סיקור מקיף

הרס ריפי צדפות

דייג, איסוף וחילוץ פראי של צדפות, “פיתוח” פראי בחופים והזרמת מזהמים, גורמים להיעלמותם של ריפי הצדפות. על פי מחקר חדש כ-85% מריפי הצדפות נעלמו כתוצאה מפעילות אנושית

צדפה שטוחה (אויסטר) מתוך: ויקיפדיה
צדפה שטוחה (אויסטר) מתוך: ויקיפדיה

דייג, איסוף וחילוץ פראי של צדפות, “פיתוח” פראי בחופים והזרמת מזהמים, גורמים להיעלמותם של ריפי הצדפות. על פי מחקר שפורסם ע”י “שמירת הטבע” (The Nature Conservancy), כ-85% מריפי הצדפות נעלמו כתוצאה מפעילות אנושית.

כמו אלמוגים כך גם צדפות מסוגים שונים בעיקר צדפות בעלות שני חלקים, (דוקשוותיים bivalves) “בונות” ריף ע”י הצמדות מאות פרטים לסלעים ופרט לפרט, ריף שמידותיו מגיעות לממדים של מאות ואלפי מטרים, ריף שמהווה בית גידול למגוון נירחב של בעלי-חי וצמחים בסביבה הימית.

על פי המחקר ריפי הצדפות הם מבתי הגידול היותר פגועים בסביבה הימית. ריפי הצדפות מול סין כמעט ונעלמו ב30 השנים האחרונות. באירופה נעלמו הריפים לחלוטין, מחצית מאוכלוסית הצדפות בדרום אמריקה בסכנה. צדפות שטוחות ( oysters) נעלמו לחלוטין ממימי אוסטרליה.

ריפי צדפות היוו מאפיין בולט בגופי המים באיזורים ממוזגים סביב לעולם, כמו ריפי האלמוגים כך גם ריפי הצדפות חיוניים וגורליים להמשך קיומה של סביבה ימית בריאה ופוריה. ריפי הצדפות מספקים מזון ומחסה לדגים, סרטנים וצפרים, הצדפות מסננות מים ומסלקות רעלים מהמערכת המימית, ריפי הצדפות מהווים “בולמי זעזועים” כנגד פעילות גלים וסערות.

המבינים במזון אומרים כי כאשר אוכלים צדפת-בר (שמקורה אינו גידול תרבותי) רוב הסיכויים שמקורה באיזורים שבחוף המזרחי של צפון אמריקה. ברוב האזורים הללו מצבם של ריפי הצדפות בכי-רע. מאות שנים של דייג וחליצת צדפות נמרצת, הוחמרו ע”י פגיעה עכשווית בחופים, מה שמביא את ריפי הצדפות מעבר לכושר מילוי “תפקידם” הסביבתי הנכון ומעבר לסף שיאפשר התחדשות.

מרי סדון היא יושבת ראש לאיגוד שימור בין לאומי לצדפות International Union for Conservation of Nature”s Species Survival Commission Mollusk Specialist Group. לדבריה למרות שידוע כי הפגיעה בצדפות החלה כבר לפני מאות שנים לא ציפו החוקרים לתוצאות כה עצובות. 85% מהשטחים בהם היו ריפי צדפות נפגעו עד כדי העלמות מוחלטת.

למרות התוצאות המפתיעות אומרים החוקרים כי ניתן לתקן את המצב ולשחזר את המערכת ע”י ניהול נכון של ריפי הצדפות והגורמים השונים באמצעות הפחתה בהזרמת מזהמים ומשקעים, הגנה שתעוגן באמנות בין-לאומיות, הפסקת “זריעת” צדפות חולות, הן הפעולות החשובות שיש לעשות. המחקר מציין כי במס” אזורים שבהם נעשו צעדי שימור ושמירה חיוביים הוכח כי ניתן להשיב את המצב לקדמותו ולהביא לשיפור ניכר בבריאותם של ריפי הצדפות וע”י כך, שיפור מצבה הכללי של הסביבה המימית.

בנימה אישית… המלצה: העובדה שצדפות מהוות קולטי ואוגרי רעלים ידועה זה מכבר, לכן יעילותן לגבי אמונות ומסורות שונות….. בספק, יחד עם זאת יש מס” רב של מיני צדפות למאכל את רובן ככולן מגדלים בחוות גידול,לכן, מי שבכל-זאת שרוצה לאכול מהצדפות ואינו רוצה לגרום בעקיפין לפגיעה סביבתית, יקפיד לשאול ולאכול רק צדפות מגידול בחוות. עד היום כתבתי מדוע, למען ההגנה על הסביבה (ועל עצמנו) לא כדאי לשתות מים מבוקבקים לאכול קוויאר, לאכול סרטניות (שרימפס), לחרוך בשר עכשיו המלצה להימנע מצדפות, לאן נגיע…. ?

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.