הכחדה אקלימית

עקב עלית הטמפרטורה חיות וצמחים נעים לאזורים גבוהים בהם הטמפרטורה נמוכה, אלא שלא כל המינים מסוגלים לנדוד או לפזר זרעים במהירות ולהגיע לאזורי מחיה מתאימים לפני מותם

תחזיות לאובדן עתידי של מיני חיות וצמחים בגלל ההתחממות העולמית הן עיסוק קבוע ומתמשך עבור ביולוגים, זואולוגים, בוטנאים וחוקרים רבים אחרים.
מחקר חדש  קובע כי “מאחר והדגמים הממוחשבים של השפעת האקלים על המינים לא לקחו בחשבון את התחרות בין המינים והסוגים השונים בעקבות נדידת המינים, הערכת הפגיעה והיכחדותם של מינים לוקה בחסר”, כלומר התחרות בין מינים שנודדים לאזורים גיאוגרפים חדשים תגרום להיעלמותם של יותר מינים ממה שנחזה עד כה.

המחקר שמתפרסם ב Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences ובראשו עמד האקולוג מארק אורבן (Mark Urban) מאוניברסיטת קונטיקט קובע כי המדגמים האקלימיים המשוכללים אמנם חוזים את השפעת שינויי האקלים על הסביבה הטבעית אבל “בחיים” חיות נעות ונדות, מתחרות, נטפלות (טפילים) ונושאות טפילים, רוב התחזיות לא מביאות בחשבון את יחסי הגומלין בין המינים.

מחקרים וניסיונות רבים הראו כי כבר מתקיימת נדידת מינים כתגובה לשינויי האקלים. עקב עלית הטמפרטורה חיות וצמחים נעים לאזורים גבוהים בהם הטמפרטורה נמוכה, אלא שלא כל המינים מסוגלים לנדוד או לפזר זרעים במהירות ולהגיע לאזורי מחיה מתאימים לפני מותם, מינים שמגיעים לבתי גידול מתאימים עשויים להפסיד בתחרות מול מינים שכבר נמצאים בבתי הגידול או כאלה שהגיעו לפניהם, או לסירוגין מינים מקומיים עשויים “להיכנע” ולהפסיד למינים חדשים בשטח, להיכנע ולהעלם.

אורבן יצר דגם מתמטי שמביא בחשבון משתנים כמו קצב נדידה ועצמה משתנה של התחרות בין מינים שמתקיימים בקהילות סביבתיות (אקולוגיות) במטרה לחזות מה תהיה רמת ההצלחה של מינים באותן קהילות, מה תהיה רמת ההצלחה כאשר יעברו לבית גידול חדש לחלוטין. התוצאות הראו כי לחיות ולצמחים שמסתגלים לשינויי האקלים (סתגלתנים /”אופורטוניסטים”) יהיה יתרון לאומת אלה שאינם מסתגלים (ברור, מובן וצפוי !)

סיכוייהן של חיות שתופסות אזורים גיאוגרפיים קטנים, זקוקות לבתי גידול (תנאים) יחודיים ומתרבות לאט נמוכים, חיות אלה יפסידו בתחרות ובעקבות שינויי האקלים יכחדו. הדגם מראה כי חיות אלה “יוצפו” ע”י מינים שמסתגלים למגוון רחב של בתי גידול (תנאים), שכן התחרות אינה במהירות התנועה (הנדידה) אלא במהירות יחסית למתחרים, מהירות נדידה ומהירות הסתגלות כאחת.

אורבן משווה את ההתרחשות לרכבת שנעה במעלה הר כאשר כל קרון מייצג מין, כאשר התנועה במהירות אחידה יגיעו כולם לראש ההר, אלא שבמציאות כל קרון (כל מין) נע במהירות שונה מצב שיוצר התנגשות תחרות. תמיד יש קרון לפני וקרון אחרי, כאשר התנועה היא במהירות שונה מתקיימות התנגשויות ואפילו דריסות וזה מתכון לאסון).

חשיבות המחקר הוא בגלל “שמרנותן” של תחזיות מקובלות לאובדן המגוון הביולוגי בגלל שינויי אקלים, תחזיות שרבות מהן מהוות בסיס נתונים לפיהם פועלים ארגונים וממשלות, תחזיות שמרניות שמעריכות את הכחדת המינים הרבה מתחת לצפוי.

לדוגמא, בקהילות באזורים משווניים גדולה צפיפות המינים בשטחים קטנים יחסית, האזורים המשווניים הם הנפגעים ביותר מההתחממות ולכן בהם תהיה התחרות ל”כיבוש” בתי גידול חדשים קשה ביותר והתוצאה תהיה מינים רבים שיפסידו ויכחדו.

לדברי החוקר שילוב נתונים על שינויי האקלים בדגם המתמטי שבנה מהווה מפתח חיוני להבנת סיכויי מינים להמשיך להתקיים ולקביעת רמת הסיכון עבור מינים, הבנה וקביעה שתכתיב פעולות שימור והגנה.