ביולוגיה ורפואה

הכרזה על שיאו של יוסיין בולט בריצת 100 מטרים באולימפיאדת ביג'ינג 2008. צילום: shutterstock

דברים שיורמים יודעים: מתי יפסיקו להישבר שיאי עולם?

אולימפיאדת טוקיו הקרבה מעוררת את סקרנותו של ל' " למה בכל אולימפיאדה או אליפות עולם נשברים כל הזמן שיאים?"
איור: מנגנון מולקולרי חדשני של שליח מוות שנוסע מקצה האקסון לגוף התא והורג את תאי העצב המוטורים בעמוד השדרה לאחר חשיפה לעקה במחלת ALS. ממצא זה מהווה מטרה חדשה לפיתוח תרופה וטיפול עתידי.

למה תאי עצב מתים?

לראשונה: נחשף מנגנון שפוגע בתאי העצב במחלת ניוון השרירים הסופנית (ALS) * CRMP4 משמשת כ״שליח מוות״ אשר נע לאורך שלוחת העצב והורגת תאי עצב מוטורים במחלת ה-ALS * הציל תאי
הובלת תרופות לתאים. באדיבות פרופ' דן פאר, אוניברסיטת תל אביב

התקדמות בהובלת תרופות רק לתאים הנגועים בסרטן או בנגיפים בלי לפגוע בבריאים

פרופ' דן פאר, אוניברסיטת תל אביב: "הפיתוח שלנו משנה למעשה את עולם הנוגדנים. היום אנחנו מציפים את הגוף בנוגדנים שהם אמנם סלקטיביים, אך פוגעים גם בתאים הבריאים. אנחנו הוצאנו מהמשחק
ה"המבורגר" המודפס של סבוריט. צילום יחצ

SavorEat מסכמת בהצלחה מבחני טעימה ל"המבורגר" המודפס

כחלק מאבני הדרך שהציבה החברה, ביצעה SavorEat מבחני טעימה מקצועיים וזכתה לאהדת רוב הצרכנים. בכך השלימה החברה שלב נוסף בתהליך הפיתוח.
פרופ איתמר שליט. צילום יחץ מיגווקס

זוכרים את החיסון של מיגל? הוא הפך לחיסון דחף שינתן בגלולה אם הניסוי הקליני יצליח

מיגווקס, החברה שהוקמה לצורך מיסחור הפטנט אומרת כי בניסוי בבעלי חיים שהסתיים התקבלו תוצאות מבטיחות. ניסויים קליניים בבני אדם יחלו מיד לאחר גיוס מימון נוסף לחברה
דר אמיר רז. צילום: תקשורות

מחקר בגנטיקה מולקולרית והנדסה גנטית במנגנוני הפריה בוחן יכולת הפריה עצמית של עצי ללא עזרת דבורים

אפיון גנטי של זנים חשוב מאוד לחקלאים, כיוון שמאפשר בחירת שילוב נכון של נטיעת הזנים במטע, לקבלת יבול מקסימלי. אפיון זנים 'הפוריים לעצמם' כלומר בעלי הפריה עצמית (כמו במשמש לדוגמה),
מחלה נוירולוגית. המחשה: depositphotos.com

­­מוות במסלול העוקף

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו מנגנון לא שגרתי של מוות תאי. הממצאים עשויים להוביל לטיפולים חדשים במחלות שונות
ציר זמנים - האדם מנשר רמלה שהיה ככל הנראה אביהם הקדמות של הניאנדרטלים ומיני אדם אחרים. באדיבות אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית

האדם מנשר רמלה חי תקופה ארוכה לצד ההומו סאפיינס * החוליה שקישרה בינינו לניאנדרטלים

התגלית פורסמה במסגרת מחקר שבוצע ע"י קבוצת חוקרים/ות ישראלית, בו נחשפה העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לבו-זמניות וליחסים קרובים בין הומו ספיינס לאדם ארכאי שזכה לכינוי המקומי "אדם נשר רמלה". מאמר
קיטוב חברתי - Black Lives Matters. המחשה: depositphotos.com

החרדה כתוצאה מהקורונה החריפה את הקיטוב החברתי-פוליטי בישראל ובארצות הברית

ד"ר מיטל בלמס, מובילת המחקר: "למגפה יש הלשכות מעבר לבריאותיות וכלכליות. רמות החרדה באוכלוסייה והתחלואה הנפשית משפיעות גם על התחלואה החברתית"
הדמיה סטטית של חלק מהגולגולת והלסת של טיפוס האדם מנשר רמלה. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

במחצבות נשר ברמלה התגלה מין של אדם קדם ניאנדרטלי שלא היה מוכר למדע

עצמותיו של טיפוס אדם קדום שלא היה מוכר למדע שחי באזורנו עד לפני כ-130 אלף שנה התגלו בחפירות שנערכו באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה", הסמוך לעיר רמלה. כמקובל, האדם החדש זכה
פרופ אורית שפי מהפקולטה להנדסה בבר אילן צילום חן דמארי

פרופ' אורית שפי מבר אילן זכתה במענק של מיליון וחצי דולר

ארבע אוניברסיטאות מרחבי העולם משתפות פעולה במטרה לחקור את מערכת העצבים: מיפן, ארה"ב ואיטליה. פרופ' אורית שפי מהפקולטה להנדסה בבר אילן: "זכות גדולה להיבחר מתוך 700 מועמדים"
הוריקנים מתקרבים לארה"ב. צילום: depositphotos.com

חוקי השימור המשותפים לסופות ההוריקן ולתנועה של חלבונים

ביציות בשלבי התפתחות מוקדמים במקטע שחלה של זבוב הפירות. בירוק – אברוני מיטוכונדריה שאינם פעילים, בצהוב-אדום – אברונים פעילים

חיידקים מתדלקים

מדעני מכון ויצמן חשפו השפעה של חיידקי המעי על מערכות הגוף המתווכת באמצעות אספקת תרכובות חיוניות לייצור אנרגיה במיטוכונדריה
פעם ב-17 שנה, כשהקרקע מתחממת עם בוא האביב, הציקדות מגיחות מתחת לאדמה. צילום: Greg Hume, CC BY-SA 3.0

פלישת הציקדות

הציקדות חיות רוב הזמן מתחת לשורשי העצים, אבל פעם ב-17 שנה הן מגיחות מתחת לאדמה ונהפכות לציקדות בוגרות לכמה שבועות. אז מתחיל תהליך חיזור מאוד דרמטי ורועש, שבסופו נצטרך להמתין
ציפורים עפות. צילום - דוברות האוניברסיטה העברית

מדוע הציפורים עפות?

החוקרים מיפו את הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה
קבוצת ניאנדרטלים מתכוננת לציד. צילום: depositphotos.com

היציאה מאפריקה: בעקבותיו של האדם המודרני והניאנדרטלים שפגש

מדעני מכון ויצמן למדע וארכיאולוגים של רשות העתיקות שבו לאתר הארכיאולוגי בוקר תחתית שבנגב, והאירו באור חדש פרק מכונן באבולוציה האנושית
.המחשה של תא אאוקריוטי המכיל גרעין, אברונים וקרום. צילום: depositphotos.com

מחקר חדש: למה התפתחה הרבייה המינית, ודווקא היא?

המיזוג בין המטען התורשתי של המיטוכונדריון ושל התא המארח הוא שאפשר את התפתחות האוקריוטים והיצורים הרב-תאיים המשוכללים שאנו מכירים אותם כיום", קובע החוקר
תהליך השתלטות של בקטריופאג' על החומר התורשתי של חיידק. פרופ' אודי קמרון, אוניברסיטת תל אביב

נחשף מנגנון שבאמצעותו נגיפים "טובים" מחסלים חיידקים "רעים" ועוצרים את התרבותם

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב גילו תהליך שבו וירוס "טוב" מצליח להרוס בצורה סלקטיבית את הדנ"א של החיידק "הרע", וכך לעצור את ההתרבות של החיידק. הגילוי עשוי לסייע בפיתוח טיפולים נגד חיידקים
Eleutherodactylus. צילום: אוניברסיטת תל אביב

יכולת השרידות של בעלי החיים תלויה במספר הצאצאים ולא בגודל בעל החיים

יונקים גדולים ממליטים מספר קטן יותר של צאצאים בכל המלטה, ולכן סכנת ההכחדה גוברת. בדו-חיים, לעומת זאת, נקבות גדולות דווקא מטילות יותר ביצים, ולכן בדו-חיים דווקא בעלי החיים הקטנים יותר
עטלפים בבידוד. צילום: יובל ברקאי

גם עטלפים חולים שומרים על "ריחוק חברתי" ומסייעים למנוע התפרצות של מגפה

גם עטלפים חולים שומרים על "ריחוק חברתי" ומסייעים למנוע התפרצות של מגפה
בשלושה אירועים נגרמו אבדות בנפש עקב נפילת ענפים קיצית. תצלום: אמנון בהומהורן, משרד החקלאות

זהירות, ענפים נופלים

חוקרים מזהירים מפני תופעה לא מוכרת שעלולה לסכן חיים: נפילת ענפים בימי הקיץ
הליכה. . צילום: depositphotos.comש

דברים שיורמים יודעים: האם צורת ההליכה מסגירה את האישיות?

זאב מספר "יש לי תכונה מולדת של ניתוח אופיו של אדם ע"פ דרך הליכתו מגיל הילדות המוקדמת עמדתי על הסגולה לנחש אופיו של כל אדם ואפילו ממרחק של מאות מטרים,מה
אונת ריאות של עכבר עם גרורות תאי סרטן המבטאות חלבון זרחני, כדי לאפשר כימות ומדידת הגרורות. קרדיט: ד"ר אבי מימון.

מחקר פורץ דרך: נמצא חלבון חדש שבולם משמעותית גרורות סרטניות

חלבון הגנתי, שבכלל נודע כיעיל נגד קרישיות דם, התגלה כמסוגל לעכב את האמצעי האלים ביותר של הסרטן בגוף האדם - הגרורות. פרופ' טל בורשטין-כהן, מובילת המחקר, מאמינה כי הגילוי המפתיע
המשלחת הישראלית (מימין לשמאל): יערה שולמן, תמר פאר, נגה פרידמן וניקול גרוסמן. תצלום: מרכז מדעני העתיד

אלופות אירופה למתמטיקה

תלמידות שהוכשרו במכון ויצמן, גרפו את מדליות הזהב והכסף באולימפיאדת המתמטיקה האירופית לנערות
האסטרטגיה המשולשת של הקורונה: 1. ירידה כללית בתוצרי התרגום בתא; 2. פירוק מולקולות אר-אן-אי שליח של התא; 3. מניעת יציאה של מולקולות אר-אן-אי שליח מהגרעין

הטריפל של הקורונה

מדעני מכון ויצמן למדע, בשותפות עם מדעני המכון הביולוגי בנס ציונה, חשפו כיצד שילוב ייחודי של שלושה מנגנונים מאפשר לנגיף הקורונה לחמוק מהמערכת החיסונית
מושבות חיידקים גדלות בצלחת פטרי. צילום: depositphotos.com

איך אינטראקציות בין חיידקים יכולות לחזות שינויים אבולוציוניים במיקרוביום?

במחקר שפורסם ב-Nature Communications, ד"ר יונתן פרידמן והדוקטורנט ניתאי מרוז מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית מקרבים את המדע להנדסת מיקרוביום ייחודי לצרכים ספציפיים בבני אדם, חיות, צמחים וסביבה
דבש. צילום: depositphotos.com

בי-יו דבש הגישה בקשה לרישום פטנט עבור שיטות להפקת דבש מתורבת

המטרה: יצירת קיבת דבש מלאכותית המתחקה אחר פעילות קיבת הדבורה * המנכ"ל אופיר דבש: "בי-יו דבש עמלה על פיתוח טכנולוגיה פורצת דרך שתשנה את פני שוק הדבש העולמי ותאפשר מוצרי
עטלף פירות. צילום: depositphotos.com

מנווטים בגדול

צופן עצבי חדש לניווט במרחבים גדולים נחשף ב"מנהרת עטלפים" במכון ויצמן למדע
תרשים המתאר את פעילות תאי B של מערכת החיסון. . צילום: depositphotos.com

חוקרים מת"א זיהו קבוצה מיוחדת של תאים במערכת החיסון המשותפת לחולי מלריה, איידס וזאבת

אצל אדם בריא התאים האלה לא קיימים בכלל. אצל חולי מלריה, איידס וזאבת הם מהווים 15%-25% מתאי ה-B
תאים בצלחת פטרי. צילום: depositphotos.com

חוקרים מת"א הפריכו תיאוריה על תפקידם של חלבוני COPII בתוך התא

כנס ChipEx בעידן הטרום קורונה חוזר גם כעת. צילום: ניב קנטור

הקורונה הסתיימה, CHIPEX חוזרים לכנס פיזי ב-21/6 ווירטואלי למחרת

השנה שמנו דגש על התחומים החמים בתעשיה כולל מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית, אבטחת נתונים בחומרה, EDGE Computing, TinyML וכן שיטות מתקדמות לתכנון ויצור שבבים
זחלי חדקונית הדקל בתוך עץ נגוע. צילום: depositphotos.com

זיהוי פגיעה ביולוגית בעצים באמצעות ניתוח מידע מהלוויין

חיפושית חדקונית הדקל משמידה עצים ומטעי דקל ברחבי העולם, דבר שעשוי למוטט את העצים המותקפים. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו אלגוריתם, אשר ניתן באמצעותו לזהות פגיעה בעץ, בהסתמך על צילומי
מודל תלת-ממדי של רשת קרומים פוטוסינתטיים בצמח, המבוסס על צילומי מיקרוסקופ אלקטרונים. תילקואידים (בצהוב) מוקפים במבנים דמויי-חניון, המורכבים מרמפות המעוקלות שמאלה (בסגול) וימינה (בכחול)

לחנות במינימום מאמץ

כיצד מתארגנים מבנים דמויי חניונים המשמשים להעברת חומרים בתוך התא
קערת ברוקולי. צילום: depositphotos.com

אכילת ברוקולי משפיעה לטובה על המיקרוביום

חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו יתרונות תזונתיים חדשים לברוקולי הקשורים לחילוף החומרים של גלוקוז ושומנים ולחיידקים במעי. פרופ' מדר: "זהו אחד מהמחקרים היחידים בעולם שחקרו את הברוקולי בהקשרים אלו"
CRISPR ככלי לתיקון גנים פגומים. צילום: depositphotos.com

שיטת הערכה מדויקת של עריכת גנום עם CRISPR

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן , הטכניון והמרכז הבינתחומי פיתחו כלי תכנה חדשנית לכימות שגיאות הנגרמות במהלך עריכת CRISPR * יסייע מאוד בטיפול בחולי סרטן ומחלות הנדרשות לטיפול גנטי
ד"ר ראמז דניאל (משמאל) וד"ר לי שימינג. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

מה הקשר בין חיידקים לרשתות נוירונים?

חוקרים בטכניון פיתחו מערכת ביולוגיות סינתטיות לזיהוי תבניות המבוססת על קהילות חיידקים לפי חוקי תכנון של רשתות נוירונים מלאכותיות
חיידקי מעיים צילום: depositphotos.com

איך חיידק משתלט על תאי המעיים? עכשיו אנחנו יודעים

עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה, חיידקי מעיים
גולגולת פתוחה של הומנין מוקדם שהתגלה בדמניסי, גאורגיה, חשפה את מבנה קופסת המוח. החוקרים נעזרו בטומוגרפיה ממוחשבת ובמערכות זיהוי חזותי. קרדיט: מ. פונס דה לאון, וצ' זוליקופר, אוניברסיטת ציריך UZH

למיני האדם הקדומים באפריקה היה מוח קטן

מחיקת המוח אצל חולי פרקינסון. צילום: depositphotos.com

כיוו חדש לתרופות שיאטו את התפתחות הפרקינסון

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Penn State חשפו לראשונה את המבנים של החלבון המרכזי בשלביה המוקדמים של מחלת הפרקינסון. ד"ר איתן לרנר: "הממצאים עשויים לעזור בפיתוח תרופות שיסייעו להאט את קצב
אבוקדו. צילום: depositphotos.com

תוסף מזון טבעי עשוי לשמש נוגד חרדה

מדעני מכון ויצמן למדע הראו כי התוסף שמקורו בצמחים, מפחית את רמות החרדה בעכברים ללא תופעות לוואי משמעותיות
תאומים בני כמה ימים. צילום: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה המצח קירח?

מקטע מוח של עכבר. החלקים המוארים באדום – מסלולי תקשורת בין תאי עצב אשר מבטאים את חלבון היתוש. בכחול – גרעיני התאים

יתוש בראש

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו כלי מחקרי שיאפשר לשפוך אור חדש על מסלולי תקשורת בין תאי עצב במוח
שפמנון הפסים (Plotosus lineatus). צילום: depositphotos.com

פיצוץ אוכלוסין של מיני דגים בים התיכון כתוצאה מפלישה מאסיבית של דגי ים סוף

מחקר חדש שבוצע על ידי הביולוג הימי דר' דני גולני מהאונ' העברית קובע כי 469 מיני דגים משכשכים היום במימי הים התיכון של ישראל, כשמספר שיא של 32 מינים חדשים
דבורי דבש. איור: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: האם דבורת הדבש היא חית בר או מבויתת?

תלוי איך מגדירים ביות
תפוחי אדמה. איור: depositphotos.com

איך מרגיש תפוח אדמה?

חוקרים מהפקולטה לחקלאות פיתח חיישנים ביולוגיים בתפוחי אדמה ע"י הנדסה גנטית, שמתריעים בזמן אמת על מצוקה של הצמח
פרופ' אילנה גוזס. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מולקולה לטיפול באלצהיימר ואימפוטנציה התגלתה כיעילה במיוחד למניעת דלקות בשתלים אורטופדיים

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב פיתחו מוצר המגן על רקמת העצם והוא ירשם כפטנט חדש * המוצר מיועד למניעת איבוד עצם סביב שתלים אורתופדים, שתלים דנטלים ושיניים