ביולוגיה ורפואה

עובר עכבר שגדל שישה ימים מחוץ לרחם. איבריו המתפתחים סומנו באמצעות גנים פלואורסצנטיים

מדעני מכון ויצמן גידלו עוברי עכברים מחוץ לרחם

במשך שבע שנים, באמצעות ניסוי וטעייה, כיוונון עדין ובדיקות חוזרות ונשנות, פיתחו במעבדתו של פרופ' חנא, המתמחה בתאי גזע עובריים, שיטה דו-שלבית המאפשרת לגדל עוברי עכברים תקינים מחוץ לרחם כבר
מיקרו כדוריות מתכלות המופקות באמצעות ייבוש בהתזה. הן מכילות נוגדל של נגיף שפעת וחומר חיסוני. התמונה הושגה במיקרוסקופ אלקטרונים, שהוגדלה 3,000 פעמים. דניס הורבת, אוניברסיטת קונסטנץ

זריקה אחת – הגנה לנצח, מדענים פיתחו שיטת חיסון חדשה נגד שפעת

לדברי החוקרים ניתן להתאימו גם לחיסון כנגד נגיף הקורונה * החיסון תוקף איזור של הנגיפים שלא משתנה באבולוציה
נחש צפע. צולם ברג'סטן, הודו. איור: depositphotos.com

מודל חדש לחיזוי הכשות נחשים עשוי להציל חיי אדם

ארגון הבריאות העולמי תוכנית אסטרטגית שמטרתה להפחית ב-50% את הפגיעה מהכשות נחשים עד שנת 2030. גם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב חברים בקבוצה הבינלאומית החוקרת את התחום
תיאור סכמטי של המנגנון שבעזרתו ביופילם של חיידקים מושמד על ידי צורוני חמצן פעילים

ננו-גבישים המחסלים ביופילם של חיידקים

צוות חוקרים הצליח לשלוט במרקם פני השטח של ננו-מבנים
חיידק סטרפטוקוקוס. איור: depositphotos.com

מחקר חדש חושף את האופן שבו ניתן לרסן חיידק טורף

פרופ' עמנואל הנסקי מהאוניברסיטה העברית, עומד בראש צוות של מחקר משותף שנערך בסינגפור וישראל. הצוות פרסם מחקר בכתב העת היוקרתי Cell Reports: "מחקר זה מספק הבנה מדויקת של האינטראקציות בין
מודל להאטה של מערכת העיכול בעקבות ביטוי של חלבון אלפא-סינוקלאין בגזע המוח. קרדיט - באדיבות החוקרים

עצירות והתכווצות תאי מוח – המפתח לאבחון מוקדם של מחלת הפרקינסון?

במחקר בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה
האנטומיה של כף הרגל. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה צריך אצבעות ברגל?

ג'ינג'ון תוהה למה נועדו אצבעות הרגליים? האם הם איבר חסר שימוש שסופו להתנוון ולהיעלם? ולמה פגיעה שלהן ברהיט בשעת לילה כואבת כל כך?
הדמיה של טפיל מלריה דמוי טבעת אשר חי בתוך תא דם אדום ומפריש בועיות הנושאות את הפרוטאזום S20 (מבנים צבעוניים דמויי חבית)

הורג אותם ברכות

ריח של לחם טרי. איור: depositphotos.com

אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות
אינסולין ותא אנושי. איור: depositphotos.com

נתונים חדשים על חולי קורונה עם סוכרת: 20% מתים תוך 28 יום מהכניסה לבית החולים

במאי 2020 תוצאות מקדמיות מ-CORONADO עם מדגם קטן יותר, הראו ש-10% מהחולים עם סוכרת וקורונה מתו תוך 7 ימים מהכניסה לבית החולים.
ניסויים קליניים. איור: depositphotos.com

Medidata תסייע בניהול המחקרים הקליניים של חברת התרופות הוריזון

Horizon תיכנס למגוון רחב של פתרונות ניסויים קליניים באמצעות פלטפורמת Medidata Rave Clinical Cloud, להאצת המחקר הקליני באמצעות חבילת יישומים הכוללת איסוף וניהול נתונים, תכנון וניהול ניסויי
חיסוני קורונה. איור: depositphotos.com

מהי משמעות אישור החירום של החיסונים?

במאמר הנוכחי אני רוצה לעבור על הדרך בה פותחו החיסונים של פייזר ומודרנה, כיצד זכו לאישור החירום, ומה המשמעות בסופו של דבר על רמת הבטיחות והיעילות שלהם. כדי לעשות זאת
שיני בינה. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: מי צריך שיני בינה?

שפיו רדום וזמזום המקדחה עדיין מהדהד באזניו פונה ג' בשאלה מיואשת: מי צריך את שיני הבינה?
עש לא מעופף מהאי מריון באוקיינוס הדרומי. תצלום: Leihy and Chown

מדוע לחרקים רבים באיים אין כנפיים?

165 שנה לאחר שנהגתה בראשו של אבי תורת האבולוציה, מדענים הוכיחו סופסוף שהשערתו של דרווין על הסיבה שבגללה חרקים רבים הם חסרי כנפיים נכונה - לפחות ברובה
מודל של הריבוזומים המתרגמים ופקטורי ההארכה. המצבור הנקודתי של פקטורי התרגום תורם לסינתזת חלבונים יעילה בתוך סביבה פנים-תאית צפופה.

מיקרוסקופית כוח אטומי מהירה חושפת את רכיבי הריבוזום

החוקרים מסכמים ואומרים: "מחקר עתידי בעזרת מיקרוסקופ כוח אטומי במהירות גבוהה (HS-AFM) יספק מידע חשוב נוסף לשם הבנת הפעילות הדינמית של מכונות תרגום מורכבות אלו".
איור ציד של פיל. צילום: דנה אקרפלד.

המוח האנושי גדל בעקבות הכחדת הבע"ח גדולים והמעבר לציד של בע"ח קטנים

מאמר חדש של ד"ר מיקי בן דור ופרופ' רן ברקאי, חוקרים מהחוג לארכיאולוגיה מציע הסבר מאחד לשינויים הפיזיולוגיים המצטברים וההתנהגות החברתית של בני האדם מאז הופעת האדם לפני כשני מיליון
כלבים אוהבים לשחק. איור: depositphotos.com

האם הכלב שלך שמח? 10 תפיסות מוטעות על התנהגות הכלב

בספר שלנו "לשמח את הכלבים" הבאנו מחקר מדעי ותמונות להדגמה והצענו עצות מעשיות שיעזרו למגדלי כלבים להעריך מה הכלב שלהם מרגיש בכל רגע ויקנו להם מגוון אפשרויות תגובה כדרך לתמוך
מהפכת החמצן הותירה את רישומה הגיאוכימי במרבצי הברזל במעטה הקרקע והסלעים של כדור-הארץ

החמצן שלפני מהפכת החמצן

באמצעות התחקות אחר אבולוציה של חלבונים, שרטטו מדעני מכון ויצמן למדע את תולדות זמינות החמצן בכדור-הארץ ופתרו חידה מדעית ארוכת שנים
ד"ר נטליה פרוינד. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

התחליף לאנטיביוטיקה שהגוף מייצר בעצמו

פרופ' אלי קשת. צילום: קרן א.מ.ן.

פרופ' אלי קשת, העברית, חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של
קורונה בבעלי חיים. איור: depositphotos.com

מי מדביק את מי ב-SARS-CoV-2?

החורפנים בדנמרק לא לבד, בעלי חיים רבים נדבקו בנגיף הקורונה, חלקם מפתחים מחלות, אחרים משמשים רק פונדקאים. בכל מקרה הם מקיימים מאגר לנגיפי קורונה להתפתח שוב ולהיות אלימים
תוצאות מחקר מבוטחי כללית על יעילות החיסון לקורונה

מחקר יסודי על 1.2 מיליון מבוטחי הכללית מוכיח: החיסון לקורונה יעיל

תוצאות סופיות של מכון כללית למחקר בנוגע ליעילות חיסוני קורונה מתפרסמות בכתב העת הרפואי The New England Journal of Medicine: אחרי מנת חיסון ראשונה: יעילות של 57% במניעת תחלואה והפחתה
נגיף קורונה תוקף את תאי הריאות. איור: depositphotos.com

חוקרים ישראלים הצליחו לפענח את המבנה והפעילות של שלושה מחלבוני SARS-COV-2

אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי
תאים עמידים לתרופות של מיאלומה נפוצה (סגול-כחול) תחת מיקרוסקופ. מעבדתו של פרופ' עידו עמית, מכון ויצמן

נחשף חותם גנטי של עמידות לתרופות בסרטן דם מסוג מיאלומה נפוצה

ממיטת החולה למעבדה ובחזרה: שיתוף פעולה בין מדעני המכון לרופאים באיכילוב עשוי להוביל לטיפולים מותאמים אישית בחולי מיאלומה נפוצה, שאינם מגיבים לתרופות – וסולל את הדרך לטיפולים מותאמים אישית בסוגי
רירית המעי הגס של עכבר תחת מיקרוסקופ. הרירית של עכברים רגילים (למעלה, שמאל) משתבשת עם התקדמות הדלקת (למעלה, אמצע) ומקדמת את התפתחות הסרטן (למעלה, ימין). לעומת זאת, בעכברים ללא HSF1 (למטה, שמאל), לא מתפתחת דלקת (למטה, אמצע וימין)

מדרון חלקלק ומודלק

קופי בונובו בסביבתם הטבעית. צילום: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה מתנשקים?

באופן משונה, נעמי, לא רק שאין יודעים למה מתנשקים אלא אפילו לא ברור אם הנשיקה הרומנטית היא מחווה אוניברסלית והאם היא התנהגות נלמדת, אבל לאבולוציה יש רמזים
האנטומיה של התאים בגוף האדם. צילום: depositphotos.com

הדלת המסתובבת של התאים

מדעני מכון ויצמן למדע מיפו את קצב ההתחדשות של גופנו * מדי שנה וחצי אנחנו מייצרים 50 קילוגרם של תאים, כמשקלם הממוצע של התאים בגופנו
חיסון לקורונה. צילום: depositphotos.com

האם נגיף הקורונה יכול לפתח עמידות לחיסונים?

לפני שבוע התפרסם בנייצ'ר מחקר בו תיארו החוקריםכיצד עקבו מקרוב אחר האבולוציה של הנגיף בגופו של חולה סרטן שמערכת החיסון שלו חוסלה וגילו מוטציות שמסוגלות להתמודד גם עם מספר רב
נחיל ימשושים נמחץ אל מכונית חולפת. צילום: shutterstock

זמזום הכלולות של הימשושים

לימשושים, קרובי משפחה של היתושים, יש מנהג כלולות מוזר, הם בוחרים את בן או בת הזוג בתוך נחיל עצום של ימשושים ובכל זאת ממשיכים להצמד יחד. מחקר חדש הצליח לפענח
מערות הפעמון בגן הלאומי בין גוברין. צילום: depositphotos.com

להריח ולגעת – חוויית טבע שמייצרת אושר

מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון
בדיקת קורונה חיובית על רקע דגל ישראל. צילום: depositphotos.com

מודל מתמטי מראה שילדים ונערים רגישים ל-COVID-19 בכ-50% פחות מאשר מבוגרים

ממצאים חדשים של ניתוח התחלואה בבני ברק עשויים להעמיק את ההבנה של ההתפשטות ולשפר את מדיניות בריאות הציבור. החוקרים מציעים לערוך מחקר דומה בבתי אבות
קולטני קרום התא. צילום: depositphotos.com

שיטה חישובית חדשה מקצרת באופן משמעותי את תהליך זיהוי תפקידי קולטנים

מכיוון שחלק גדול מהתרופות כיום פועלות על ידי הפעלת או חסימת קולטנים, לשיטה החדשה יש יכולת לקצר בצורה משמעותית את תהליך ייצור תרופות
רכב השטח המאדימאי פרזרבירנס. איור: נאס"א

מאדים והלאה: כיצד מדענים מונעים מחיידקי כדור הארץ לזהם כוכבי לכת אחרים

ומה הקשר למשימת בראשית שהתרסקה על הירח?במשך 50 שנה דבקו ארגונים ממשלתיים בכללים ובחוקים המקובלים להגנת עצמי מערכת השמש מפני זיהום ארצני.כעת מצטרפות אליהן מספר גדל והולך של משימות חלל
ילד וכלבו. צילום: depositphotos.com

עכשיו זה מדעי: כלבים אוהבים אותנו כמו שאנחנו אוהבים אותם

"השיח הוא תמיד על מה הכלב תורם לאדם, ויש אפילו דעות המאשימות את האנושות בנצלנות של מינים אחרים. ממצאי המחקר החדשני של CLEVER DOG LAB ו TECH4ANIMALS מרמזים לכך שגם
מגש חיסונים לקורונה בהקפאה עמוקה. צילום: depositphotos.com

האם החיסון לקורונה מגן מהדבקה?

הדיון, לטעמי, תמוה. האם לא מספיק שהחיסון מונע מרוב מכריע של המקבלים אותו ללקות במחלה קשה? אבל מכיוון שהשאלה עולה לעתים תכופות כל-כך, כדאי להתייחס אליה
אמצעי זהירות מפני COVID-19. צילום: depositphotos.com

סטודנטים מהטכניון ומקורנל טק התמודדו עם אתגרים בריאותיים ופיתחו פתרונות

ב-14 בינואר השתתפו צוותים משותפים של סטודנטים מהטכניון ומקורנל טק באירוע הגמר של קורס רעיונות סמסטריאלי. באירוע זה הם הציגו את הפתרונות שפיתחו לאתגרים בריאותיים שונים
רישום גלי מוח. צילום: depositphotos.com

חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון מציגים שיטה חדשה לאבחון מחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות

השיטה, שמבוססת על תבניות EEG בפעילות מוחית חשמלית לא תקינה, יכולה לאבחן במהירות ולנטר פתולוגיות בכלי הדם במוח שנצפות במצבים כמו מחלת אלצהיימר, שבץ, פגיעות ראש ומצבים פסיכיאטריים
מיקרו RNA. איור: פרופ' רוברט ג'ונסון, אוניברסיטת טמפל

העמקת הידע שלנו בהבנת מולקולת הRNA איפשרה לנו לייצר חיסון מהיר לקורונה

כך עולה מהחלטת וועדת פרס וולף לשנת 2021 ברפואה. בהודעת השופטים נאמר כי מדענים אלה הגיעו לתגליות פורצות דרך במנגנונים המווסתים את ה-RNA והדגימו כי ה-RNA אינו תבנית פסיבית בין
ד"ר דורית אבני במכון המחקר מיגל. צילום: תקשורותד"ר דורית אבני במכון המחקר מיגל. צילום: תקשורות

מענק אירופי בסך 7.5 מ' אירו הוענק למיגל לפרויקט מחקרי לפתרונות פרמצבטיים ומזונות מבוססי אצות

את הפרויקט מובילה בהובלת ד"ר דורית אבני ממכון המחקר מיגל * מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה: "קבלת המענק מהוריזון 2020, הוא ללא ספק הישג מרשים והכרה בינלאומית שלא רבים מגיעים אליהם.
חיסול ממוקד של תא סרטני. צילום: depositphotos.com

חוקרים בטכניון פיתחו גישה חדשה לחיסול סלקטיבי של תאים סרטניים

קבוצת המחקר של פרופ' תומר שלומי מהפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה לביולוגיה ומרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון גילתה תהליך שעל בסיסו אפשר לפגוע באופן סלקטיבי וספציפי בתאי הסרטן בלי לגרום
עצם עם סימני חיתוך מהשדה. צילום: שייכות דר' מלינסקי-בולר

קר יותר? מהר יותר! השפעת העונתיות על ניידותם של הציידים-לקטים לפני 45-60 אלף שנה

חוקרים ישראלים ובינלאומיים חפרו באתר בארמניה, שהיתה אז בקצה העולם המוכר, והגיעו למסקנה שהנדודים לא היו אקראיים אלא עונתיים
פרופ יואל רק. באדיבות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

"מגוון הגזעים האנושי נובע גם מהעדפות אסטתיות"

כך אומר פרופ' יואל רק, חבר האקדמיה למדעים ואחד המרצים בכנס המקוון "מוצאו של המין הומו סאפיינס" שיתקיים ביום דארווין - 11/2 בזום. לדבריו, יש אינסוף גזעים בלי גבול ברור
נגיף הקורונה מול נגיף השפעת. המחשה: shutterstock

מה קרה לשפעת – ומה המשמעות לעתיד הנגיפים התוקפים את בני-האדם?

כתוצאה מההגבלות כגון ריחוק חברתי, הוגבלה לא רק תפוצת הקורונה אלא גם זו של השפעת. האם העדר מגפת שפעת בשני חצאי כדור הארץ תגרום לכך שלא נדע לאיזה זן להתכונן
העברת גנים אופקית. המידע הגנטי מועבר בין פרטים שאינם קשורים זה לזה ויכולים להשתייך בכלל למין אחר

העברה רוחבית של גנים: במבחן האבולוציה מותר להעתיק

באמצעות ניסויי "אבולוציה במבחנה", הראו מדעני מכון ויצמן למדע מה קורה כשחיידקים מעתיקים מידע גנטי משכניהם