פרופ' קורנברג מכהן כעמית במחלקה לכימיה ביולוגית של האוניברסיטה, חוקר בה 4 חודשים בשנה, וקיבל ממנה תואר דר' לשם כבוד
אבי בליזובסקי
האקדמיה השוודית המלכותית למדעים הכריזה היום על החלטתה להעניק את פרס הנובל לפרופ' רוג'ר קורנברג עבור מחקריו בנושא “פענוח בסיס המולקולרי לתהליכים של ביטוי גנים עד לרמת הפרדה אטומית”.
פרופ' קורנברג הוא פרופ' לביולוגיה מבנית באוניברסיטת סטנפורד, וכמו כן הוא עמית המחלקה לכימיה ביולוגית במכון למדעי החיים ופרופ' אורח בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית מאז 1986, בה הוא מלמד וחוקר ארבעה חודשים בכל שנה.
הודעת הזכייה שפרסמה האקדמיה השוודית המלכותית למדעים קובעת כי פרופ' קורנברג היה הראשון שיצר תמונה אמיתית של האופן בו פועל השעתוק ברמה המולקולרית בקבוצה החשובה של אורגניזמים אוקריוטיים (יצורים שתאיהם מכילים גרעין מוגדר היטב). תהליך השעתוק הכרחי לקיומן של כל צורות החיים; הפרעות בתהליך השעתוק הרסניות וקשורות למגוון מחלות של בני אדם כגון סרטן ומחלות לב.
מן האוניברסיטה העברית נמסר כי האוניברסיטה העברית מברכת את פרופ' רוג'ר קורנברג לרגל זכייתו בפרס נובל בכימיה לשנת 2006. נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור, אמר היום “אנו מברכים את פרופ' קורנברג שעובד עמנו כבר שנים רבות וגאים בו על הישגיו המרשימים. מעבר לעובדה שהאוניברסיטה העברית היא מוסד מעולה בזכות החוקרים שלה, היא מהווה גם מוקד משיכה למדענים מובילים מרחבי העולם כדוגמת פרופ' קורנברג.” רקטור האוניברסיטה, פרופ' חיים רבינוביץ' הוסיף ואמר: “אנו שמחים בהכרה לה זכה היום פרופ' קורנברג על פענוח אחד מהסודות החשובים של החיים, מברכים אותו ומתברכים בהצלחתו ובשותפות ארוכת השנים במחקר ובהוראה, במכון למדעי החיים, בפקולטה למדעי הטבע של האוניברסיטה העברית”.
קורנברג נולד בסנט לואיס ב-1947 וזכה בפרסים רבים על עבודתו בתחום הכימיה. בשנת 2001 הוא קיבל תואר ד”ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית.
כזכור ביום שני זכו שני חוקרים מארה”ב ד”ר אנדרו פייר (Fire ) וד”ר קרג מלו (Mello) בפרס נובל לרפואה. השניים גילו תופעה המכונה התערבות ה-RNA המפקחת על ביטוי הגנים. לתהליך יש את הפוטנציאל לסייע לחוקרים לכבות גנים הגורמים לנזקים לגוף. תגלית זו עשויה להוביל לטיפולים חדשים במגוון מחלות, לרבות מגיפות ויראליות וסרטן.
