LROC צילמה את המכתש מגובה 90 קילומטרים מעל פני הקרקע. המצלמות קלטו כתם כהה ברוחב של כעשרה מטרים המעיד על נקודת הפגיעה. הצבע הכהה מעיד על כך שפני השטח הופרעו בשל ההתרסקות, והם מחזירים פחות אור מפני שטח נקיים וחלקים
אתר ההתרסקות של בראשית צולם על ידי החללית LRO ב-22 באפריל, 11 ימים לאחר נסיון הנחיתה. צילום: NASA/GSFC/Arizona State University
הנסיון של עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית להנחית חללית על שדה וולקני עתיק בצד הקרוב של הירח נכשל. לאחר ירידה חלקה, ביצעה החללית נחיתה קשה על פני השטח.
בהזדמנות הראשונה שבה עברה החללית LRO (NASA’s Lunar Reconnaissance Orbiter) של נאס”א מעל אתר הנחיתה, ב-22 באפריל 2019, צילמה LRO את מכתש הפגיעה של בראשית. החללית מקיפה את הירח ומצלמת את פניו מזה עשור בעזרת מצלמת LRO (LROC) מורכבת משלושה אמצעי הדמיה, מצלמה רחבת זווית המצלמת בשבעה צבעים (WAC) ושתי מצלמות בזווית צרה המצלמות בשחור לבן (NAC). מצלמות אלה הן שקלטו את מכתש הפגיעה של בראשית.
LROC צילמה את המכתש מגובה 90 קילומטרים מעל פני הקרקע. המצלמות קלטו כתם כהה ברוחב של כעשרה מטרים המעיד על נקודת הפגיעה. הצבע הכהה מעיד על כך שפני השטח הופרעו בשל ההתרסקות, והם מחזירים פחות אור מפני שטח נקיים וחלקים.
.מגובה זה לא LRO לא יכלה לגלות האם בראשית יצרה מכתש בעת ה]פגיעה. ייתכן שהמכתש פשוט קטן מדי כדי להיראות בתמונות. אפשרות אחרת היא שבראשית נכנסה אל תוך הקרקע בניתן זווית הכניסה הנמוכה (8.4 מעלות ביחס לפני השטח), מסתה הקטנה (בהשוואה למטאוריט דוחס בגודל דומה), ומהירותה הנמוכה שוב יחסית למטאוריט בגודל דומה, אם כי אבסולוטית, המהירות – 500 קמ”ש גדולה יותר מרוב כדורי הרובה.
ההילה הבהירה מסביב לכתם יכלה להיווצר מגז שהתפזר בעת הפגיעה או מגרגרי אבק שהועפו במהלך נפילת החללית בראשית, דבר שהחליק את הקרקע מסביב לאתר הנחיתה וגרמה לה להחזיר אור טוב יותר.
יש רמזים רבים לכך שאנו אכן צופים במכתש מעשה ידי אדם ולא בשל פגיעת מטאוריט. זה שיקול חשוב, מכיוון שלירח אין אטמוספירה, ולפיכך הוא מופגז כל הזמן בסלעים מהחלל המותירים מכתשים. כמו כן אנו יודעים היכן נמצא אתר ההתרסקות ברדיוס של קילומטרים ספורים בזכות מעקב אחר מערכות הרדיו של בראשית. כמו כן, ישנם 11 צילומים של האיזור מלפני ההתרסקות, על פני עשור שלם, ושלוש תמונות לאחר ההתרסקות. בכל התמונות הללו, כולל תמונה שצולמה 16 ימים לפני הנחיתה, ראינו רק תצורה חדשה אחת על הקרקע בגודל שבראשית היתה עשויה ליצור.
מודלים מתמטיים סייעו לנאס”א להעריך את גודל וצורת המכתש שעשוי היה להיווצר מפגיעת עצם במסה ובמהירות של בראשית בקרקע. החוקרים השוו בין המכתש הזה לבין אלו שנוצרו מפגיעת חלליות בגודל דומה (GRAIL, LADEE, ריינג’ר) שפגעו בירח בערך באותה מהירות וראו שהזנב הלבן שנמתח מהילת הנחיתה לעבר הדרום, בעקביות עם כיוון הנחיתה של בראשית – דרומה.
כסמן לאיך שנראה האיזור לפני ההתרסקות הוצג תצלום שצילמה LRO ב-16 בדצמבר 2016. זאת בשל תנאי התאורה הדומים על בסיס הזווית שבה השמש מאירה את הירח בזמן מסויים זה של המסלול והיתה הדומה ביותר בתנאים אלה לתמונה שצולמה ב-22 באפריל 2019.
מכיוון ש-LRO היתה מתחת לאופק בעת הירידה וההתרסקות של בראשית, היא לא יכלה לצלם את האיזור עד שמסלולה הביא אותה לשם, 11 ימים מאוחר יותר. LRO חולפת מעל קטבי הירח בכל הקפה. בינתיים הירח מסתובב סביב צירה מתחת לחללית וכך הוא מאפשר ל-LRO לחלוף מעל כל חלק של הירח פעמיים בחודש – פעם אחת בעת הלילה הירחי ופעם שניה ביום הירחי. LROC עשויה לצלם תמונות נוספות של אתר הנחיתה כאשר תחלוף שוב מעל אותו איזור ב-19 במאי.
במקביל תנסה נאס”א לשלוח פעימות לייזר ממכשיר האלטימטר של LRO כדי למדוד את ההחזר של מחזירי הלייזר של קוביה קטנה עשויה ממראות. מכשיר זה סופק לבראשית על ידי מרכז טיסות החלל גודארד של נאס”א והותקן בחלק העליון של החללית בראשית. המהנדסים ינסו לברר אם מחזיר האור הזה שרד את הפגיעה.
3 תגובות
עוד יהיו הצלחות יותר גדולות מהחללית הזו לישראל. ביקורת תהייה לא נכונה.
משתמש אנונימי יקר,
אין צורך לנקות!
יהיה זה רק עניין של זמן עד אשר פוליטיקאי ישראלי כלשהו יכריז על השאריות של “בראשית” שהן לא אשפה – אלא שזו “אנדרטה לזכר חלוצי החלל לדורותיהם, אשר הקדישו את חייהם לפתיחת שערי הגירת בני האנוש מכדור הארץ אל מרחבי החלל העמוק, תוך מטרה לשמור ולשמר את המין האנושי”.
אח”כ מדינת ישראל תכריז בצורה רשמית על האתר כ”אתר מורשת ישראל”, ולאחר כמה עשרות שנים אפילו האו”ם יכריז עליו כ”אתר מורשת עולמית”… ?
כמו בחופי הכנרת, גם על הירח אף אחד לא חושב לנקות את הלכלוך שהשאיר.