחרים.
    האם זה ההסבר גם בענייננו?

  7. אדם:
    שביטים הם מטיאורים לכל דבר והם נמצאים בכל מקום ביקום. נכון שבקרבת שמשות למיניהן הם מתהדרים בזנב גדול יותר אבל בסך הכל, אם מטיאור שהרכבו מתאים משוטט ברחבי הגלקסיה וחוצה את נישורה מדי פעם הרי שכאשר יכנס למערכת השמש או – חס וחלחלה – בנו – הוא יראה כשביט לכל דבר.

  8. אנחנו כבר בעיצומו של ההכחדה הגדולה
    מאז שהקוף המטורף ירד מהעץ
    הוא כמו וירוס משמיד הכול
    והופך הכול לבטריות

  9. מקסים:
    הסיכוי לפגוש שביט במישור הגלקסיה גבוה יותר מן הסיכוי לפגוש שביט מחוץ למישור הגלקסיה וזה ברור כי ככל שמתרחקים מן המישור מגיעים לאזורים יותר דלילים. גם אם מתחשבים במשרעת התנודה של השביט – יש יותר שביטים שפוקדים את הטווח של +- 10 מעלות מכאלה שפוקדים את הטווח +- 30 מעלות ולו רק בגלל שכל השביטים שעוברים בין +-30 עןברים גם ב+- 10 ואילו ההיפך אינו נכון.
    נראה לי שעכשיו אתה יכול להבין שמה שתיארת כדעתך נוגד את מה שאני חושב שהוא ידיעתך.

  10. אריה, נראה לי שאתה הוזה.
    הכוכב "שמש" הכי קרוב קרוב אלינו, מספיק רחוק, כך שההיפותזה נשמעת מופרכת לחלוטין.
    ע"ע "אלפא קנטאורי".

    גם יש תאוריה נוספת היא שבני המאיה חישבו בזמנו שב2012 (ביום בו לוח השנה שלהם נגמר) השמש תחצה את מישור הגלקסיה.

    נשמע גם מופרך, כי איך הם ידעו שקיימות גלקסיות?
    אולי הם לא ידעו. אבל אולי לפי שביל החלב שנראה בלילות בהירים הם חישבו משהו, אבל אני בספק, כי זה מאוד קשה לראות איזשהו שינוי בזווית שלנו ביחס למישור שביל החלב. (אם יודעים בכלל שהוא מישור.)

    התיאוריה של המדענים הנ"ל גם נשמעת יחסית חלשה.
    כי גם השביטים עצמם מטלטלים ביחס המישור של הגלקסיה. אז הסיכוי שדווקא נפגוש אותם באמצע ולא במשרעת הרחוקה מהמישור, לא קטן יותר מהסיכוי שנפגוש אותם במישור עצמו.

    אבל זו רק דעתי.

  11. בעניין דומה: מישהו יודע אם אסטרופיזיקאים מצדדים היום בהיפותזת נמסיס?
    היפותזת נמסיס מסבירה גם היא את מחזוריות ההכחדות ההמוניות בקיום שמש נוספת במערכת שלנו המהווה כוכב כפול, אלא שהמערכת היא בעלת מסלול אקסצנטרי שכיום אנו נמצאים במצב בו השמש השנייה המכונה נמסיס, נמצאת במרחקה הגדול ביותר מאיתנו לכן אין אנו מבחינים בה. כאשר נמסיס מתקרבת היא משפיעה על השביטים בענן אורט ומעיפה חלק מהם לסביבה שלנו.

  12. כןכן, אבל… אי אפשר פשוט לבדוק את מיקומנו הנוכחי בגלקסיה ולאמת או להפריך את כל העניין??
    בכל מקרה, עקב ההתפתחויות של 100 השנה האחרונות, ועקב אסונות טבעיים ולא טבעיים הפוקדים את האנושות האנושה, וערב המלחמה הבאה, זה לא ממש משנה אם יש מטח (אסטרואידים) כזה או אחר בטווח של 4 מליון שנה..

    ובנימה אופטימית אסיים – כנראה יותר אסטרואידים מהרגיל נמצאים באיזור ויהיה ניתן לחקור אותם. לשמש (ולצדק 😉 ) יש יותר סיכוי מלכדור הכחול לספוג פגיעה.
    חוץ מזה, google earth חייבים יהיו להתעדכן בכל מקרה של פגיעה 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.