סיקור מקיף

מכון ויצמן

איך פועל קטמין: תרשים סכמטי של המנגנון החדש שהתגלה במחקר לצד המנגנון המוכר. מולקולת קטמין מעכבת באופן ישיר סוג מסוים של קולטנים למוליך העצבי גלוטמט (משמאל למעלה) ומייצרת תגובת שרשרת שמובילה לביטוי מוגבר של תעלות יוני אשלגן (KCNQ) בתאי עצב של מערכת הגלוטמט בהיפוקמפוס הקדמי (מימין)

לצלוח את התעלה: כיצד פועלת המולקולה הכי מבטיחה כיום לטיפול בדיכאון?

בעזרת שיטות מתקדמות לריצוף גנטי ברמת התא הבודד, חושפים מדעני מכון ויצמן למדע מנגנון פעולה מולקולרי חדש של קטמין – ומראים כי שילובו עם תרופה נוספת עשוי להוביל לביצועים משופרים ולהפחתת תופעות לוואי
תאים המייצרים רקמת עצם (באדום) וכלי לימפה (בירוק) בסנפיר מתפתח של דג זברה צעיר

קשר דם

כיצד כלי דם באים לעולם? מדעני המכון חשפו ממצאים מפתיעים בעקבות תצפיות על סנפירים של דגי זברה צעירים
פרופ' מיכאל סלע, 2016. תצלום: יעל אילן

הלך לעולמו פרופ’ מיכאל סלע, לשעבר נשיא מכון ויצמן, ממפתחי הקופקסון ותרופות נוספות

מהילדות בחצר בית-חרושת בפולין ועד לצמרת המדע העולמי ופיתוח תרופות רבות-מכר שסייעו למיליונים ברחבי העולם
סופות חורף בחצי הכדור הדרומי / NASA Worldview

סופות אזהרה: נתוני האמת חושפים – משבר האקלים מתקדם מהר מהצפוי

מחקר חדש בהובלת מדעני מכון ויצמן למדע חושף כי התעצמות סופות החורף בחצי הכדור הדרומי הגיעה כבר לרמה של התחזיות לסוף המאה ה-21
תרשים סכמטי של מסלתרשים של הקומפלקס החלבוני פירובט דהידרוגינאז (PDC). אחראי על המעבר בין המסלולים המטבוליים לפירוק סוכרול ייצור האנרגיה במיטוכונדריון ("מעגל קרבס"). משמאל: המהלך הקלאסי כפי שהיה מוכר עד כה בתוספת השערת המחקר (מסומנת בסימן שאלה), מימין: המהלך כפי שנצפה בעכברים מהונדסים ללא אנזימים ממשפחת PDK. תוכנית הגיבוי שנחשפה במחקר מודגשת בסימן קריאה

פתיחת מעגל

מדעני המכון מעדכנים גרסה לאחד התרשימים הקלאסיים ביותר בספרי הביוכימיה – מעגל קרבס
תרשים סכמטי של האופרון החיידקי (למעלה) אל מול הטרנספרון האיקריוטי (למטה). לפי החוקרים, במקום "חרוזים על חוט" התפתח במהלך האבולוציה מעין משחק "שבץ-נא" גנטי המאפשר להשתמש באותן ה"אותיות" – כלומר מולקולות אר-אן-אי שליח שמקורן בגנים הממוקמים על כרומוזומים שונים – כדי ליצור "מלים" שונות, כלומר טרנספרונים שונים

לעשות מחיידק פיל

כיצד התגברה האבולוציה על חוסר הסדר באחסון המידע הגנטי במעבר מחיידקים ליצורים מפותחים יותר?
פרופ' יוסף שאול. הנגיף הצית את דמיונו

אישור FDA לחיסון דור שלישי לצהבת נגיפית B

התרכיב פותח על בסיס מחקרו של פרופ' יוסף שאול
ספירולינה. המחשה: depositphotos.com

ארוחת בוקר של אלופים

מתי הפכו אצות חד-תאיות למזינות כל-כך – וכיצד השינוי סלל את הדרך לקפיצת מדרגה אבולוציונית
מבנה תלת-ממד של אנזים ממשפחת פראוקסידאזות ורסטיליות שנוצר באמצעות חיזוי המבוסס על בינה מלאכותית. הנקודות הצהובות מסמנות מוטציות שהוכנסו על-ידי האלגוריתם שפותח במעבדתו של פרופ' פליישמן, במטרה להגביר את יציבות האנזים

חלבוני העתיד כבר כאן

שילוב בין בינה מלאכותית ובין אלגוריתמים לעיצוב חלבונים מאפשר לראשונה גישה למכרה זהב: מיליוני חלבונים טבעיים שיוכלו לשמש בשלל יישומים סביבתיים, רפואיים ותעשייתיים
בדגימות מרקמת עור בריאה (משמאל) תאי ScAF מציגים "זנבות" דקים ומוארכים (בירוק), בעוד בחולים עם סקלרודרמה מוגבלת (במרכז) – ועוד יותר מכך בחולים עם סקלרודרמה מפושטת (מימין) – יש פחות ופחות תאי ScAF, ואלה הנותרים מאבדים בהדרגה את זנבותיהם המוארכים ומציגים רמות ביטוי שונות של כמה חלבונים (מסומנים בכחול ובאדום)

בעור חדש: להפוך כל תא בדרך להבנה של מחלה אוטואימונית נדירה

מדעני מכון ויצמן למדע בשיתוף פעולה עם רופאים בהדסה וברמב"ם מציגים מפת דרכים חדשה לחקר מחלות שעדיין רב הנסתר בהן על הגלוי
תאי מיקרוגליה ש"הובשלו" במעבדה מתאי גזע שמקורם בחולי ALS (בירוק), גרעיני התאים – בכחול. צולם באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי

המוטציה הטובה

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מסלול חדש שעשוי להגן על תאי העצב במוח ולהאט את התפתחותה של מחלת מוח ניוונית
נוגדנים טבעיים לסרטן (ירוק) נקשרים לתאים של סרטן השחלות. גרעיני התאים בכחול. צולם באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי

השחקנים החדשים במלחמה בסרטן

למערכת החיסונית שלנו יש נשק חזק ומדויק להשמדת חיידקים ונגיפים. ייתכן שבעתיד אפשר יהיה לרתום אותו גם נגד גידולים ממאירים
חמשת המופלאים: יונים של סטרונציום בתא ואקום הלכודים במערך של שדות חשמליים ומקוררים באמצעות קרני לייזר לטמפרטורה של כמה מיליוניות מעלה מעל לאפס המוחלט

ישראל נכנסת למועדון המחשוב הקוונטי

מדעני מכון ויצמן למדע מציגים מחשב קוונטי ישראלי ראשון; בבנייתו יושמו שיטות חדשניות שיסייעו להצעיד את התחום לעבר יכולות חישוביות חסרות תקדים
צייד הפרפרים מעמק יזרעאל חלם ללמוד ביולוגיה, עד שנתקל בספר פיסיקה ישן וגילה שתופעות טבע אפשר לחשב בכלים מתמטיים הינך נמצא כאן דף הבית > פרסומים > אבן דרך > בקליפת גרעין שתף תגיות יגאל תלמיפיסיקה גרעיניתמודל הקליפות כאשר השלטון הסובייטי סגר את בתי-הספר שלימדו בעברית, סידר פרופ' בן-ציון דינבורג (לימים דינור, שר החינוך והתרבות) רישיונות עלייה לארץ ("סרטיפיקטים") למורים בתקווה להביאם לקיבוצים ולמושבים. כך ארבע שנים לאחר שנוסד כפר יחזקאל, מושב העובדים השני בארץ-ישראל, הצטרפה לשורותיו משפחת תלמי (לשעבר סמילנסקי), שעלתה מאוקראינה ב-1925: ההורים משה ולאה, מורים לעברית, בתם תחיה כבת עשר ובנם הפעוט, יגאל, בן פחות משנה. באונייה שהגיעה מאודסה ליפו היו עוד שתי משפחות מורים, אך הן נשארו בתל-אביב, שנראתה להן חלוצית למדי. יגאל גדל במושב לרגלי הגלבוע, בלב עמק יזרעאל, ולמד עד כיתה ט' בבית-הספר בכפר שאותו ניהל אביו (על משה תלמי כתב בהערכה רבה אחד מתלמידיו – עזריה אלון). כיתה י' הייתה בקבוצת גבע, ויגאל עם עוד ארבעה נערים צעדו מדי בוקר לגבע. כשירדו גשמים ובוואדי בין היישובים זרמו מים, לא התאפשר מעבר. פרופ' יגאל תלמי. תרם רבות לעיצוב דמותו של מכון ויצמן

בקליפת גרעין

צייד הפרפרים מעמק יזרעאל חלם ללמוד ביולוגיה, עד שנתקל בספר פיסיקה ישן וגילה שתופעות טבע אפשר לחשב בכלים מתמטיים
נוגדנים תוקפים את נגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

לא כל הנוגדנים נולדו שווים

חולים קשה, מחלימים או מחוסנים – במה נבדלים הנוגדנים לקורונה שמייצרת כל אחת מהקבוצות ומה הם המאפיינים הייחודיים של הנוגדנים שנרכשו בעקבות חיסון
תאי סרטן שד המבטאים רמות גבוהות של NUP93 (שמאל) מפתחים מעין אצבעות העוזרות להם לנוע; לעומת זאת, תאים ללא NUP93 נייחים הרבה יותר (ימין)

המלחמה באלימות סרטן השד

רירית מעי של עכבר הרצופה בליטות דמויות-אצבע (בלבן) ומכילה איברי לימפה (באדום) שבתוכם מרכזי נבט (בירוק). צולם במיקרוסקופיה קונפוקלית

אין כפל מבצעים: על מערכת החיסון לבחור – טווח קצר או טווח ארוך

כשמערכות ההגנה של הגוף מקריבות את הטווח הארוך לטובת ניצחונות בטווח הקצר
מדעניות המכון חשפו ערוץ תקשורת בין שני שחקני מפתח בתא – הגרעין והמיטוכונדריה – והראו כי שני האברונים מחליפים ביניהם מסרונים באמצעות קווי תקשורת מולקולריים

מיטוכונדריה תעני, זה אני

  • 2 תגובות
מדעניות המכון חשפו ערוץ תקשורת בין שני שחקני מפתח בתא – הגרעין והמיטוכונדריה – והראו כי שני האברונים מחליפים ביניהם מסרונים באמצעות קווי תקשורת מולקולריים
ראשית החיים. אילוסטרציה - shutterstock

בראשית היה סבון

מה הייתה הישות הכימית הראשונה שעמדה בתנאי הבסיס לחיים?
סריקת MRI של מוח עכבר מציגה בעזרת שני צבעים ביטוי של שני חלבונים שונים. מכון ויצמן

מבעד לרקמות: החיים החדשים של סריקות ה-MRI

לו ניתן היה, למשל, לסמן בצבעים את ביטוי הגנים בתאי הגוף, היו נפרסים לנגד עינינו תהליכים ביולוגיים חיוניים שכיום נסתרים מן העין. מהפכת הפלואורסנציה מאפשרת אמנם להאיר, במלוא מובן המלה, את הפעילות המתרחשת בתאים, אך היא אינה מאפשרת לצפות בתהליכים המתרחשים במעמקי הגוף
ביטוי גנים המעידים על הימצאות דלקת (מסומנים בחום-אדום) בדגימות תאי מעיים. נוכחות דלקתית מובהקת בדגימות הצואה (משמאל) אך לא בביופסיה (מימין)

ללא צום או הרדמה: שיטה לא פולשנית לאבחון מחלות מעי דלקתיות עשויה להחליף בדיקות קולונוסקופיה

מלבד היכולת לאבחן קרוהן או קוליטיס כיבית, השיטה החדשה עשויה לאפשר טיפולים מותאמים אישית בהתאם לאופי הדלקת
"מפה טופוגרפית" של מקטע על פני השטח של תא T. האזורים האדומים הם האצבעות הגמישות המתוארות במאמר (ככל שהצבע חם יותר, כך האזור המסומן גבוה יותר). קולטני CCR7 (בשחור) ממוקמים בנקודות הגבוהות ביותר על פני האצבעות

לדעת מתי לעצור

כיצד יודעים תאי המערכת החיסונית לבלום במהירות?
כוכב וולף-ראייה והערפילית שעוטפת אותו כפי שנקלטו בעדשת טלסקופ החלל האבל של נאס"א ושל סוכנות החלל האירופית. במחקר החדש נצפתה לראשונה סופרנובה בכוכב מסוג זה // NASA/ESA Hubble Space Telescope

בום באמצע היקום: התגלתה סופנובה מסוג נדיר

מדעני מכון ויצמן זיהו סוג חדש של סופרנובה בגלקסיה המרוחקת מאיתנו מיליארד שנות אור
עובר עכבר עם תאים אנושיים (בירוק) התורמים להתפתחותו. תאים אלה התמקמו בעיקר באזורי הלב והמוח

התא של כל התאים – מסע הקסם המדעי – חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור

השיטה של פרופ' יעקוב חנא לגידול עוברי עכברים מחוץ לרחם נבחרה על-ידי Science לאחת מפריצות הדרך המדעיות של 2021. מחקר אחר שיצא השנה ממעבדתו מקדם אותנו צעד לעבר היכולת לגדל איברים להשתלה
להקת דגי זברה באקווריום. המחשה: depositphotos.com

מישהו לשחות איתו

כיצד דגי זברה יודעים לשחות בקבוצות?
לוגו אתר הידען
חיפוש