מאמר שפורסם ב-2025 טען לקשר בין חיסוני קורונה לבין עלייה בתחלואה בכמה סוגי סרטן, אך בחינה ביקורתית מעלה פגמים מהותיים: תקופת מעקב קצרה מדי, היעדר בקרה על גורמי סיכון מרכזיים והיעדר מנגנון ביולוגי מוכח
מחקרים מישראל ומהעולם הראו שהחיסונים הנפוצים בעולם המערבי נגד קורונה, ובעיקר חיסוני ה-mRNA, בטוחים מאוד לשימוש ומונעים ביעילות הדבקה עם תסמינים, מחלה קשה שדורשת אשפוז ומוות. גם מחקרים שסיכמו את ממצאיהם של מאות מחקרים קודמים (מטא-אנליזות) שנעשו במועדים שונים ובמקומות שונים ברחבי העולם, חיזקו את הממצאים האלה.
בספטמבר 2025 פרסמו חוקרים מקוריאה הדרומית מאמר בכתב העת Biomarker Research, שבו הם טענו כי קיים קשר בין חיסונים נגד קורונה לבין התפתחות של סרטן. החוקרים בדקו את שכיחותן של מחלות סרטניות בשנה שאחרי מתן החיסון וטענו שהם מצאו קשר בין עלייה בתחלואה בכמה סוגים של סרטן לבין חיסונים נגד קורונה – חיסוני mRNA וחיסונים שעושים שימוש בנגיף מהונדס גנטית כדי להפגיש את מערכת החיסון עם חלקים של מחולל המחלה האמיתי (וקטור נגיפי). אך כעבור חודש בלבד הוסיפו עורכי כתב העת הערה על כך שהתעוררו תהיות לגבי המאמר ושהוא נמצא בבדיקה.
חולים יותר או מדווחים יותר?
אחד מהתהיות האלה נוגעת למהירות שבה התפתח, לכאורה, סרטן אצל משתתפי המחקר, שכן ברוב סוגי הסרטן לא די בשנה אחת כדי שיתפתח גידול. למשל, נגיף הפפילומה, שהוא מחולל סרטן מוכר שמנגנון הפעולה שלו פוענח כבר לפני שנים, גורם להתפתחות סרטן תוך 15 שנה בממוצע. באופן דומה, חשיפה לשמש במהלך הילדוּת מובילה להתפתחות של סרטן העור רק עשרות שנים לאחר מכן. מששת סוגי הסרטן שהחוקרים בדקו – סרטן בלוטת התריס, הקיבה, המעי הגס, הריאות, השד והערמונית – רק סרטן הריאות וסרטן השד נוטים להתפתח בתוך שנה או פחות. שאר סוגי הסרטן שנבדקו איטיים הרבה יותר, כך שהמחוסנים שאובחן אצלם סרטן חלו כנראה עוד לפני החיסון.
המחקר מצא שאצל גברים שחוסנו נגד קורונה, שכיחות סרטן הריאות והמעי הייתה גבוהה יותר מאשר אצל נשים, ומצא מתאמים נוספים בהתייחס לגיל ומין – אבל ששת סוגי הסרטן שהחוקרים סקרו הם רק ששת הסוגים שלגביהם יש בדיקות סקר בקוריאה הדרומית. סוגים אחרים של סרטן לא נבדקו. רוב המתאמים שנמצאו במחקר קיימים גם אצל הלא מחוסנים. למשל, החוקרים כתבו שהסיכון לסרטן אצל המתחסנים נגד קורונה עולה מגיל 65 – אבל בגיל הזה, גם אלה שלא מחוסנים לוקים יותר בסרטן.
הגורם השלישי
נקודת תורפה מרכזית של מחקרים כאלה היא שהם אומנם יכולים להצביע על קשרים בין תופעות, אך לא על סיבתיות, כלומר שתופעה אחת גורמת לשנייה. כך שמציאת קשר שקיים לכאורה בין חיסוני קורונה לסרטן יכולה להעיד שהחיסון גורם לסרטן – או שיש גורם אחר, שלישי, שממנו נובעות שתי התופעות גם יחד.
למשל: מבוגרים נוטים להתחסן יותר מצעירים, והם גם לוקים הרבה יותר בסרטן. הסבר אפשרי אחר הוא שאוכלוסיות שדואגות יותר לבריאותן מתחסנות יותר וגם עושות יותר בדיקות רפואיות שיכולות לאפשר אבחון מוקדם של סרטן. עוד אפשרות היא שתושבי ערים מתחסנים יותר מאשר בפריפריה הכפרית, ובערים יש חשיפה רבה יותר לגורמים מסרטנים כמו אוויר מזוהם. מאחר שהמחקר לא אסף נתונים לגבי גורמי סיכון אפשריים אחרים לסרטן, כגון עישון, הרגלי תזונה או אורח חיים, אי אפשר לאשר או לשלול הסברים חלופיים לקשר.
כך קרה גם במגפת הקורונה: היו שפטרו את הקורונה בתור שפעת וכך מקרי מוות רבים מקורונה יוחסו לגורמים אחרים. באותו אופן, חולות רבות בסרטן השד, שלא התחסנו כי הפחידו אותן מחיסונים, גם לא נבדקו ולא אובחנו בסרטן כי הפחידו אותן מבדיקה לגילוי סרטן השד. כך נוצר מתאם שגוי לפיו נשים שלא התחסנו נגד קורונה, גם לא חלו בסרטן השד.
המחקר מצא שבמהלך שלושת החודשים הראשונים אחרי החיסון, שיעור האבחון של סרטן עלה – אבל אחרי שנה שכיחות האבחון שלו באוכלוסיית המחוסנים שבה להיות דומה לממוצע באוכלוסיה הכללית. הממצא הזה היה כנראה סטייה סטטיסטית, או שהוא נבע מכך שמקבלי החיסון שהו בסגרים בבית ולכן ניצלו את הזמן להיבדק – וכשיותר אנשים נבדקים, יותר חולי סרטן מאובחנים, כך שאין בממצא הזה חיזוק להשערה שהחיסון הוא שגרם סרטן. ממוצע מקרי הסרטן אצל הנבדקים במחקר היה דווקא נמוך מהממוצע הארצי בקוריאה הדרומית בתקופה החיסונים. כמו כן, לא נצפתה עלייה במקרי הסרטן בעולם אחרי מבצע החיסונים.
המנגנון החסר
מחברי המאמר טענו שמנות דחף (בוסטרים) "השפיעו באופן משמעותי" על שכיחותם של שלושה סוגי סרטן, אך לא סיפקו הוכחה לטענה זו. לא מספיק להוכיח ששכיחות הסרטן עלתה בד בבד עם החיסונים – מה שהמחקר לא הוכיח – צריך להוכיח שלחיסון יש מנגנון פעולה שיוצר סרטן, מנגנון ביולוגי שבאמצעותו מולקולות ה-mRNA שבחיסון – מולקולות שמתפרקות תוך שעות ונשטפות החוצה מהגוף – עשויות לגרום לסרטן. עד כה לא נמצאו עדויות לקיומו של מנגנון מהסוג הזה.
חיסון mRNA משתמש ביכולת של הגוף להוליך חלקיקי שומנים כדי להעביר חומר גנטי לתאים. עוטפים את ה-mRNA במעטפת של שומנים זעירים, ליפידים, ומכיוון שהממברנה, קרום התא, עשויה בין השאר מליפידים, ליפידים שעוטפים את ה-mRNA מתמזגים איתה. אחרי ההזרקה לשריר, מולקולות ה-mRNA נכנסות לתאים סמוכים ולקשרי לימפה קרובים ומשתחררות מהמעטפת. הריבוזומים בכל תא קוראים את ה-mRNA ומייצרים את חלבון הספייק של הנגיף. החלבון מוצג על הממברנה ומערכת החיסון מזהה אותו בתור חלק מנגיף הקורונה ומפתחת תגובה חיסונית. כך החיסון גורם לתאים לייצר את חלבון הספייק של נגיף הקורונה, מה שמפעיל את מערכת החיסון.
תוך שעות עד ימים – שבועות בודדים במקרים חריגים – אנזימים מפרקים את חלבון הספייק לאבני בניין שהגוף ממחזר. אחרי שבועות מעטים, מערכת החיסון מפנה את חלבון הספייק שמוצג על קרום התא. יש דיווחים בודדים על כמויות זעירות של mRNA או חלבון ספייק בתאי מערכת החיסון חודש ויותר אחרי החיסון. בניגוד לטענותיהם של מתנגדי החיסונים, מולקולות mRNA לא נכנסות לגרעין התא ולא משנות את ה-DNA.
חיסון דווקא מגן מסרטן
בדצמבר 2025 פורסםמחקר שכלל כמעט 30 מיליון איש ובדק סיבות מוות ארבע שנים אחרי החיסון. המחקר גילה שהחיסון לא מעלה סיכון לתמותה, מפחית מוות מקורונה וגם מפחית פגיעה מסיבות אחרות, למשלמאירועי לב ומפגיעות נוספות בלב ובכלי הדם – אולי מכיוון שהנגיף פוגע בכלי דם ובמערכת החיסון, והחיסון מפחית את השפעת הנגיף.
מחקרים אחרים לא מצאו קשר בין החיסונים נגד קורונה לבין סרטן, ומספר מחקרים אף מצאו שחיסונים עשויים לסייע בטיפול בסרטן. נמצא מנגנון שמסביר איך החיסון מסייע למערכת החיסון להיאבק לא רק בקורונה אלא גם בסרטן. מחקר מ-2024 מצא שחיסון mRNA נגד קורונה מספק הגנה נגד סוג של סרטן המוח, סרטן העור מלנומה ואחד מסוגי סרטן הריאות.
נטל ההוכחה
לסיכום, כדי לחזק את החשד בדבר קשר בין חיסון ה-mRNA נגד קורונה לבין מחלות סרטן מסוגים שונים, צריך לבדוק התאמה בין מועד מתן החיסון לבין שיעור תחלואה בסוגי סרטן רבים יותר, לתקופה ממושכת יותר. צריך להוכיח מתאם בין עלייה בשיעור המחוסנים לבין עלייה בשיעור הלוקים בסרטן. המחקר מצא מתאם חלקי בלבד, וגם זאת – בעזרת בחירת נתונים סלקטיבית.
בנוסף, צריך להוכיח סיבתיות – מנגנון ביולוגי שבו החיסון עלול להאיץ תהליכים תאיים שגורמים לסרטן. המחקר לא מנגנון כזה, וגם בתחום שבדק, סטטיסטיקה, התבצעו מחקרים גדולים בהרבה וממצאיהם סתרו את ממצאיו.
מחקרים אמנם מצאו מתאם בין החיסון לקורונה לבין מספר תסמינים נדירים, בהם מיוקרדיטיס, דלקת שריר הלב, אך שיעור הלוקים במיוקרדיטיס הוא בין עשרה לעשרים מתוך מיליון מחוסנים, רובם המכריע לוקים בה בצורה קלה, ומחקרים על עשרות מיליוני אנשים מצאו שהסיכון למיוקרדיטיס גבוה יותר לאחר הדבקה בקורונה מאשר לאחר חיסון, לעיתים עד פי עשרה.
מחקרי המשך שבוצעו בקרב קבוצות אוכלוסייה גדולות פי כמה, לא מצאו את אותם מתאמים בין חיסון לבין סרטן, ולא הגיעו לאותן מסקנות. על מחקרי המשך מוטל לנסות לאשר או לשלול מתאם בין חיסוני הקורונה וסרטן, להוכיח קשר סיבתי בין החיסון והסרטן, ולהציג מנגנון פעולה שבאמצעותו החיסון גורם סרטן – מה שלא נעשה עד כה.
עוד בנושא באתר הידען:
