דו קיום בעולם החרקים

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה וניסה לבדוק האם קיימת תחרות בין דבורי דבש ודבורי בר בישראל מצא כי לצד התחרות קיימות גם הבנות בין סוגי הדבורים השונים

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה וניסה לבדוק האם קיימת תחרות בין דבורי דבש ודבורי בר בישראל מצא כי לצד התחרות קיימות גם הבנות בין סוגי הדבורים השונים. “ייתכן שמנגנוני הצמצום של התחרות הם תוצאה של הדו-קיום הממושך בין מיני הדבורים”, אמרה ד”ר עפרית שביט, שערכה את המחקר.

המחקר, שנערך בהנחיית פרופ’ אמוץ דפני ופרופ’ גידי נאמן, נערך במשך 4 שנים, במהלכם נבדקו הביקורים של מיני הדבורים בצמחים השונים בפארק רמת הנדיב, בדרך נוף הכרמל ובהר מירון. לדבריה של החוקרת, בישראל יש למעלה מאלף מינים שונים של דבורי בר. במחקרים קודמים שנערכו התברר כי דבורת הדבש, שהחלה כמין בר ותורבתה לפני כ-4000 שנים, נוהגת לדחוק את דבורי הבר המקומיות ממקורות המזון שלהם. לפיכך, ניתן היה לצפות כי גם בישראל ידחקו דבורי הדבש את הדבורים המקומיות.

ואמנם, ממצאי המחקר הראו כי כשיש כוורות של דבורי דבש והזן המתורבת נמצא בסביבה, חלה ירידה מובהקת בביקורים של מיני הבר בצמחי המבחן – שלושה מיני מרווה ושני מיני תלתן. עוד נמצא כי חלק ממיני הבר העדיפו למצוא להתנתק עד כמה שניתן מדבורי הדבש והם מצאו מיני צמחים אחרים מהרגע שהוכנסו כוורות דבורי הדבש. אם זאת, בחלק מהמקרים נמצא כי הדבורים מצאו הסדר של “שלום”. ממצאי המחקר הראו כי במקומות אלה חילקו הדבורים את הפרחים ביניהן בצורה מרחבית – כלומר, דבורים העדיפו לבקר בפרחים ובענפים בהם ביקרו בני מינן ונמנעו מלבקר בפרחים שבוקרו קודם על ידי מינים אחרים.
כאמור, לדבריה של ד”ר שביט, הסבר אפשרי אחד לדו קיום יכול להיות נעוץ במשך השנים הרב שבהן דבורי הדבש חיים צד לצד עם דבורי הבר בישראל, מה שגרם להם לחלק את מקור המזון בצורה מרחבית. עוד היא הוסיפה כי למרות החלוקה המרחבית, העלייה הגדולה בכמויות של דבורי הדבש עלול בהחלט לסכן את המשך הקיום של דבורי הבר.