טרוורטין הוא סלע גירני ששוקע במעיינות, הסלע הצהבהב שימש לבניה כבר בתקופות עתיקות, וגם היום משמש לציפוי חיצוני של מבנים רבים, על פי שני חוקרים מאוניברסיטה במערב סין, מדרכות שיסללו מאבני טרוורטין ימנעו כ-50% מההצפות, זאת מאחר שהטרוורטין מחורר כספוג, אם על כך יתווספו גם כבישים מטרוורטין יחלחלו המים לקרקע
מתי נחפרו בורות המים הראשונים? מי הייתה בת המלוכה הראשונה לשבת על אסלה? מה גרם לפריזאים לבנות ביוב ומתי נפל לנו האסימון שאיכות המים קשורה לבריאות שלנו? באנו להציף
שינויי האקלים מתרחשים כאן ועכשיו גם אצלנו: מי הים במזרח הים התיכון התחממו ב-30 השנים האחרונות ב-3 מעלות צלזיוס; דו"ח חדש של השירות המטאורולוגי הישראלי חשף לאחרונה כי קיימת בישראל מגמה ברורה של עלייה בטמפרטורות המינימום, המקסימום והטמפרטורה הממוצעת. הטמפרטורה הממוצעת הכללית עלתה ב-0.65-0.5 מעלות צלזיוס בכל עשור, כלומר – עלייה של כמעט שתי
שיטת התפלה חדשה מסוגלת להרחיק מלחים מתוך המים בעזרת כמות אנרגיה פחותה מזו הנדרשת עבור שיטות אחרות
בסקר על תפוצת מים מתוקים בעולם שהסתמך על ממצאי לווינים נמצא כי אזורים הלחים נהיים לחים יותר ואילו האזורים היבשים מתייבשים, ביניהם המזרח התיכון, אפשר להתפיל ישירות באנרגית השמש
מחקר חדש בדק את הקשר בין סופות מהסוג שגרמו לשיטפונות ההרסניים בנגב לבין הטמפרטורה בישראל, ומצא שבמזג אוויר חם יותר נצפו דווקא סופות עוצמתיות יותר. איך ייראו הסופות הללו בעקבות שינוי האקלים?
חוקרים מהטכניון פיתחו פטנט חדש שיפריד ביעילות את הלחות מהאוויר ויהפוך אותה למי שתייה. האם זה יהיה הפתרון למשבר המים בעולם?
בזמן שישראל מתבססת יותר ויותר על מים מותפלים, מתבררים נתונים מדאיגים על זיהום מי תהום ב-124 אתרים שונים ברחבי הארץ. מה עושות הרשויות כדי לטפל בבעיה?
המעיינות היוו תחנות שירות שאיפשרו להומנידים קדומים לשרוד כשנדדו בשטחי אפריקה. תחנות שירות אלה היוו גם נקודות מפגש בין אוכלוסיות שונות, ואפילו איפשרו ערוב גנטי שתוצאתו התפתחות האוכלוסייה האנושית
לפי מודל חדש שפיתחו מדעני מכון ויצמן, האוקיינוסים הקדומים היו חומציים יותר בהשוואה להיום – ובכל זאת התאפשרו בהם חיים
בריכות החורף הן יותר מאשר אופציה נוחה לטיול חורפי מהנה במרחק הליכה או דיווש מהבית. יש להן תפקיד חשוב במניעת הצפות ושיטפונות, בשיפור איכות מי התהום וכבית גידול ייחודי למגוון בעלי חיים. בקרו בהן לפני שהן ייעלמו כליל
התפלת מים, שהובילה למהפכה באספקת מים בישראל, כרוכה בעלות גבוהה יחסית ובנזק סביבתי. לכן חשוב לא פחות לפתח מקורות מים חלופיים – זה בדיוק מה שעושים כמה חוקרים צעירים בטכניון
בני האדם ישאירו אחריהם חותם נצחי וחד־משמעי בכדור הארץ שיישאר חקוק בשכבות הסלע.
פרופ' פיינמן הוא ממקימי המכונים לחקר המדבר בשדה בוקר, ד"ר סולווי חוקרת בנושא צמחי מרפא מהמזרח התיכון בשיתוף פעולה עם בית חולים הדסה
בכנס האקלים במרקש עסקו בין היתר גם בסוגיית החקלאות המדברית. קרקעות באזורים יובשניים מהוות כ-40% משטח העולם ונמצאות בכל היבשות, בשטחים אלה שוכנים כשני מיליארד בני אדם המחזיקים שם 45% מהשטחים המעובדים, כלומר כמעט חצי משטחי החקלאות נמצאים באזורים יובשניים.
כבר מגיל צעיר הייתה מארי קירי בולטת בכישוריה, ואף שבתקופתהּ נאסר על נשים ללמוד מדעים באוּניברסיטה, היא הִצליחה לפרוץ את הדרך לבאות אחריה. היא הייתה למדענית מוערכת מאוד ולאדם הראשון שקיבל שני פרסי נוֹבל, ועיקר תרומתהּ היה בחֵקר הקרינה הרַדיוֹאַקטיבית
שינוי האקלים מקשה על דובי הקוטב לצוד כלבי ים, המזון החביב עליהם, אבל מביא לאזורם מנה חדשה בתפריט: דולפינים
על פי תחזיות האו"ם עד 2025 כשני שליש מהאדמות החקלאיות באפריקהיהפכו למדבר, תהליך המידבור יהפוך את החיים בשטחים אלה לבלתי נסבלים. על פי אותה תחזית כבר בחמש השנים הקרובות יאלצו 60 מיליון אפריקנים לעזוב את בתיהם בגלל פלישת המדבר
איך שיטה שפותחה בשנות השבעים ונגנזה בשל סיבות טכניות שונות, נשלפה מהמגירה ואחרי ארבעים שנה תוכל אולי להקל על משבר המים הנוכחי *
מחקר חדש מגלה שבטבע יש שני מחזורי מים שונים, מה שאומר שרק חלק מהמים זמינים לצמחים
ביער הגשם של אגן האמזונס מתקיימים 10% מכל המינים הידועים בעולם. זה הישג מרשים מאוד בהתחשב בעובדה ששטח זה מכסה רק קצת יותר מאחוז אחד משטחו של כדור הארץ, כלומר האמזונס מכיל פי 10 יותר מינים מאשר הוא אמור להכיל בהתאם לשטח שהוא מכסה. לא רק זה, אלא שהוא מגוון
WellToDo פיתחה, על בסיס טכנולוגיה שמקורה בטכניון, שיטה חדשנית לסילוק מזהמים במים. השיטה צפויה לפתור בעיות מים חמורות בארה"ב
במעבדה של פרופ' אורי להב בטכניון מפתחים שיטות שיאפשרו להתפיל מי ים בצורה יעילה וחסכונית יותר. ביקור מעבדה
מה הקשר בין ציפורים שאינן נרטבות לעלה לוטוס שמתנקה מעצמו? מתברר שמבנה הנוצה ומבנה העלה – דומים! על סוגי משטחים והשפעתם על ספיגת המים ומבנה הטיפה כתבו: פרופ' אדוארד בורמשנקו והדוקטורנט גלעד חניאל, גליליאו צעיר
חברות רוכשות שטחים נרחבים בדרום אמריקה, באפריקה ובדרום-מזרח אסיה, בהם ניטעים יערות ובעיקר שטחי גידול לצמחים שישמשו לייצור ביו-דלק, כמו ז׳טרופיה או דקל-שמן, רכישת השטחים והנטיעות מאפשרים מימוש לסחר בפחמן דו־חמצני אך בדרך מגורשים התושבים המקומיים