מוחנו המסלף

פרק מתוך הספר "מוח ונפש – איך בורא המוח את עולמנו הנפשי" מאת כריס פרית', הוצאת ספרים ש.זק ירושלים

תעתועי הרינג - אנו יודעים שהקווים מקבילים אך הם נראים לנו כמו קשתות. Edwald Herring, 1861.
תעתועי הרינג - אנו יודעים שהקווים מקבילים אך הם נראים לנו כמו קשתות. Edwald Herring, 1861.

קודם לגילוי תופעת העיוורון לשינוי נחשבו אשליות חזותיות לתחבולת המחמד של פסיכולוגים. גם כאן מתגלגלת לידינו הדגמה פשוטה לעיקרון שעל־פיו לא כל מה שאנו רואים קיים גם במציאות. רוב אשליות הראייה האלה היו ידועות לפסיכולוגים כבר למעלה ממאה שנים; לאמנים ולאדריכלים הן היו ידועות הרבה לפני כן.
הנה דוגמה פשוטה, אשליית הֶרִינג (Hering illusion).
הקווים האופקיים (שבאיור העליון) נראים ממש כפופים, אך אם נניח לאורכם סרגל, נגלה שהם ישרים לחלוטין. ידועות אשליות חזותיות רבות, שקווים ישרים נראים בהן כאילו היו כפופים, וכן אשליות שדברים שווי גודל נראים כאילו היו נבדלים בגודלם. הרקע שעליו מצוירים הקווים או העצמים אינו מניח לנו לראות אותם כפי שהם באמת.

מראהו המושלם של הפרתנון מבוסס על תעתוע חזותי. הציוםרי מבוססים על מאמרו של פנת'ורן (1844) ומציגים את האפקט בהגזמה רבה
מראהו המושלם של הפרתנון מבוסס על תעתוע חזותי. הציוםרי מבוססים על מאמרו של פנת'ורן (1844) ומציגים את האפקט בהגזמה רבה

רשמים מעוותים כאלה מצויים לא רק בספרי לימוד פסיכולוגיה. אפשר לראותם גם בדברים הקיימים בעולם האמיתי. הדוגמה הנודעת היא הפרתנון שבאתונה. יופיו של הבניין הזה טמון בפרופורציות הנפלאות ובתוֹאַם הקווים שלו. ואולם למעשה, הקווים אינם ישרים ואף לא מקבילים. האדריכלים שילבו בבניין עיקולים ועיוותים המחושבים בדקדקנות, כדי לשוות לבניין מראה ישר וסימטרי.
המדהים מכול באשליות האלה הוא, בעיניי, שמוחי ממשיך להציג לי מידע שגוי. אף שאני עצמי יודע שהמידע הזה שגוי ואף שצורתו האמיתית של האובייקט שלפניי נהירה לי, אינני יכול להביא את עצמי לכלל ראייה של קווים ישרים באשליית הרינג. אשליות הראייה הגלומות בפרתנון עומדות בעינן גם אחרי יותר מאלפיים שנה.
החדר של איימז (Ames room) ממחיש ביתר שׂאֵת את אזלת ידה של הידיעה כשלעצמה להשפיע על חוויית העולם החזותי (ראו איור -8ב׳).
אני יודע שהאנשים האלה שווים בגודלם. זה שבשמאל נראה קטן יותר, כיוון שהוא רחוק יותר מעין המצלמה. החדר אינו מרובע. צִדו השמאלי של הקיר האחורי מרוחק מאתנו הרבה יותר מצִדו הימני. החלונות שבקיר האחורי עוּוְתוּ כדי לשוות להם מראה רבוע (כמו בפרתנון). אף־על־פי־כן בוחר מוחי לראות כאן חדר רבוע, שיש בו שלושה אנשים השונים זה מזה בגובהם במידה לא מציאותית, ולא שלושה אנשים שמידותיהם רגילות, בחדר שנבנה בצורה כה מיוחדת.

החדר של איימז - אדלברט איימז הבן )Adelbert Ames Jr.( המציאו בשנת 1946 לפי רעיון שהגה הלמהולץ. שלושת האנשים שווים בגודלם. צורת החדר היא המעוותת. המקור Wittereich, W.J. (1959). Visual perception and personality, Scientific American, 200(4), 56-60 . התצלום באדיבות William Vandivert.
החדר של איימז - אדלברט איימז הבן )Adelbert Ames Jr.( המציאו בשנת 1946 לפי רעיון שהגה הלמהולץ. שלושת האנשים שווים בגודלם. צורת החדר היא המעוותת. המקור Wittereich, W.J. (1959). Visual perception and personality, Scientific American, 200(4), 56-60 . התצלום באדיבות William Vandivert.

יש לפחות נקודה אחת בהעדפה שמוחי מגלה, בדוגמה זו. תמונת חדר איימז היא רב־משמעית מעיקרה. אפשר לראות בה שלושה אנשים יוצאי דופן העומדים בחדר רבוע, או לחלופין, שלושה אנשים רגילים בחדר מוזר ביותר. ייתכן שמוחי בוחר בפירוש שסבירותו קלושה, אך הוא בכל זאת פירוש אפשרי.
“אין כלל פירוש נכון אחד,״ מוחה המרצה לאנגלית.
אני טוען שגם אם הראיות מעורפלות, אין פירוש הדבר שאין כלל פירוש נכון. אך מלבד זאת, מוחנו מסתיר מאתנו את העמימות הזאת ומציג לנו רק אחד מן הפירושים האפשריים.
יתר על כן, לעתים מוחנו מתעלם לגמרי מראיות הנוגעות לעולם הפיזיקלי.

 

הערה 1:
בשנת 1846 שלחה אגודת החובבים (אגודת אצילים ונכבדים שתמכה בחקר האמנות הקלסית) את פראנסיס פֶּנרוֹז (Francis Penrose) לבחון את התאוריה של ג׳והן פֶּנֶת׳ורְן (John Pennethorne), שביצירות מתקופת זוהרה של האדריכלות היוונית הקלסית, הקווים הנראים ישרים ומקבילים אינם כאלה. לאמיתו של דבר, טען פֶּנֶת׳וֹרן, הקווים האלה כפופים ונטויים, כיוון שזו הדרך היחידה להשיג אפקט חזותי של קווים ישרים. ב־1847, כשחזר פֶּנרוֹז לאנגליה, פרסם מיד את התוצאה הראשונה ממחקרו. היה זה מאמר בשם “אנומליות במבנה הפרתנון״, שבו הוכיח שקווי הכרכוב בפרתנון כפופים פנימה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן