שרידי מבצר ובית מרחץ מהתקופה אסלאמית הקדומה התגלו בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו לראשונה בשונית של עיר הנמל הקדומה יבנה-ים
בחפירות הארכיאולוגיות בשונית של יבנה-ים שהסתיימו לפני מספר ימים, חשפו החוקרים שרידי מבצר ובית מרחץ מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאות 12-8 לספירה). יבנה-ים הממוקמת בין יפו לאשדוד, לא הרחק משפך נחל שורק, הייתה עיר נמל חשובה. האתר שימש כנמל ליישובים בפנים הארץ כמעט ללא הפסקה החל מתקופת הברונזה (אמצע האלף השני לפנה”ס) ועד ימי הביניים.
פרופ’ משה פישר מהחוג והמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, העומד בראש הפרויקט הארכיאולוגי יבנה-ים, שניהל את החפירה עם איתמר טקסל מהחוג לארכיאולוגיה, ציין כי בעונת חפירות זו – שהיא התשיעית מאז החל הפרויקט בשנת 1992 – התנהלו לראשונה חפירות שיטתיות בשונית של יבנה-ים, הבולטת לתוך הים, והמהווה את הגבול הדרומי של מעגן טבעי שנוצל לשם כך מאז תקופת הברונזה. לדברי פרופ’ פישר, תוצאות החפירות של העונה הנוכחית מאמתות את הניצול הבלתי פוסק של המקום לאורך ההיסטוריה.
מבני ציבור, וילות ופסיפסים מרהיבים
במהלך החפירות בעונות הקודמות נחשפו שטחים רבים של האתר יבנה-ים שכללו מבני ציבור, מרחצאות, וילות למגורים, בתי מלאכה ומחסנים. בתקופה הביזאנטית היו בעיר פסיפסים מרהיבים, שאחד מהם נחשף כזכור ב-2007. בעבר נחשפו ממצאים שהעידו על התייוונותה של העיר ואף על החרבתה בימי החשמונאים.
ביצורים, בית מרחץ ופדיון שבויים
בעונה הנוכחית, הוחלט כאמור לערוך בדיקה יסודית בשונית הבולטת לתוך הים הקרויה במסורת הערבית “מינת רובין” (הנמל של ראובן), הלוא הוא ראובן הקדוש למוסלמי האיזור. לדברי פרופ’ פישר, החפירות הניבו תוצאות מעניינות שכללו מכלול רחב ידיים של ביצורים המורכבים מחומות ומגדלים וכן בית מרחץ – שניהם מתוארכים לתקופה אסלאמית הקדומה – בין המאות 12-8 לספירה.
הביצור שנחשף הקיף ככל הנראה את המשטח העליון של הבליטה הימית, והיה בנוי מאבני גזית ואבני גוויל מלוכדות בטיח ובגבס , מעורב בכמויות גדולות של צדפים וחול – טכניקה מקובלת בבנייה אסלאמית.
בחלק הצפון-מזרחי של השונית התגלו שרידיו של בית מרחץ, המתוארך אף הוא לתקופה האסלאמית הקדומה. המרחץ בנוי לפי המתכונת הרומית, אך כולל מספר התאמות לתקופה האיסלמית. כמו במרחץ הרומי, גם כאן נמצאו עדויות לקיומה של מערכת חימום מים ויצירת אדים באמצעות מערכת חימום המבוססת על תנורים ועל מעבר תת-קרקעי. מדובר בשלב זה על אחת הדוגמאות הבודדות של שימוש במרחץ מטיפוס רומי בארץ ישראל בתקופה הנ”ל, ועל הדוגמא היחידה עד כה לקיומו של מרחץ במצודה צבאית.
לדברי פרופ’ פישר, הן הביצור והן המרחץ שנחשפו השנה מתווספים לעדויות ארכיאולוגיות הקושרות את יבנה-ים עם המצודה הימית “מאחוז יובנה” (הנמל של יבנה), ששימשה בין היתר להגנת אזור החוף ולפדיון שבויים בין מוסלמים ונוצרים בתקופה האסלאמית הקדומה.
לדבריו, הממצאים שנחשפו ביבנה-ים מהווים צעד ראשון בפיתוח אתר החפירות במסגרת הגן הלאומי החדש “חוף פלמחים”.
