כך עולה ממחקר של חוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית שהתקבל לפרסום בכתב העת PNAS
מחלות קרדיו-וסקולריות (לב וכלי דם), כגון אי ספיקת לב, מהוות אחד מגורמי התמותה העיקריים בעולם המערבי. אי ספיקת לב מוגדרת כחוסר יכולתו של הלב להזרים דם לאברי הגוף השונים בכמות שתענה על דרישות המערכת. ההיפרטרופיה הלבבית היא תהליך אדפטיבי ביסודו, אך כאשר היא עודפת, ממושכת ואינה מאוזנת, היא הופכת לפתולוגית. תופעה זאת מובילה לאי ספיקת לב ולהפרעות קצב.
שלב המעבר בין המצב הנורמאלי לפתולוגי נחקר לאורך שנים רבות. ברור הוא שמציאת הסיבות לתהליך זה יאפשרו התערבות רפואית מוקדמת ומניעת נזק בלתי הפיך לשריר הלב.
בעבודת מחקרה לתואר שלישי, אשר התקבלה זה עתה לפרסום בכתב העת האמריקאי היוקרתי PNAS, תיארה ענבל רחמין לראשונה את החלבון Erbin כבלם חשוב באיזון הצמיחה ההיפרטרופית של שריר הלב. ממצאיה הראו שפגיעה בחלבון זה הובילה לגדילת יתר, ירידה בתפקודו ולהיפרטרופיה פתולוגית קשה. גב’ רחמין ביצעה את העבודה בהנחייתם של פרופ’ אהוד רזין וד”ר שגיא צחורי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרה הצביע על ירידה משמעותית בביטוי החלבון Erbin ברקמת לב של חולים הסובלים מאי ספיקת לב. יתרה מכך, השראת היפרטרופיה בעכברים חסרי Erbin הובילה לתמותה מוקדמת של כל עכברים אלו, לעומת תמותה של כ 30 אחוזים שנצפתה בקבוצת הביקורת. מבדיקה ההיסטופתולוגית נראה שאי ספיקת לב היוותה את הסיבה המרכזית לתמותה זאת של העכברים .
השלכות נוספות למחקר חשוב זה הן בתחום הטיפול בסרטן השד. Erbin עובר אינטראקציה עם הקולטן Her2/ErBb2. המתבטא ביתר בכ- 30 אחוזים ממקרי סרטן השד. הטיפול המקובל במקרים אלו הוא בשימוש בנוגדן הנקרא הרצפטין המכוון כנגד קולטן זה. מחקרים הראו כי 5-10 אחוזים מחולות סרטן השד אשר קבלו טיפול זה אשר שולב עם כימותרפיה הציגו ירידה משמעותית בתפקוד הלב.
מחקר זה התבצע בשיתוף פעולה הדוק עם החוקרים הבאים: פרופ’ דן גילון מנהל היחידה לקרדיולוגיה לא פולשנית/אקוקרדיוגרפיה במערך הלב בבית החולים הדסה עין כרם, ד”ר אלי גולומב מהמחלקה הפתולוגית בבית החולים שערי צדק ועם פרופ’ רוג’ר פו מאוניברסיטת NUS בסינגפור.
