התקווה של הננוטכנולוגיה טמונה בכך שהיא תוכל לאפשר להנדוס-מחדש של רכיבי מזון כך שחומרי-הזנה בריאים יוכלו להיספג בגוף באופן יעיל יותר בעוד שתיחסם כניסתם של חומרים פחות מועילים או אף מזיקים לבריאותינו.
חברות מזון אירופאיות משתמשות כבר עתה בננוטכנולוגיה בתחום מוצרי-הצריכה, אך המידע הזה לא מועבר ללקוחות בצורה יעילה.
“כולנו, כמדענים, מושפעים מננו-מדע ומביו-מדע ויש סוגיות רבות בתחומים אלו. ההיבט הבינתחומי הוא רק אחד מהם,” אמר Rod Hill, פרופסור מאוניברסיטת איידהו ואחד ממארגני כנס הדן בנושאים אלו. אחת מעבודות המחקר שתוצגנה בכנס זה תהיה עבודתן של שתי סטודנטיות מאוניברסיטת קליפורניה ואוניברסיטת מסצ'וסטס המשלבת בתוכה ננוטכנולוגיה עם ביולוגיה וכימיה.
“בהיבט המזון יש התנגדות ציבורית רחבה יותר לננו-חומרים וננו-טכנולוגיה במוצרי-מזון בעוד שבהיבט הביו-רפואי יש קבלה ציבורית גדולה יותר או פחות הסתייגויות,” הוסיף Hill.
ההתמקדות שלו ביישומים, מוצרים ותהליכים, ובחיישנים מועילים לבטיחות המזון ובקרת האיכות שלו וכן באריזות המזון, משקפת את התחום הנרחב של שימושי הננוטכנולוגיה בתעשיית המזון.
“הבעיה שבה אני תמיד ניתקל הינה שאנשים אינם מבינים מה אנו עושים עם ננוטכנולוגיה ומזון,” אומר אחד מהחוקרים בתחום. “לאדם הרגיל ישנה התפיסה הפשטנית שננוטכנולוגיה הינה ננו-חלקיקים ואלו, מצידם, הינם מסוכנים – כך שהם מודאגים שננו-חלקיקים במזון ישפיעו לרעה על בריאותם.”
התקווה של הננוטכנולוגיה, אומר המדען ההולנדי, טמונה בכך שהיא תוכל לאפשר להנדוס-מחדש של רכיבי מזון כך שחומרי-הזנה בריאים יוכלו להיספג בגוף באופן יעיל יותר בעוד שתיחסם כניסתם של חומרים פחות מועילים או אף מזיקים לבריאותינו.
מדעני מזון אירופאים משתמשים בננוטכנולוגיה להכנת מבנים מיוחדים של מזון שיוכלו להעביר חומרי-מזון לאזורים מסוימים בגוף לשם קבלת התוצאות הטובות ביותר, מוסיף החוקר.
“אנו בעצם מייצרים ננו-מבנים במזון שמתוכננים להתפרק בגוף כתוצאה מפגישתם במיצי-העיכול, כך שבסופו של עניין לא יוותרו ננו-חלקיקים,” מסביר החוקר.
הוא אמר כי חוקרים אחדים בוחנים את השפעתם של ננו-חלקיקים עמידים במזון ושל אריזות מסוימות שהוא מאמין כי הן עלולות להוות סכנה. השימוש בננו-חלקיקי מתכת, לרוב כסף, במוצרי האריזה בכדי למנוע את קלקולם של מוצרי-המזון, יכול לגרום למעבר שלהם מהאריזה למזון עצמו.
“ננו-חלקיקי המתכת, או התחמוצות שלהן, העמידים עלולים לחדור למערכת הדם, וחוקרים הראו שהם מסוגלים לנדוד לתוככי התאים, או אפילו, במקרים מסוימים, לתוככי גרעיני התאים,” מסביר החוקר.
“אלו היישומים המעוררי-מחלוקת יותר של הננוטכנולוגיה,” מסביר החוקר. “יש צורך במחקר נוסף בכדי להבין במלואן את הקינטיקה והדינאמיקה של חלקיקים אלו לפני שיישומים בקנה-מידה מסחרי של המזון ייצאו לשוק. כיום, קיומם של סוגים אלו של ננו-חלקיקים במוצרי-מזון הינם נדירים.”
