סיקור מקיף

פותח שומשום עתיר יבול המותאם לקציר ממוכן

פרס קיי לד"ר צבי פלג מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות ע"ש סמית, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים

תרמיל שומשום. צילום: shutterstock
תרמיל שומשום. צילום: shutterstock

שומשום הוא גידול חשוב לתעשיית המזון ברחבי העולם, ואחד מהיבולים העתיקים ביותר. במזרח התיכון נצרכת כמות עצומה של שומשום בצורת טחינה. במזרח הרחוק, נעשה שימוש בשומשום בצורת שמן בישול, והוא נצרך בשל סגולותיו הרפואיות, בעוד במערב שומשום משמש בעיקר לאפייה.

הייצור העולמי של שומשום עומד על 4.4 מיליון טון והביקוש אליו עולה ב-5 עד 10 אחוז בכל שנה. הביקוש הגובר הפך את השומשום מיבול שנצרך בעיקר בצריכה ביתית למוצר חשוב לייצוא. בנוסף השומשום הינו בעל ערכים תזונתיים גבוהים (super food), עשיר בוויטמינים ומינרלים חיוניים כגון סידן וברזל, וסגולות בריאותיות כמו הפחתת הכולסטרול בדם ולחץ דם, מניעת מחלות לב וסרטן ועוד. למרות חשיבותו הכלכלית והחקלאית הרבה, שומשום הוא גידול מוזנח כלומר גידול הנעשה תוך שימוש בשיטות מסורתיות ובעזרת כוח אדם רב במדינות מתפתחות, ולא נעשה מחקר חקלאי ומדעי רב בנושא.

בעוד שבשנים עברו גידול השומשום היה נפוץ בישראל, הוא הפך ללא כדאי מבחינה כלכלית עקב הצורך בידיים עובדות רבות. ישנן שתי בעיות מרכזיות שמונעות את התאמת גידול השומשום לחקלאות אינטנסיבית בישראל. השומשום הוא צמח לא מסיים הממשיך לייצר פרחים במקביל לייצור של ההלקטים ולכן ההבשלה לא אחידה. בעת ההתייבשות של ההלקטים נפתחת רקמת האיחוי בהלקט אשר גורמת לשפיכה בלתי מבוקרת של הזרעים המסודרים בהלקט. בשל כך כל סוג של אסיף מכני מלווה בפחת גדול ביבול (עד 100%). סיבה שנייה לאי הרווחיות של גידול השומשום היא פוטנציאל יבול נמוך, שכן היבולים הממוצעים של שומשום בעולם מאוד נמוכים (כ- 30-120 ק"ג לדונם), תלוי באזור הגידול. כמו כן, הצמחים עצמם לא אחידים במאפייניהם כמו צבע הזרעים, גודלם ואיכותם.

המחקר במעבדה של ד"ר פלג הביא לפיתוח של זני שומשום חדשים בעלי יבול משופר המותאמים לקציר ממוכן, בנוסף לאיכות הזרעים המשופרת. הזנים שפותחו יאפשר להתמודד עם הבעיה העיקרית של גידול השומשום, שהיא פתיחת ההלקט של השומשום בעת הבשלתו. ההלקטים בזן החדש יישארו סגורים גם אם יפעילו עליהם מעט כוח, מה שמאפשר קציר בקומביין.

הפיתוח הייחודי יאפשר להתאים את גידול השומשום לחקלאות המודרנית בישראל ויאפשר להכניס את הגידול למחזור הגידולים של החקלאים. הפיתוח משמעותי מאוד לחקלאות בישראל, ויאפשר לגדל שומשום באופן רווחי ויעיל. כמו כן, פיתוח הזן המשופר של שומשום יגדיל את הכנסות החקלאים הישראלים ויפתח את החקלאות ואת תעשיית המזון הנלוות.

לאחרונה נחתם הסכם עם חברת זרעים, דרך חברת יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, על מנת להוציא את הפיתוח לעולם החקלאות. החברה תתמוך במחקר למשך חמש השנים הבאות.
טקס הענקת פרסי קיי מתקיים מדי שנה באוניברסיטה העברית מאז 1994. הפרס מוענק על ידי יצחק קיי מאנגליה, והוא ניתן לסטודנטים ואנשי סגל של האוניברסיטה שהביאו לגילויים ופיתוחים מדעיים חדשים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן