שינויי האקלים, הכחדת מינים, עליית רמת החומציות באוקיאונסים ועוד פעילויות אנושיות עברו לפי מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת SCIENCE את נקודת האל-חזור
כבר בשנת 2009 זוהו וכומתו תשעה גבולות עולמיים (planetary boundaries) שבמסגרתם יכולה החברה האנושית להתקיים ולשגשג, תשעה ״גבולות״ שחצייתם עשויה לגרום לסיכון לחברה האנושית ולסביבה:
- שינויי האקלים
- שינויים בהרכב ומבנה הביוספרה – אובדן של מגוון מינים והכחדה
- פגיעה בשכבת האוזון בסטרטוספרה
- עליית רמת החומציות באוקיינוסים
- ״תזרים ביוכימיקלי״ פגיעה במחזורים הטבעי של הזרחן והחנקן בטבע
- שינויים במערכות קרקעיות – למשל השמדת יערות לצורך חקלאות או רעיה שגורמת לסחיפת קרקע נמרצת
- ניצול יתר של מי שתייה וזיהומם
- הכבדה על האטמוספרה בתרסיסים – חלקיקים מיקרוסקופיים באטמוספרה שמשפיעים על האקלים ועל אורגניזמים
- הכנסת חומרים מלאכותיים למערכות החיים – כמו מזהמים אורגנים, חומרים רדיואקטיביים, חומרי ננו ומיקרו-פלסטיק.
אלו הם הנושאים בהם נחצו הגבולות:
- שינויי האקלים או התחממות עולמית, היום כבר קיימת הסכמה רחבה כי התחממות ברמה של יותר מ שתי מעלות צלזיוס תהיה הרת אסון.
- אובדן מגוון חיות וצמחים, אובדן שכבר מתואר כ״הכחדה שישית״ שנגרמת על־ידי החברה האנושית.
- שינויים בשימוש בקרקע, הדוגמא הבולטת ביותר היא השמדת היערות.
- שינויים במחזור הביוכמיקלי של הזרחן והחנקן, מחזור חיוני לחי ולצומח, שינויים שגורמים לפגיעה בגידולים חקלאיים ולפגיעה באיכות המים בעיקר בעקבות שימוש בדשנים. הזליגה של הדשנים למקורות מים גורמת ל״פריחת״ אצות רעילות ולמוות המוני.
חמשת הגבולות האחרים טרם נחצו, אך אנו ברך לחצייתם.
מחקר שנערך על־ידי 18 חוקרים ומגדיר את השינויים המזיקים לסביבתנו מתפרסם ב“סיינס” (Science). המחקר מגדיר את חציית הגבולות הסביבתיים לכוון האזור המסוכן כתוצאה מהפעילות האנושית, תהליכים שמשמעותיים וחשובים ליציבות הסביבה.
לדברי הכותבים: ״בני האדם דוחקים את כדור הארץ אל מעבר לגבולות, אל האזור המסוכן״. חציית הגבולות הופכת את העולם למקום קשה למגורים ולמחיה ופוגעת במאמצים להפחית את העוני או לשפר את איכות החיים. לדברי הכותבים: ״זו הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית בה יש צורך להתייחס לסכנת אובדן האיזון בכדור הארץ כולו״.
החוקרים קובעים כי ״ארבעה (מתוך תשעה) גבולות נחצו בגלל פעילות אנושית״. חציה זו מציבה את העולם ״באזור המסוכן״, זאת מאחר שחציית הגבולות משנה באופן יסודי את תפקוד הכדור, שינויים שמפרים את האיזון המורכב שבין הפעילות האנושית לסביבה, שינויים מהותיים ויסודיים באופן בו מתפקדת הסביבה הטבעית.
חציית גבולות מובילה לפגיעה מיידית אלא שזו לא תמיד מורגשת, המשך החצייה והעצמתה דוחפת את הסביבה לתקופה של חוסר וודאות.
מתוך ארבעת הגבולות שנחצו, שינויי האקלים נחשבים לחצייה הקשה והמסוכנת ביותר, כאשר ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה מתקרב ל-400 חלקים למיליון. אנו חווים יותר ויותר תופעות מזג אוויר קיצוניות ואובדן הקרח בקטבים, ואלו חייבים לעורר דאגה.
בספטמבר 2015 תסתיים ״תכנית המילניום לפיתוח״ (Millennium Development Goal- MDGs) שאמורה היתה לגרום להפחתת העוני והרעב בעולם ונכשלה בכך (כפי שכבר ציינו באתר הידען).
כדי ליישם תכנית מחליפה יוצגו נתוני המחקר למוסדות האו”ם בתקווה כי ניתן יהיה לאזן בין הדרישה הכלכלית לגידול ופיתוח לבין הצורך החיוני בפיתוח בר-קיימא שיאפשר קיום בסביבה בריאה.
אולם אליה וקוץ בה. בארבע השנים שעברו ירדו מחירי המזון, מה שמראה כי ניתן לייצר מזון למרות תופעות מזג אוויר קיצוניות (שקשורות לשינויי האקלים). כמו כן הייתה ירידה במחירים של מוצרי יסוד רבים, מוצרי צריכה ומחירי האנרגיה, ירידות שגורמות לכלכלנים להטיל ספק באמיתות הסכנה הסביבתית, ספקות שפוגעים בסיכוי להתנהלות נכונה.
10 תגובות
כל העניין הזה לא כל כך משנה,
משום שכדור הארץ יסתדר טוב גם בלעדינו.
אחרי שבני האדם וכל בעלי החיים יכחדו סופית מכדור הארץ,
(משום שכדור הארץ יהפוך למקום, ימנעו חיים של כל סוג כלשהו של יצורים חיים וזהו תהליך בלתי הפיך),
שזה משהו כמו 100 שנה מהיום (2015), למעשה ממש יהיה “תוהו ובוהו” כמו שנאמר בבראשית א’ מהתנ”ך.
שלאחריו כדור הארץ יעבור את תהליך האבולוציה מחדש, על ידי הבקטריות הקיימות בו,
(שלפי דעתי אותן יהיה קשה להשמיד לגמרי),
כמובן אחרי שהוא יתקן את הנזק שגרמנו לו,
וכך בעלי החיים יבראו מחדש ויחזרו באופן טבעי לטבע ואולי גם יצורים תבונתיים יבראו.
על פי המדע כיום עד להשמדתו הסופית של כדור הארץ על ידי השמש יש עוד זמן רב,
ולכן החיים ימשיכו גם אחרינו.
לאסף מאסף,
בעיקרון אני חושב שרשות הטבע והגנים מאוד משתדלים לשמור על הטבע.לצד הצלחות מרשימות ,יש כישלונות.אולי המדיניות כלפי מינים פולשים דרקונית מדי,קרי יכול להיות שהתן המצוי(מין מקומי) גורם נזק יותר גדול למגוון הביולוגי.מהסנאי5 פס.
philoshit
יש אנשים שמשקיעים מזמן וכספם כדי “לתרום” לסביבה ללא כל תועלת אישית. ויש אנשים שמשקיעים רק בעצמם. למה אתה עושה הכללות?
האם מותר לשאול לאיזו קבוצה אתה שייך?
לאדון אסף המתלהם – הוכחת בדיוק את הנקודה שרציתי להעביר. לא אכפת לנו מהסביבה – רק מעצמנו.
לי יודע מה איתך, אבל לי אישית נמאס מהצביעות שמנסה להציג את כל הנושא האקולוגי כאילו באמת אכפת לנו ממשהו מלבד עצמנו.
ל״פילוסוף״
קודם כל כדאי ללמוד לספור
שכן על-פי כל החוקרים היו חמש (5) הכחדות המוניות,
חמש לא שבע ,
וכמו שכתוב למעלה האנושות גורמת להכחדה שישית,
כמו שכתב ניסים הכחדה בקצב מהיר (פי עשר) מכל מה שהיה עד כה,
הכחדה שמעמידה בסכנה גם את מי שגורם לה – החברה האנושית ,
(עד היום לא ידוע על גורם בעל מודעות – לא מטאור ולא קרחונים – שגרם להכחדה),
לכן ״ההתבייכנות״ היא (כן) גם על עתיד ילדיך ונכדיך,
״התבייכנות״ על כך שהגורם להכחדה עושה זאת במודעות גם עם בחוסר דעת,
״התבכיינות ״ על כך ש לאנושות אין זכות ורשות מוסרית להכחיד את סביבתה,
״התבכיינות״ על הבורות שגורמת להכחדה,
״התבכיינות״ על כך שעדיין ניתן למנוע (או לפחות למתן ) את האסון הסביבתי,
״התבכיינות״ על כך שבעלי דעה (אבל חסרי דעת) מגיבים כמוך .
philoshit
קצב ההכחדה היום גבוה בהרבה מקצב ההכחדה בכל אחת מההכחדות שתיארת (כמה שאני יודע – היו 5 בעבר). וכן – האנושות עצמה גם בסכנה.
בהיסטוריה של כדה”א התרחשו לא פחות מ-7 הכחדות מסיביות, שמחקו כל זכר ל-50% עד 90% מהמינים שאי פעם חיו כאן. כבר מיליארדי שנים שהטבע מכחיד מינים ומתחיל הכול מההתחלה בלי הכרה, אז על מה ההתבכיינות כאן בעצם? שאנחנו לא שונים מהטבע, ועושים בדיוק את מה שהוא ממילא עושה או יעשה בשלב כלשהו בעתיד? או שאנחנו פשוט פוחדים שאנחנו נהיה הבאים בתור להכחדה? ואז בעצם מתגלה פה מלוא הטיעון – לא אכפת לנו מהטבע. רק מעצמנו.
ניתן להשיב לטבע הישראלי,יענים,סנאים זהובים,אוגרים זהובים,כלב ים,בובאל איילי.ועצי אלון תבור לפארק הירקון.
יש מיכליות וספינות משא, שכל אחת מהם פולטת זיהום אויר כמו כל כלי הרכב בעולם.לכן כדאי לפתח ספינת משא היברידית,על מנוע חשמלי ומנוע גז טבעי. בישראל לא הייה פיתוח כזה.כי ישראל היא לא דרום קוראה,או טיוואן.
שתי נקודות:
עצם העובדה שהנושא אינו בראש הכותרות, מראה שהאנושות מתנהגת כצפרדע בסיר מים ההולכים ומתחממים.
נקודה שנייה שהכלכלנים הם האחרונים שניתן לדון איתם בנושאים אקולוגיים, שכן כל תפיסת הכלכלה מתבססת על צמיחה ללא סוף. תארו לעצמיכם תמחור מניות של חברות ללא תחזית צמיחה…