ההיסטוריה רוויה בדוגמאות של יוצרים שלקו בפסיכוזה. מחקר חדש מלמד על הקשר בין הגן המגביר את הסיכוי ללקות במחלת נפש ליצירתיות
מרים דישון-ברקוביץ | גלילאו
כולנו מכירים אנשים אשר היינו מגדירים אותם כגאונים, מקצתם על גבול הפסיכוזה. ההיסטוריה רוויה בדוגמאות של יוצרים שלקו בפסיכוזה, כמו ון-גוך שחתך את אוזנו ומאוחר יותר ירה בעצמו לאחר התקף.
מחקרים קודמים העלו את הסברה, שיתכן כי יש קשר בין פסיכוזה ובין יצירתיות, מה שמסביר את העובדה שגֶנים הקשורים לפסיכוזה נשמרו במאגר הגנים הכללי של האוכלוסיה. ואולם, עד כה לא נערך שום מחקר אמפירי, שבדק ישירות את הקשר בין יצירתיות לפסיכוזה באוכלוסיה הכללית.
הפסיכיאטר ההונגרי קרי (Szabolcs Kéri) הרים את הכפפה, ותוצאות מחקרו מתפרסמות בכתב-העתPsychological Science.קרי התמקד בגן הנקראneuregulin 1. זהו גן, שכרגיל יש לו תפקיד בקשת רחבה של תהליכים מוחיים, ביניהם פיתוח וחיזוק התקשורת בין נוירונים. אחת הווריאציות של גן זה נמצאה קשורה בסיכון מוגבר לחלות במחלות נפש כמו סכיזופרניה ואישיות ביפולרית (דו-קוטבית; מניה-דפרסיה).
במחקר השתתפו 200 משתתפים בריאים עם יכולות אינטלקטואליות ואקדמיות גבוהות. המשתתפים גויסו למחקר באמצעות פרסומות בעיתונות המקומית (בהונגריה) ובאמצעות פנייה בדואר אלקטרוני לסטודנטים באוניברסיטת Semmelweis בבודפשט. בפנייה אליהם נאמר שמי שחש שהוא יצירתי במיוחד, או שהשיג בחייו תוצאות מרשימות בתחום המדע או האמנות, מוזמן להשתתף במחקר.
ואם לעננים היו חוטים?
כל המשתתפים היו הונגרים, ומקור משפחותיהם במרכז אירופה. כל משתתף עבר ראיון פסיכולוגי לפי קריטריונים מקובלים לבדיקת הפרעות נפשיות, וכל משתתפי המחקר אובחנו כנטולי הפרעות פסיכולוגיות או נוירולוגיות. המשתתפים השיבו על מבחן הבודק רמת משכל (IQ), ועל שאלון המודד מעמד סוציואקונומי.
כמו כן, השיבו המשתתפים על שאלון הבודק הישגים מדעיים ויצירתיים שהושגו בעבר, ועל שאלון הבודק רמת יצירתיות. לדוגמה, המשתתפים התבקשו להשיב על השאלה: “נניח שלעננים היו חוטים הקושרים אותם לאדמה. מה לדעתך היה קורה”? לבסוף, נלקח מהנבדקים דם, לצורך הבדיקה הגנטית.
ניתוח ממצאי המחקר מצביע על קיומו של קשר מובהק בין הגןneuregulin 1 לבין יצירתיות. משתתפים שהייתה להם הווריאציה הייחודית בגן זה היו יצירתיים יותר (כלומר, קיבלו ציונים גבוהים יותר במבחן היצירתיות ודיווחו על יותר הישגים ביצירה ובמדע) מאשר משתתפים שלא היו בעלי וריאציה זו בגן.
זהו המחקר הראשון מסוגו, המצביע על כך שלווריאציה של גן הקשורה לפסיכוזה עשויים להיות יתרונות. ייתכן שלמאפיינים שונים ברמת הגנים, הקשורים קשר רופף גם למחלות נפש, אך מצויים גם בקרב אנשים בריאים, יש יתרון, בכך שהם מאפשרים לנו לחשוב באופן יצירתי יותר. תוצאות המחקר מסבירות מדוע, מבחינה אבולוציונית, וריאציות גנטיות מסוימות הקשורות בבעיות בריאוּת קשות, בכל זאת ממשיכות להתקיים באוכלוסייה – בגלל היתרונות שהם עשויים להקנות.
ד”ר מרים דישון ברקוביץ היא פסיכולוגית ויועצת ארגונית ושיווקית.
26 תגובות
זאת אומרת שהגנים דומים עד כדי כך שכול מי שמגיע לרמת גאונות יצירתיות מעבר למצופה, הוא חייב להיות חולה פסיכוזה?
משוגע מי שלא משוגע
שכחתי את ה"ד" בסעיף 22 …עובדות
ועד אז אני חושב שניכם צודקים
שתי הדעות צודקות ואם תיסתכלו על זה גם אתם "חולים" ביצירתיות יש עובות ויש אמונות ולפעמים גם האמונות מובילות לעובדות אבל עד אז
לאנונימי הדואג:
אם אתה רוצה להגיד לי משהו – למה שלא תגיד זאת?
גם אם זו שטות מוחלטת – אל תתבייש!
למיכאל אני רוצה להגיד , הבעיה שלך שאתה לא מבין את המציאות, אם היית מודע למה שקורה באמת בעולם היום אולי גם אתה היית נוטש את כל הדרך חיים שלנו
איזה שטויות יצירתיות לאו דווקא קשורה לאמנות
ומדענים גם צריכים המון יצירתיות
הייתי אומר שזה יותר לחשוב מחוץ לריבוע
יצירתיות זה מיתוס…
תכתיב סוציאלי
סה"כ צריך להמציא משהו אקראי מדברים אחרים שמלא אנשים יאהבו וזה "יצירתי".
לא לרמה שלך תרתי משמע
אגב תוותר בפעם הבאה על התוספת חסרי בינה
זה לא לרמה שלך
ברור שזה נכון
והעובדה היא שיש אנשים חולים שחיים רגיל בטיפול קוגנטיבי וללא תרופות
כמובן יש את הצד הביולוגי אבל זה ביחד
""
לתאר מצב כאילו נטש (פעולה רצונית) את "החיים הרגילים" זה לומר שהוא החליט על הנטישה הזאת מרצונו – דבר שבבירור אינו נכון.
""
לא מרצונו המודע
יצירתי:
אדם אינו בוחר להיות פסיכוטי.
זה קורה לו והוא סובל מזה.
לתאר מצב כאילו נטש (פעולה רצונית) את "החיים הרגילים" זה לומר שהוא החליט על הנטישה הזאת מרצונו – דבר שבבירור אינו נכון.
גם הטלת הספק בהגיונותם ונכונותם של "החיים הרגילים" היא ליקוי נפשי וזה בדיוק הליקוי שתיארתי כאשר דיברתי על אדם שאינו מסוגל להבדיל בין דמיון למציאות.
מיכאל, ראול:
אכן, אלבר קאמי חקר את אותו אבסורד שבמציאות שהתכוונתי אליו. לקרוא לזה אבסורד או לא היא לא הנקודה כרגע.
ההשערה של מיכאל לגבי ההבחנה בין עולם מציאותי לדמיוני נשמעת לי הגיונית, אבל אני התיחסתי כנראה למחלקה אחרת של מחלות נפש.
על מנת לחיות חיים רגילים, לא פסיכותיים, בעולם שלנו, על האדם להתעלם מחוסר קיומן של תשובות לשאלות הקיומיות ואף מאבסורדים (במובן של סתירות לוגיות) שקיימים בחיים הרגילים של בני האדם. (מי שלא מבין על מה אני מדבר מוזמן לקרוא את "המיתוס של סיזיפוס" או להתעלם מההשערה שלי)
לטענתי, יצירתיות גורמת לאדם להעלות בדמיונו מציאויות אחרות, ועל ידי השוואתן עם "המציאות של החיים הרגילים" להגיע להרהורים בדבר הגיונותם ועל כן נכונותם של חיים רגילים אלו. מה שבנסיבות מסוימות ולא נדירות עלול לגרום לאדם לנטוש את דרך החיים הרגילים ולהיות מוגדר כפסיכותי.
ראול:
גם אם התכוון לזה (ולדעתי לא) – דבריו חסרי טעם.
הוא דיבר על “האבסורד שבמציאות” ולא על אותה תחושה שמשום מה אנשים חסרי בינה הצמידו לה את השם “תחושת האבסורד” (כאילו חסרות מילים לתיאור תחושות כאלו ואין מנוס מן השימוש במילה “אבסורד” שנועדה לתאר משהו שלא ייתכן מבחינה לוגית)
אבל אין שום קשר ליצירתיות
מיכאל: הוא מדבר על זה אני מניח
http://www.e-mago.co.il/Editor/philosophy-135.htm
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10135
אכן. בתיאוריה הייתי רוצה להביא כל יום את כל החדשות אבל הצצה קטנה לאתרים כמו סיינס דיילי שמארגנים באנגלית חומר מכל המוסדות האקדמיים בעולם ומכל כתבי העת המדעיים מראה שזה לא מעשי, ושאפילו אם לוקחים רק את הפנינים הייתי צריך להעסיק צוות של 10 אנשים בתרגום. במקרה הכי גרוע אם משהו חשוב ולא עלינו עליו בזמן, תמיד יש את שותפי התוכן שיכולים לתקן את המצב גם אם לא בזמן אמת. בסופו של דבר אחוז גבוה מאוד של הכניסות לאתר הם ללמעלה מ-11 וחצי אלף דפי ארכיון ומי שיחפש את הנושא בעוד שנה או בעוד 20 שנה לא חשוב לו אם הוא עלה בספטמבר או בדצמבר.
מה שאמרת למעלה נכון גם לגבי האתר שלך?
אל תשכח שלירחון מודפס זמן תגובה ארוך בהרבה מאשר לאתר או בלוג. אבל יש לו ערך מוסף בכיוון של העמקה.
הסיפור שלמעלה פורסם על ידי גלי וינשטיין כבר לפני חודשיים ממש ביום שהמחקר יצא:
http://www.notes.co.il/gali/61038.asp
כי זה מחקר מלפני חודשיים וספרו עליו בעיתוני הפסיכולוגיה כולל הסיפור שלעננים היו חוטים וההסבר על הסכיזופרניה והגאונות. אז האם הגברת דישון-ברקוביץ משוטטת באתר של גלי וקוראת שם את המאמרים בתחום המדע?
יצירתי:
על איזה אבסורד אתה מדבר ואיך הוא גורם לסכיזופרניה או להפרעה דו קוטבית?
כללי:
האמת היא שניסוח המאמר לא תקין.
למעשה לא כתוב בו מפורש שאותה ווריאציה המגבירה את סיכויי הפסיכוזה היא זו שנמצאה גם אצל אנשים יצירתיים.
ברור שזה הרושם שניסו ליצור אבל זה שלא כתבו זאת במפורש מעורר כאן חשד כלשהו שמא העדיפו את הסקופ על האמת.
בהנחה שהממצא נכון, הייתי נוטה להסביר אותו כך:
יצירתיות היא יכולתו של האדם ליצור עולמות דמיוניים.
אדם שמסוגל להבדיל בין מציאות לדמיון יודע להשתמש ביכולת זו כדי לזהות דברים שאין כרגע במציאות – אבל כדאי שיהיו. במקרה כזה הוא אדם יצירתי.
אדם שאינו מסוגל להבדיל בין מציאות לדמיון הופך לפסיכוטי בדיוק בגלל אותה יכולת של הדמיון שלו.
הייתי אומר שלאנשים יצירתיים יותר קשה להתעלם מהאבסורד שבמציאות שלנו ועל כן הם פחות חסינים ממחלות נפש.
אפשר גם לדבר על גנים…
אם ערפיליות היו קשורות, היינו יכולים להגיע לירח! 😛
אם העננים היום קשורים בחוטים לאדמה היה אפשר לחתוך את החוט ולקחת ענן לטיול 🙂
כשהרשת גמישה יותר דינמית יותר ונעה בין הכללות יתר לבין פרטנות יתר, סביר שנמצא שם יצירתיות.