דר. משה נחמני

פרוסת סיליקון ועליה חיישנים תלת ממדיים. צילום: planoptik

שכבות סיליקון שטוחות במיוחד

  • אין תגובות
איור ממוחשב המתאר מולקולת סוכר (המבנה השרשרתי בצבע לבן, אפור ואדום) בתוככי ננו-קערית של תחמוצת זירקוניום (במרכז התמונה). ננו-קעריות אחרות במבנה ריקות. האטומים האדומים הם אטומי חמצן והאטומים הכחולים הם אטומי זירקוניום. (באדיבות: Larry Curtiss, Argonne National Laboratory and the Institute for Atom-Efficient Chemical Transformations)

מדענים פיתחו "ננו-קעריות" כהגנה על זרזים חשובים

  • 2 תגובות
פרדוקס החתול של שרדינגר, מתוך מצגת פרס נובל באתר ועדת הפרס

החתול של שרדינגר קם לתחיה בדמות חלקיקים במעבדותיהם של זוכי פרס נובל לפיסיקה לשנת 2012

  • 5 תגובות
מתוך מצגת פרס נובל

איך התא חש את סביבתו?

  • אין תגובות
איור התהליך: בעקבות הקרנת אור על-סגול, אלקטרון בדו-תחמוצת הטיטאניום עובר עירור ומועבר לשכבת גרפן, שם הוא מדלג לקטיון כסף ויוצר בכך ננו-חלקיק כסף.

חיישנים לגילוי זיהומים בריכוז נמוך

  • תגובה אחת
האיור מראה גדיל דנ"א בעל בסיסים נוקליאוטידים (A, T, G ו- C) הנע מטה דרך נקבובית ברוחב מולקולה המכונה "ננו-נקבובית". הסימול X מסמן את מיקומו של הבסיס החסר העלול להוביל להתפרצות מחלה. באמצעות חיבור מולקולה כימית טבעתית המכילה בתוכה יון של נתרן לאתר הניזוק ניתן להאט את תנועת הדנ"א דרך ננו-הנקבובית כך שניתן לאתר את נקודת הפגימה. [באדיבות מחלקת השיווק והתקשורת של אוניברסיטת יוטה].

ננו-נקבובית לזיהוי נזקים בדנ"א

  • תגובה אחת
מיני מדחפים ללווינים זעירים. צילום: MIT

"מיקרו-מדחפים" חדשניים יוכלו להניע לוויינים זעירים

  • 45 תגובות
מייזר (מכשיר להגברת גלי מיקרו ע"י קרינה) במצב מוצק המסוגל לפעול בטמפרטורת החדר. צילום: המעבדת הפיזיקה הלאומית ומאוניברסיטת אימפריאל קולג' בלונדון

מייזר במצב מוצק הפועל בטמפרטורת החדר

  • 6 תגובות
צוות חוקרי ננוטכנולוגיה מאוניברסיטת ויסקונסין

פיתוח תאי דלק מיקרוביאלים משופרים

  • אין תגובות
חוקרים גילו כי בחומר TbFeO3 קיים שדה מגנטי שבו השינוי בכיוון הספין לאורך קו מסוים של האטומים מתרחש בפתאומיות. בתמונה התחתונה מתואר מתחם מגנטי שעוצמתו מתקבלת בעקבות הכמות הגדולה של מתחמים בעלי כיוון זהה. התמונה העליונה מתארת מתחמים המופיעים בחומרים רגילים יותר, שבהם הספין מסתובב בקצב איטי יותר מכיוון מעלה לכיוון מטה.

חשיפת תכונותיו של חומר מגנטו-חשמלי

  • אין תגובות
איור של הטרנזיסטור החדשני: אלקטרודת אלומיניום בעלת פתח ריבועי המצופה באלקטרודה של טיפונת גליום, שעליה ממוקמת תעלה מטונגסטן.

שיטה חדשה לפיתוח רכיבי אלקטרוניקה יעילים

  • 2 תגובות
האיור מתאר את הדופן החיצונית הפגומה (לא שלמה) של ננו-צינורות פחמן המגולגלים זה בתוך זה. על גבי דופן זו נמצאים חלקי גרפן ננומטריים (המשטחים הלבנים) אשר מעודדים היווצרותם של אתרי זירוז המורכבים מאטומי ברזל (צהוב) וחנקן (אדום). זרז זה מחזר חמצן למים. איור: אוניברסיטת סטנפורד

שימוש בננו-צינורות פחמן לפיתוח תאי דלק וסוללות

  • תגובה אחת
פרו'פ ג'אסטין גודינג, אוניברסיטת ניו סאות' וולס אוסטרליה. תמונת יח"צ

סוג חדש של ביו-חיישן מהיר ורגיש במיוחד

  • תגובה אחת
ההליך לבדיקת הדגימה והפעלת נייר הבחינה. לוקחים פיסה בגודל של 10 מ"מ מנייר האיסוף. חלקיקי המתכת עוברים פרוק חומצי במיקרוגל במשך 45 שניות. לאחר מכן הנייר עובר נטרול בעזרת חומר בסיסי ומונח על גבי נייר הבדיקה. הוספת מים לנייר הבדיקה גורמת לתזוזתן של המתכות המיוננות לנקודות הזיהוי שבנייר, בהן נספחו מראש המגיבים הרצויים לזיהוי בעזרת שינוי צבע. צילום: החברה הכימית האמריקנית

התקן חדשני מתריע על רמות גבוהות של מתכות באוויר

  • 3 תגובות
גידול בסרטן השד. צילום: מתוך ויקיפדיה

סיליקון וזהב למלחמה במחלת הסרטן

  • 11 תגובות
דוגמה למיצלה המשמשת להעברת תרופה. האטומים הכחולים הינם הקצה ההידרופילי של הפולימר, בעוד שהאטומים הלבנים הינם הקצה ההידרופובי. האטומים האדומים מסמלים את אטומי התרופה/החומר הפעיל. מערכת כזו יכולה לשמש גם להעברת חומרי מזון ותוספים שונים, מלבד תרופות. [מקור: www.atrp.gatech.edu/pt18-3/18-3_p3]

ננו-חלקיקים חדשים להעברת תרופות משופרת

  • תגובה אחת
תמונת מיקרוסקופ (AFM) המציגה סיב סופרא-מולקולרי מוליך המורכב ממספר סיבים קצרים. כל נקודה מהווה מולקולה נפרדת (גובה הסיב התמונה הוא 50 ננומטרים).

ננו-סיבי פלסטיק מוליכי חשמל

  • 4 תגובות
חוקרים בג'ורג'יהטק מכינים רובידיום למצב רידברג - לשחרור פוטונים למיחשוב קוונטי. צילום: אוניברסיטת ג'ורג'יהטק

הפקה יעילה של פוטונים נפרדים למיחשוב קוונטי

  • 3 תגובות
משמאל לימין: תחמוצת-טונגסטן שהופקה בהתאם לדרישת הלקוח בצורה גבישית; תחמוצת-טונגסטן שהופקה בהתאם לדרישת הלקוח בצורה אמורפית; חלקיק תחמוצת-סיליקון בעל קוטר ממוצע של 50 ננומטרים, המקובץ בצבר של 3-2 מיקרון, בהתאם לדרישת הלקוח. ניתן לפרק בקלות את הצבר הנ"ל במידת הצורך. מתוך אתר חברת ננוסול

חברת ננוסול מפתחת יישומים של ננו-חלקיקים

  • אין תגובות
חקר פני שטח. איור: חברת KRUSS

לראשונה אי-פעם פותח סבון מגנטי

  • 3 תגובות
"כריך" של אוסף כדורי-באלי בין שתי שכבות של חומרים מגנטיים.

פיתוח של התקני ספינטרוניקה

  • 7 תגובות
איור של שלדה אורגנו-מתכתית המדגים את הליבה המתכתית הקשורה למולקולות אורגניות.

חומר חדש לסילוק גז רדיואקטיבי

  • 6 תגובות
באיור מופיע מערך מיקרו-פירמידות של ננופס (מימין, הגדלה של פי 150) ומיקרו-מחט יחידה (משמאל, הגדלה של פי 750). מחטים אלו חדות ויציבות דיין על מנת לחדור דרך שכבת העור של האדם באופן חסר כאבים כמעט לחלוטין.

מערכת מחטים חדשנית של חברת "ננופס"

  • תגובה אחת
גרף המתאר את צריכת האנרגיה של המעבד החדש בהשוואה למעבדים מוכרים לאורך 4 שנים.

מתיחת 1 באפריל: פותח המעבד מבוסס הגרפן הראשון אי-פעם

  • 15 תגובות
ד"ר ריקרדו בורשטיין, מנכ"ל ננופלייט מתוך סרטון של החברה. קטע זה לקוח מתוך ראיון שערך לערוץ 9 בתערוכת ווטק 2009. מתוך יוטיוב

חברת הננוטכנולוגיה ננופלייט מפתחת משטחים המנקים את עצמם

  • תגובה אחת
ניל דאבארג' וווילונג לי, אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו

סינתזה של קרומית תא מלאכותית

  • 3 תגובות
טכנולוגית סיבים אופטיים חדשה. איור: אוניברסיטת פן סטייט

סוג חדש של סיבים אופטיים

  • אין תגובות
ננו מוט. איור: טינג קסו, אוניברסיטת ברקלי

מערכים ורשתות תלת-מימדיים של ננו-מוטות

  • אין תגובות
גביש טלוריום טהור. צילום: MIT

היסוד הנדיר טלוריום אותר לראשונה בכוכבים קדמוניים

  • 15 תגובות
כדורי באקי. הדמיה: נאס"א/JPL

טלסקופ שפיצר של נאס"א איתר כדורי-באקי בחלל

  • 5 תגובות
בבושקה מתרכובות ברונזה. איור: האוניברסיטה הטכנולוגית של מינכן

בובה רוסית מברונזה

  • 2 תגובות
הדגמה תלת ממדית של טרנזיסטור על אטום בודד. אטום הזרחן הבודד ימוקם בדיוק במרכז. צילום: אוניברסיטת ניו סאות' וולס אוסטרליה

טרנזיסטור חד-אטומי הוא הטרנזיסטור המושלם

  • 12 תגובות
שער כתב העת Angewandte Chemie ועליו מודגמת השיטה לצפיה בקיפול חלבונים בזמן אמת

שיטה חדשה לצפייה בחלבונים בזמן התקפלותם

  • 4 תגובות
הכימאיי מ-MSU ג'ין מקוסקר והחוקר הפוסט דוקטורנט דונג גאו הוכיחו תיאוריה בת 84 שנים. צלום: MSU

כיצד המולקולות מעבירות אנרגיה לאחר בליעת קרינה

  • 8 תגובות
סריקה במיקרוסקופ אלקטרונים של הדמית ננו עמודים, מוצמדים לגליום ארסנייד. צילום זיולינג לי

שיטה חדשה לייצור מוליכים למחצה

  • 5 תגובות
עמק המוות בנוואדה, המקום בו נמצאו החיידקים המגנטיים. Credit: Dennis Bazylinski and Christopher Lefèvreעמק המוות בנוואדה, המקום בו נמצאו החיידקים המגנטיים. Credit: Dennis Bazylinski and Christopher Lefèvre

שימוש בחיידקים לתחומי הננוטק והביוטק

  • תגובה אחת
גבישים ננומטריים. איור: אוניברסיטת יוהנס גוטנברג

שיטה חדשנית לצפייה בגבישים ננומטריים

  • אין תגובות
רצועות מוליך על במשטחי גרפן. איור: המרכז לננוטכנולוגיה בלונדון

מצב אלקטרוני ננומטרי חדש בגרפן

  • אין תגובות
ננו שפופרות פחמן בהדמיה ייעודית. צילום: אוניברסיטת פורדו

אמצעי דימות נטול תגית לניטור ננו-צינורות

  • אין תגובות
כיתת מחשבים ניידת המופעלת באנרגיה סולרית, ומגיעה לאיזורים נידחים באפריקה. צילום: אינטל

כיתות-לימוד המופעלות באנרגיה סולארית

  • 4 תגובות
מנוע ננומטרי. איור: יבמ

מנוע הקיטור הזעיר ביותר בעולם

  • אין תגובות
פוסט חדש › הידען — וורדפרס

מתג מולקולארי חדשני

  • תגובה אחת
קצף גראפן. המכון הטכנולוגי רנסלייר במדינת ניו יורק

קצף גרפן המשמש לגילוי חומרי-נפץ

  • אין תגובות
שבב פוטוני קוונטי. איור: אוניברסיטת בריסטול בבריטניה

שבב פוטוני לפיתוח מעבדים קוונטיים

  • תגובה אחת
ננו חוטי כסף, הבסיס החדש לצגים שקופים. צילום: אוניברסיטת UCLA

שיטה חדשנית לייצור אלקטרודות שקופות וגמישות

  • אין תגובות
פיריט - זהב השוטים. צילום: אוניברסיטת אורגון

זהב השוטים יאפשר הפקה זולה של אנרגיה סולארית

  • תגובה אחת
E_coli - מפרק תאית והופך אותה לדלק. איור: משרד האנרגיה האמריקני

חיידק שהונדס לייצר דלק מעשבים

  • 4 תגובות
משטח גרפן בעל מספר יישומים. איור: אוניברסיטת רייס

שיטה חדשה לשימוש בחומר גרפן

  • 2 תגובות
השוואה בין תהליך יייצור ביו דלק לבין הפוטוסינתיזה. איור: אוניברסיטת אילינוי

זרז נוזל יוני מסייע בייצור דלק

  • 8 תגובות
צורת פחם חזקה מיהלום. צילום: אוניברסיטת סטנפורד

צורה חדשה של פחמן הדומה ליהלום

  • 8 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש