הסופרנובה הטריה ביותר בשביל החלב

טלסקופ החלל צ'אנדרה גילה כי שרידי סופרנובה שהתגלתה ליד מרכז הגלקסיה הם של סופרנובה שהופיעה בשמים לפני 140 שנה אך לא נראתה לעין בשל מסך האבק באיזור שבו היא התרחשה

הסופרנובה האחרונה שהתרחשה בגלקסיה שלנו התגלתה באמצעות מעקב אחר שאיריותיה המתפזרות בחלל. ממצאים אלו, שהושגו באמצעות טלסקופ החלל צ'אנדרה ומצפה הרדיו הלאומי – המערך הגדול מאוד, יסייעו לשפר את הבנתנו כיצד התפוצצו סופרנובות בשביל החלב.
ההתפוצצות התרחשה לפני כ-140 שנה (מנקודת הזמן שלנו בהתעלם כמובן מהמרחק, כלומר אילו היו צופים בה מכדור הארץ היא היתה נראית לעין בשנות השבעים של המאה ה-19), דבר שהופך אותה לאחת הסופרנובות הטריות בשביל החלב שנמדדו בקנה המידה של המדע המודרני. קודם לכן, הסופרנובה הידועה היתה זו שהופיע ב-1680. הערכות אלה הסתמכו על התפשטות שאיריותיה, קאסיופיאה A.
שאריות סופרנובה צעירה זו, שהאסטרונומים כינו G1.9+0.3, המספרים מציינים את הקואורדינטות הגלקטיות שבהם נמצא הענן המתפשט של שאריות הסופרנובה, נמצאת עמוק בתוך לב גלקסית שביל החלב. ההתפוצצות עצמה לא נראתה לעין מכיוון שהיא התחרשה בתוך שדה דחוס של גז ואבק. הדבר גורם לעצם להיות עמום פי מיליון באור הנראה, מאשר סופרנובה שניתן לצפות בה ללא הפרכה. ואולם השאריות שהשאירה אחריה הסופרנובה ניתנת לצפיה בתחום ה-X ובטלסקופי רדיו.
“אנו יכולים לראות התפוצצויות סופרנובות באמצעות טלסקופים אופטיים עד למחצית היקום, אך כאשר יש אבק איננו יכולים לצפות אפילו בחצר האחורית הקוסמית שלנו” אומר סטיבן ריינולדס מאוניברסיטת צפון קליפורניה בראלי, שהוביל את המחקר בנתוני צ'אנדרה. “למרבה המזל, ענן הגז המתפשט מההתפוצות בוהק בבהירות בגלי רדיו ובקרני X במשך אלפי שנים. טלסקופים הפועלים בשני תחומי תדרים אלה יכולים לראות דרך מסך האבק ולהראות לנו את מה שהחמצנו.
אסטרונומים צופים בסופרנובות בגלקסיות אחרות. בהתבסס על תצפיות אלה הם מעריכים כי לפחות שלוש התפוצצויות כאלה צריכות להתרחש במאה שנה בגלקסיה שלנו. אם קצב זה נכון, צריכות להיות עשר התפוצצויות סופרנובות צהירות מקאסיופיאה A, אומר דיויד גרין מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה, שהוביל את המחקר מטעם המערך הגדול מאוד. “זה רגע גדול לעקוב אחר אחת מהן” אמר.

המעקב אחר העצם החל ב-1985, כאשר אסטרונומים בראשות גרין השתמשו במערך הגדול מאוד כדי לזהות את שרידי התפוצצות הסופרנובה ליד מרכז הגלקסיה שלנו. בהתבסס על הקוטר הקטן יחסית, הם העריכו כי מדובר בסופרנובה שהתפוצצה לפני בין 400 לאלף שנה. 22 שנים מאוחר יותר גילו תצפיות מצ'נדרה כי העצם התפשט באופן ניכר, כ-16% מאז 1985. הדבר מעיד על כך ששרידי הסופרנובה צעירים בהרבה ממה שסברו עד כה.
הגיל הצעיר אושר בשבוע האחרון כאשר המערך הגדול מאוד ביצע תצפיות רדיו חדשות. הם השוו לתצלומים הקודמים ומהם עולה כי גיל השרידים אינו עולה על 140 שנה – אולי אפילו פחות אם הם האטו בשל האבק – דבר העושה את הסופרנובה לצעירה ביותר שתועדה בשביל החלב.
בנוסף להיותה של סופרנובה חדש,ה העצם גם מעניין מסיבות אחרות. מהירות ההתפשטות הגבוהה והאנרגיות הגבוהות של החלקיקים שנוצרו הם גבוהים ועשויים להאיץ מחקרים מעמיקים של העצם באמצעות צ'אנדרה והמערך הגדול מאוד. “אף עצם בגלקסיה שלנו אין לו את התכונות הללו” אמר ריינולדס. “ממצא זה חשוב במיוחד כדי ללמוד יותר כיצד כמה כוכבים מתפוצצים ומה קורה לאחר מכן.”

בתמונה: מעטפת החומר המתפשט מהסופרנובה כפי שצולמה בידי צ'אנדרה ב-2007. העיגול המרכזי מתאר את גודל המעטפת ב-1985.

לידיעה באתר נאס”א