מחקר חדש: שתיית מים מותפלים עלולה להגביר סכנה למוות ממחלות לב * הסיבה סירוב האוצר להוסיף מגנזיום

כך עולה מתוצאות ראשוניות של מחקר משותף של המרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת בר-אילן, שהשווה נתוני תמותה מהתקף לב לפני ואחרי ההתפלה ובין מקומות שבהם שותים מים מותפלים לשאר הארץ

מתקן התפלה באי ספרדי הזוכה רק ל-100 מ"מ של גשם בשנה. המתקן מופעל על מזוט. צילום: goodcat / Shutterstock.com
מתקן התפלה באי ספרדי הזוכה רק ל-100 מ”מ של גשם בשנה. צילום:

goodcat / Shutterstock.com

תוצאות ראשוניות של מחקר משותף של המרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת בר אילן מצביעות על עלייה בשיעורי התמותה מאוטם שריר הלב באזורים שבהם צורכים מים מותפלים. המחקר, שבוצע במסגרת עבודת הדוקטורט של מיטל שלזינגר, בהנחיה משותפת של פרופ’ מיכאל שכטר ממרכז הלב בשיבא ופרופ’ יונה אמיתי מאוניברסיטת בר אילן וקופ”ח מאוחדת, הראה שבאותם אזורים בהם משתמשים במים מותפלים ישנה תמותה מוגברת מאוטם שריר הלב, מה שידוע יותר כהתקף לב, בהשוואה לאזורים שבהם מי השתייה אינם מכילים מים מותפלים.
למגנזיום תפקיד חיוני בגוף האדם והוא הכרחי לפעילותם של למעלה מ-300 אנזימים ותהליכים מטבולים רבים. קיים קשר בין מחסור במגנזיום ובין מחלות לב וכלי דם כולל שבץ מוחי, סוכרת וייתכן שגם סרטן המעי הגס. מחקרים אפידמיולוגים רחבי היקף הראו בעבר שבאזורים שבהם יש מחסור במגנזיום במי השתייה ובתזונה יש עליה בשכיחות של התפתחות סכרת מסוג 2, אירועי לב, אירועי שבץ מוחי ומוות לעומת אזורים בהם אין מחסור במגנזיום.
בנוסף, במחקרים קודמים הראו פרופ’ שכטר ואחרים שהוספת מגנזיום לחולי לב ולאנשים בריאים משפרת יכולת ביצוע מבחני מאמץ, מפחיתה הפרעות בקצב הלב, גורמת לשיפור בשומני הדם וטסיות הדם, מפחיתה סימני דלקת, משפרת את תפקוד האנדותל בדפנות כלי הדם ומשפרת את מדד איכות החיים. בשנת 2003 קיבל פרופ’ שכטר את הפרס השנתי היוקרתי של איגוד התזונה האמריקאי על תרומתו להבנת הפיזיולוגיה של המגנזיום בגוף האדם.
המחקר הנוכחי עקב אחר 4,700 חולים שגוייסו למחקר ה- ACSIS בין השנים 2002-2013. מחקר ה-ACSIS מבוצע אחת לשנתיים וכולל את כל החולים שמגיעים עם אירוע לב חד ליחידות לטיפול נמרץ בישראל ועוקב במשך שנה אחר פרמטרים קליניים שונים כמו אירועי לב נוספים, אירועי מוח, תעוקת חזה ותמותה. החולים חולקו לשתי קבוצות בהתאם לאזורי המגורים שלהם – אזורים בהם יש התפלת מי שתייה ואזורים שאין בהם התפלה. אוכלוסיית המחקר גם חולקה לשניים – לפני ואחרי שנת 2006 – התחלת התפלת מי השתייה בישראל.
בתקופה המוקדמת, משנת 2002 ועד 2006, לא היה הבדל משמעותי בתמותה של אלה שגרו באזורים עם התפלה לעומת אלה בלי התפלת מי השתייה, אולם משנת 2008 ועד 2013, כאשר החלה התפלת מי השתייה, נמצאה עליה משמעותית בתמותה במעקב של חודש ושל שנה בחולים שגרו באזורים עם מים מותפלים לעומת החולים שלא גרו באזורים כאלה. בהמשך נדגמו 211 חולים עם אוטם חד בשריר הלב ונמצא שרמת המגנזיום בדם נמוכה משמעותית אצל אלה שגרו באזורים עם מים מותפלים לעומת אלה שלא גרו באזורים כאלה.
לפני 6 שנים נעשתה הערכה במשרד הבריאות לפיה בהוספת 250 מיליון קוב מים מותפלים למערכת הפצת המים מדי שנה קיים סיכון לתמותת יתר של 250 אנשים בשנה. מאז, כמות המים המותפלים יותר מהוכפלה.
סקרים קודמים מצאו שבישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, צריכת המגנזיום נמוכה בעשרות אחוזים מזו המומלצת. גם הוועדה המייעצת למשרדי הבריאות והחקלאות האמריקאים יצאה לאחרונה במסמך עמדה שקיים מחסור של מגנזיום במזון האמריקאי, דבר שעלול להעלות תחלואה, וקראה להגביר צריכת המגנזיום במזון.
אך בעוד שמשרד הבריאות תמך בהוספת מגנזיום למים המותפלים, משרד האוצר ורשות המים התנגדו – בין השאר בשל עלויות כספיות. ירידה במגנזיום במי השתייה פוגעת לא רק באדם אלא גם בצומח ובבעלי החיים, דבר שיש לו משמעות אקולוגית משמעותית. המחסור במגנזיום במים המשמשים לחקלאות עלול להביא לפגיעה באיכות הגידולים החקלאיים ולירידה בכמות המגנזיום בפירות וירקות טריים.

10 Responses

  1. התגובה של אמיר היא הנכונה, כי היא הגיונית !!!
    רוב מכריע של המגנזיום בתזונת האדם הוא מזון מוצק, לא מים. לכן אין שום הגיון בטענות החוקרים !!
    עובדה חשובה נוספת – אף אחד בארץ לא שותה מים מותפלים. המים המותפלים מעורבבים במי בארות מקומיים או מי מאגרים, וכך משיגים שיפור באיכויות מי הבארות והמאגרים. המים בברז בביתנו – מכילים מגנזיום !!!

  2. חברים אין תחליף למי הגשם התלויים בחסדי שמיים

    השנה מתפללים ובוקעים שערי שמיים הגשם.

  3. כל סיפור המגנזיום במים הוא ספין. ולא קשה לנחש מי בעל האינטרס (שבמקרה יש לו גם חברה להתפלת מים וגם חברה לשאיבת מגנזיום מים המלח).
    המים הם מקור זניח למגנזיום.
    95% מהתצרוכת היומית מקורה ממזון מוצק.
    תוצרת חקלאית ללא מגנזיום לא מגיעה לשווקים כי אף אחד לא יקנה ירקות ופירות שלא פיתחו כלורופיל. אז לדוגמה, הציבור לא אוכל פטרוזיליה בלי מגנזיום, כי היא הייתה צהובה ומדובללת.

  4. בר
    בוא נניח שחברה שמייצרת תוספת מגנזיום למי שתייה היא שמימנה את המחקר. מה שאתה צריך לעשות זה – להגיד להם תודה!

  5. שטויות. מגנזיום נמצא במים באופן טבעי, אבל לא במים מותפלים ולכן צריך להוסיף אותו באופן מלאכותי. לא ידוע לי שחברות תרופות מייצרות מגנזיום להחדרה למערכת המים. זה שאנחנו צריכים לקנות את התוצרת שלהם בגלל רשלנות של הממשלה על זה אתה צריך להאבק. ובאשר לחסויות – נותני החסויות כנראה לא אוהבים קוראים אינטליגנטיים.

  6. זה נראה קצת כמו מחקר מוזמן ע”י חברות הפארם.
    בכל מקום מלבד הידען באותיות הקטנות בכתבה, רואים **-פארם. רוצים לקדם תוספי מגנזיום בגלל שיש מחצבי מגנזיום חדשים בארץ, זה הכל.

  7. מה זה 250 הרוגים בשנה לעומת קצת כסף? מה שמדהים שהשיקולים הם כספיים בלבד, ומתעלמי מההבט הבריאותי. ומה שחסר בכתבה זה רשימת המקומות שבהם מסופקים מיים דלי מגנזיום, כך שאנשים שגרים שם יוכלו אולי לפעול ציבורית (ואישית – לקחת כדורים). ועוד שאלה – התחילו כבר להפליר את מי השתייה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.