חוקר האבולוציה ומומחים לחקר הזקנה בין זוכי פרס דן דוד לשנת 2011

פרופ' מרכוס פלדמן בתחום אבולוציה, פרופ' סינתיה קנון ופרופ' גארי רובקון בתחום זיקנה-התמודדות עם אתגר, והאחים איתן וג'ואל כהן בתחום קולנוע וחברה החמישה יחלקו שלושה פרסים של מיליון דולר כל אחד

פרופ' מרכוס פלדמן
פרופ' מרכוס פלדמן

תל אביב ( 22 בפברואר 2011) – פרס דן דוד הבינלאומי, המעניק מדי שנה שלושה פרסים בני מיליון דולר כל אחד, על הישגים יוצאי דופן, פרסם היום את שמות חתני הפרס לשנת 2011.

פרס דן דוד נקרא על שמו של איש העסקים והנדבן הבינלאומי דן דוד, ומנוהל באוניברסיטת תל אביב. פרופ' יוסף קלפטר נשיא אוניברסיטת תל אביב משמש כיו"ר מועצת המנהלים של הפרס. הזוכים תורמים 10% מכספי הפרס ל-20 מלגות המיועדות לחוקרים צעירים בשלבי הדוקטורט והפוסט-דוקטורט.

זוכי פרס דן דוד יקבלו את הפרס בטקס חגיגי ומיוחד אשר יציין גם עשור ליסוד הפרס. הטקס יתקיים ב-15 במאי 2011 באוניברסיטת תל אביב במעמד נשיא המדינה שמעון פרס, ובהשתתפות נשיא איטליה, מר ג'ורג'יו נפוליטנו, זוכה פרס דן דוד לשנת 2010 אשר יגיע לקבל אישית את הפרס .

חתני פרס דן דוד לשנת 2011, בממדי הזמן – עבר, הווה ועתיד, הם:

עבר – בתחום "אבולוציה"

פרופ' מרכוס פלדמן (ביה"ס לרפואה, אוניברסיטת סטנפורד) מגדולי החוקרים של הביולוגיה האבולוציונית. משתמש במודלים מתמטיים וסימולציות ממוחשבות לזהות תהליכים אבולוציוניים. פלדמן תרם רבות להבנת האבולוציה של מערכות גנטיות מורכבות. מחקריו מדגישים את יחסי הגומלין בין אבולוציה תרבותית וביולוגית וההשלכות החברתיות הנרחבות העלולות להיות לקשר הזה.

הווה – בתחום "קולנוע וחברה"

האחים כהן (ארה"ב) ג'ואל ואיתן כהן מהווים דוגמא לשותפות ייחודית בהיסטוריה של הקולנוע. שליטה מוחלטת ביצירה מתחילתה ועד סופה, שימוש בסגנון יחודי ויכולת לספר ספור פשוט בדרך סבוכה, מורכבת ומרתקת מאפיינים את סרטיהם.

עתיד – בתחום "זיקנה – התמודדות עם אתגר"

פרופ' סינתיה קנון (אוניברסיטת קליפורניה, סן פראנסיסקו) ופרופ' גארי רובקון (ביה"ס לרפואה, אוניברסיטת הרווארד).
מחקריהם פורצי הדרך שהוכיחו שתהליך ההזדקנות מבוקר באמצעות מנגנונים גנטיים ושהתערבות במנגנונים אלה, מסוגלת לדחות תהליך זה, פותחים פתח לתקווה שניתן להאריך את משך החיים ולדחות את הופעתן של מחלות הקשורות בזיקנה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. היי..למי שמתעניין באבולוציה וגנטיקה (דנ"א,רנ"א) יכול להיות שהאבולוציה של דארווין אומרת שבהתפתחות האדם יש "היסטוריה" של רכיכות..עם שוטונים? כאילו אני חושבת על הבתים האלה, המכסה או הקונכיה, שיש כל מיני צבעים, גם כהים גם זוהרים..בתוך האוכלוסיה מבחינת הגנים והאבולוציה.
    מה שאני מנסה לשאול – שלזה יש רקע שאני מכירה – שהתקשורת הבתוך האוכלוסיית נגיד רכיכות/חלזונות האלה היא מאוד מורכבת אבל מבחוץ זה נראה סתם..הספר – פטריות סיווג מיוו וביולוגיה רק כרקע. וזה דומה. כאילו פטריות..הסיווג זה מאוד אהה
    זה קצת נראה משעמם, אני חושבת שזאת שאלה מאוד ספיציפית..קראתי דארווין (וזה מוכח הרבה הרבה הוכחות שקיימות ולא למשל, הוכחות לבעלי חיים שעברו שינוי מזוחל לבעלי-כנף שאין ארכיאולוגיה כזאת. – וחבל..)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן