הבל פה מציל חיים

ממחקר של אוניברסיטת חיפה עולה חרקים אוכלי צמחים מזהים יונק שמגיע לאכול את הצמח עליו הם נמצאים באמצעות הבל פיו ובזכות זה הם נוטשים את הצמח וכך הם ניצלים מטריפה מקרית על ידם * יישום אפשרי – הדברה ביולוגית

הבל פה יכול להציל חיים – של חרקים לפחות, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. מהמחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Current Biology, עולה כי כנימות מזהות את הבל פה של יונקים שמגיעים לאכול את הצמח עליו הן נמצאות ומגיבות בנפילה מיידית לקרקע המצילה אותן ממוות ודאי.

חרקים אוכלי צמחים נמצאים פעמים רבות בסכנה של “טריפה מקרית”: מצב שבו הם נאכלים באופן מקרי כאשר יונק כלשהו אוכל את הצמח עליו הם נמצאים. המחקר, ראשון מסוגו, שנערך במעבדתו של פרופ’ משה ענבר מאוניברסיטת חיפה על ידי תלמיד הדוקטורט משה גיש ובשיתוף פרופ’ אמוץ דפני, ביקש לבדוק האם לחרקים יש מנגנון ספציפי להגנה מפני טריפה מקרית שכזו.

במחקר נבדקה התנהגותה של כנימת האפון, חרק צמחוני זעיר החי במושבות, מוצץ את נוזלי הצמח ונחשב למזיק משמעותי לגידולים חקלאיים. החוקרים בדקו מספר סמנים שבאמצעותם יכולות הכנימות לזהות באופן אמין ובזמן אמיתי את הסכנה הטמונה ביונק (כגון עז, כבש וכו’) המתקרב לצמח: רעד ענף, צל פתאומי ונשיפת היונק. נמצא כי רק החשיפה להבל הפה של היונק תגרום לנטישה (באמצעות נפילה) מיידית והמונית של מושבת הכנימות. בהמשך, באמצעות מערכת מבוקרת המדמה נשיפה, בדקו החוקרים מהם הגורמים הספציפיים בהבל הפה המשמשים את הכנימה לזיהוי הסכנה. התברר כי חומרים נדיפים בנשיפה אינם מזוהים על ידי הכנימות ורק השילוב של זרם אוויר פתאומי בטמפרטורה ובלחות המאפיינים הבל פה של יונקים גורם לנטישה המונית של הצמח.

“נפילה של כנימה לקרקע אינה עניין של מה בכך. כנימה שנפלה מאבדת את מקור המזון הבלעדי שלה, והיא נאלצת לאתר בהליכה צמח חדש תוך שהיא מסתכנת בהתייבשות, מוות ברעב וטריפה על ידי טורפי-קרקע. כדי להימנע מזיהוי שגוי ובעקבות-כך נפילה שלא לצורך, חשוב לכנימות לחוש באופן אמין את התקרבותו של יונק לצמח. מתברר כי למרות זעירותם, פיתחו חרקים צמחונים מנגנוני-הישרדות מתוחכמים ויעילים המאפשרים להם לשרוד מפגשים עם בעלי חיים הגדולים מהם עשרות מונים”, ציינו החוקרים.

הם הוסיפו כי ככל הנראה גם חרקים אחרים משתמשים במנגנוני הגנה דומים המעידים על יחסי גומלין מורכבים בין יונקים וחרקים אוכלי צמחים ויתכן וממצאי המחקר הנוכחי יהוו צעד ראשון בפיתוח של אמצעי הדברה אלטרנטיביים של חרקים מזיקים.