סיקור מקיף

כיצד לנצל את היכולת של הנוגדנים לזהות מולקולות זרות

חידושים בתחום הנוגדנים פורסמו בכנס הביוטכנולוגיה שהתקיים בחיפה בשבוע שעבר

תאי T. מתוך ויקימדיה
תאי T. מתוך ויקימדיה

לא צריך לקבל מסרים מהכוכבים כדי להבין שתעשיות הביו-טכנולוגיה עומדות להיות ההצלחה הגדולה של המאה ה- 21. מדי שנה נפתחות עשרות חברות סטרט-אפ ביו-טכנולוגיות וביו-רפואיות ברחבי העולם, וחלק לא מבוטל מהן מתחיל את דרכו בישראל. הן עוסקות בכל וכל – החל במציאת חיסונים לסרטן, דרך הנדסת רקמות לשיקום נפגעי עמוד-שדרה וכלה בריצוף הקוד הגנטי של לקוחות וחיזוי המחלות בהן ילקו.

גם בישראל מנסים לעלות על הגל ולנתב משקיעים לחברות המתפתחות. בשבוע האחרון נערכה ועידת תעשיות מדעי החיים בחיפה, כחלק מכנס ראש-הממשלה לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי ב- 2008. הועידה אורגנה על-ידי הארגון הכלכלי של חיפה ופארק חיפה למדעי החיים וניסה לגשר על הפער בין התעשיה והאקדמיה. במהלך הועידה הציגו חוקרים ומנכ"לים כאחד את התחומים בהם חברותיהם מתמקדות בתעשיית מדעי החיים וניסו לשדל משקיעים לסייע להם כלכלית.

את הועידה פתח יונה יהב, ראש העיר החדש-ישן של חיפה, שהכריז על מעמדה של חיפה כבירת הצפון ועל עתידה כמרכז למדעי החיים, ביו-טכנולוגיה ותעשיה. אחד מהצעדים הראשונים שעושה חיפה בכיוון הוא למתג את עצמה כעיר סטודנטים. אם עד עתה היו בחיפה שתי אוניברסיטאות, הרי שמעכשיו יוקדשו גם איזורים מהעיר למגורי סטודנטים. לסיום נאומו בירך יהב על אחוות הרעים הקיימת בחיפה בין כל תושביה – מוסלמים, נוצרים ויהודים – מזה למעלה ממאה שנה. וציין בהומור יבש כי, "מבחינה זו היה לנו מזל גדול, שאף אחד מהסלבריטאים – ישו, מוחמד ומשה – לא ביקר כאן."

לאחר דברי הפתיחה של הכנס התחילו חוקרים ומנהלי חברות להציג את מחקריהם והמצאותיהם בהרצאות קצרות של עשר דקות. ראשונה עלתה לבמה דוקטור מירה פלד, שהקימה ומשמשת כיו"ר חברת אפלייד אימיון טכנולוגיות בע"מ (AIT – Applied Immune Technologies Ltd). החברה מתבססת על טכנולוגיה שפיתח דוקטור יורם רייטר מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, המנצלת את יכולתם יוצאת-הדופן של הנוגדנים לזהות מולקולות זרות ולהיקשר אליהן. למרות שיכולת זו ידועה מזה עשרות שנים, לנוגדנים בגוף קיימת מגבלה חשובה – הם יכולים לזהות רק סימני מחלה המופיעים על פני השטח של תאים, חיידקים ווירוסים. לעומת זאת, לתאים לבנים מסוג T, המהווים חלק ממערכת ההגנה הפעילה של הגוף, יש יכולת לזהות גם תאים שהודבקו בוירוסים, או שפיתחו בתוכם סרטן. התאים המודבקים מייצרים בתוכם חלבונים יוצאי-דופן, הנתפסים ע"י מולקולה פנימית בשם MHC, שמהגרת לפני השטח של התאים ומציגה שם את החלבונים הזרים לראווה. תאי T יכולים להתחבר ל- MHC ולזהות את החלבונים הזרים שהיא מציגה, אך הנוגדנים עצמם אינם יכולים להיקשר אליהם.

למרות ששתי הזרועות הללו של מערכת החיסון – תאי T והנוגדנים – משרתות היטב את הגוף, תמיד יש אפשרות לייעול. מכיוון שקשה מאד לתפעל תאי T, חברת AIT מתמקדת כרגע בייצור נוגדנים חדשניים המסוגלים לחקות את יכולתם של תאי הדם הלבנים ולזהות את ה- MHC ואת החלבונים שהיא נושאת. החברה מייצרת נוגדנים אנושיים המסוגלים לזהות תאים חולים בסרטן ולהתעלם מתאים בריאים.

המוצר הראשון של החברה הוא תרופה למלאנומה, בעיקר מכיוון שבמצבה החמור ביותר אין לה טיפול רפואי יעיל כיום. הטיפול בנוגדנים יביא בתקווה לחיסול מהיר של תאי הגידול על-ידי מערכת החיסון מונחית הנוגדנים. המחקרים מראים שניתן לכוון את הנוגדנים ביעילות גבוהה אל תאי המלאנומה, כמעט מבלי מקום לטעות. הזרקת הנוגדנים לעכברים בהם הושרו גידולי מלאנומה הביאה לדיכוי משמעותי בהתפתחות הגידול.

פרוייקט אחר של AIT המתנהל במקביל אמור להביא ל- 'חימוש' של הנוגדנים בתרופות. מכיוון שהנוגדנים ייצמדו אך ורק לתאים סרטניים, מולקולות התרופה הצמודות אליהם ישתחררו רק באיזור הגידול ויקטלו את התאים הסרטניים. בניסויים בעכברים הוכחה יכולתם של נוגדנים החמושים בתרופות לדכא את התפתחות הגידול.

מה צופן העתיד לטכנולוגיית הנוגדנים? לפי פלד, החברה מתכוונת להמשיך ולהפיק נוגדנים לסרטנים נוספים, כדוגמת קרצינומה של השד וסרטן הערמונית. בנוסף מתמקדת החברה בלוחמה במחלות הויראליות, שגם הן, בדומה לסרטן, משנות את תפקוד התאים מבפנים. כדוגמא לכך, החוקרים הצליחו כבר לייצר נוגדנים המאתרים אך ורק תאים שהודבקו בוירוס HTLV1.

"אנו מאמינים שטכנולוגיה זו יכולה להביא לעולם סוג חדש של טיפול, למחלות הללו בהן לא ניתן לטפל." אמרה פלד, אך הוסיפה כי, "כדי להביא את הנוגדנים הללו לקליניקה, יש צורך בכמות גדולה של מימון – בין אם ממשלתית או ממשקיעים… אנו יכולים לבנות כאן מתחם לייצור הנוגדנים – יש לנו את הידע ואנשים נהדרים. אנחנו רק צריכים עזרה מהממשלה או משותפים תעשייתיים."

עד כאן חלק א' בדיווחו של רועי צזנה על פיתוחים שהוצגו בכנס, מחר נביא דיווחים על פיתוחים נוספים, הפעם בתחום הביו-כירורגיה

להלן הודעה לעיתונות של מארגני הכנס – החברה הכלכלית לחיפה:

לראשונה: ועידת רוה"מ לייצוא הגיעה לחיפה

"קיום הוועידה בחיפה, היא עדות לחוזקה של תעשיית מדעי החיים בעיר". סגן נשיא חברת Merck, ד"ר מרווין טרנר, סיפר כי משלחת מטעם החברה, נפגשה באחרונה עם ראשי חברות ישראליות בתחומי מדעי החיים

חיפה, הנמצאת ברוב ימות השנה מחוץ למוקדי העניין של קהילת העסקים בישראל, זכתה השבוע לרגע מיוחד של תשומת לב: ועידת ראש הממשלה לייצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי, התקיימה ביומה השלישי בחיפה. ועידת ראש הממשלה, האירוע העסקי המרכזי בישראל, מתקיימת בכל שנה בארגון מכון היצוא ומשרדי הממשלה הרלוונטיים. השנה, בעקבות פעילות הפיתוח העסקי של פארק מדעי החיים חיפה, הוחלט כי מושב מדעי החיים יתקיים בעיר חיפה. ההישג שייך לראש עיריית חיפה יונה יהב, שינסה למנף זאת, לצורך הבאת חברות נוספות מתחום מדעי החיים לחיפה.

"בעזרת תעשיית ההי-טק, נשים את עצמנו במוקד העשייה", אמר יהב בפתח הוועידה, "אנו נייצר את האקלים בכדי שתעשייה זו תפרח בחיפה ובצפון. השנה הנחנו את היסודות לפארק מדעי החיים בחיפה ליד מת"ם. אנו הופכים את העיר התחתית לקמפוס אוניברסיטאי, מתוך כוונה להגיע ל-70 אלף סטודנטים בעיר ומשוכנעים שנצליח בדרך זו".

המדען הראשי: אלי אופר, אמר בכנס, כי הוא משוכנע שלחיפה יש את הפוטנציאל להפוך למרכז מדעי החיים של ישראל. "השילוב בין אוניברסיטאות, רמב"ם ועזרה מהממשלה יאפשר לחיפה להצליח בתחום", אמר, "בלשכת המדען הראשי החליטו לפני שנים אחדות על שורת תחומים אסטרטגיים להשקעה והגדירו את מדעי החיים כתחום מיקוד. אנחנו יודעים שמדעי החיים בכלל הם תחום שישראל צריכה לפעול בו באופן שבו בתוך כמה שנים זה יחולל התחום הזה את השינוי שבעבר חולל ההיי-טק".

אבי פפרקורן, מנכ"ל החברה הכלכלית לחיפה, שארגנה את יום הוועידה בחיפה, הביע תקוותו ואמונתו שפארק מדעי החיים, יצליח בדומה לפארק מת"ם, בתחום המיחשוב ומערכות המידע. "הפארק החדש יספק את התנאים הטובים ביותר לחוקרים ולעובדים", הוסיף. פארק מדעי החיים הוא פרוייקט יחודי ותקדימי בארץ, הנבנה עם תשתיות לחברות מדעי החיים. במסגרת פעולות הפיתוח העסקי אנו יוצרים פלטפורמה לשיתופי פעולה בין מוסדות מחקר חיפאיים לבין גופים עסקיים ישראליים ובינלאומיים, במטרה שישתפו פעולה ויפתחו את הפעילות במשרדים בפארק. הסכמת מארגני האירוע לקיים את הועידה בחיפה היא עדות מרכזיות לכוחה של תעשיית מדעי החיים הפועלת בעיר חיפה בפעילות הארצית והעולמית.

ההרצאה המרכזית ביום הוועידה בחיפה, היתה של ד"ר מרווין טרנר, סגן נשיא בכיר של חברת התרופות הבינלאומית Merck ארה"ב, המתמחה בענייני הסכמי רישוי שימוש ומחקר חיצוני בזירה הכלל עולמית. לדבריו, Merck מבצעת באחרונה שינוי מבני במערך המחקר והפיתוח שלה, ומרחיבה את החיפוש אחר שיתופי פעולה בתחומי המחקר והפיתוח.

טרנר גילה כי בין השאר, מפעילה Merck רשת בינלאומית של "צופים טכנולוגיים": עובדי מערך המחקר שלה המוצבים באתרים שונים בעולם, על מנת לבנות רשתות קשרים והכרות מעמיקה עם ההתפתחות בתעשייה המקומית. "משלחת של Merck – הפועלת מחוץ לארה"ב תחת השם MSD – ביקרה לאחרונה גם בישראל, ונפגשה כאן עם שורת חברות בתחומי מדעי החיים, ביוטכנולוגיה וטכנולוגיות פרמצבטיות.

"המדיניות המנחה את החברה, חותרת להרחבת משקל המו"פ החיצוני ושיתופי הפעולה בכלל עסקיה. אנחנו צריכים לבנות מוצרים חדשים ושיטות עסקיות חדשות. מדע הוא שפה בינלאומית: אין גבולות גיאוגרפיים לחדשנות ולרעיונות. אנחנו רוצים להפוך את Merck מחברה שמתבוננת פנימה – לחברה שמתבוננת החוצה". על פי הנתונים אותן הציג, נבחנים ב- Merck מדי שנה 5,000 שותפים פוטנציאליים חדשים, בתחומים שונים של טכנולוגיה ומוצרים".

טרנר הדגיש כי השקעות העתק במחקר פרצבטי ובפיתוח תרופות חדשות הן עניין משתלם – כאשר אכן מצליחים לחדש בזכות ההשקעות האלה. כך, למשל, נהנית כיום Merck מתוצאות ההשקעה בפיתוח התרופה ג'נוביה, לחולי סוכרת, שהיא הראשונה הבולמת את ההורמון GLP-1 ללא צורך בזריקה, ומהצלחתה בפיתוח החיסון לסרטן צוואר הרחם גרדסיל, שהניב לה מאז הושק ב- 2006 מכירות של 2.4 מיליארד דולר. החברה השקיעה בפיתוח 11 שנים – ונדרשה ל- 22 הסכמי רישוי שימוש בטכנולוגיות חיצוניות, לפני שהצליחה להציג את החיסון לשוק.

"תרופה חדשה נוספת של Merck, איסנטרס, שאושרה באוקטובר 2007, בולמת את שכפול נגיף האיידס, במנגנון חדש לחלוטין המתמקד בבלימת פעילותו של אנזים מרכזי בתהליך השכפול. המוצר הראשון שאותו החלה Merck לפתח בתחום הזה נכשל, לאחר הוביל למוות של כלבים בתהליכי הניסוי כתוצאה מקשירה של לא רצויה של מולקולות נחושת. כתוצאה, נאלצה החברה לפתח מחדש מולקולה אחרת, שאכן הוכיחה עצמה.

במהלך הרצאתו, הרתיע טרנר מפני "פער הולך וגדל בין מה שאפשר לממן במסגרת מחקר באוניברסיטה או בחברת הזנק קטנה, ובין מה שאפשר למכור לחברת פארמה גדולה". על מנת לגשר על הפער הזה, Merck משתפת פעולה עם קיור-טק בבוסטון, ומחפשת חברות פרמה נוספות שישקיעו בטכנולוגיות הרלוונטיות לפני שלב התחרותיות. שיתופי הפעולה של Merck כוללים גם חברות גנריות בהודו, המבצעות שלבי גילוי ראשוניים של מולקולות חדשות, ועסקות עם Addex, ואריאד הצרפתית, המפתחת תרופה לסרקומה (גידול סרטני)".

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן