מדענים מאוניברסיטת ייל שיפרו את התהליך להכנת משפחת תרכובות, בעלות יכולת להשמיד תאים מחוללי מחלת סרטן ומחלות אחרות, וגילו כי הן מהוות קטגוריה נפרדת וייחודית של חומרים נוגדי-סרטן.
צוות המחקר בדק משפחת תרכובות הידועה בשם קינאמיצינים (kinamycins), חומרים המתקבלים לאחר מטבוליזם של חיידקים וידועים בשל רעילותם. במשך שנים רבות המדענים סברו כי רעילותם של חומרים אלו נובעת ממבנה משותף החוזר על עצמו בכל התרכובות הללו. עד עתה, כימאים לא יכלו לבחון את המבנה המשותף הזה מאחר ולא היה קיים תהליך מעבדתי פשוט עבור ייצורו.
כעת, צוות הכימאים מאוניברסיטת ייל הצליח לפתח שיטה חדשנית ליצירת מבנה זה, שיטה המאפשרת להם לסנתז את החומרים הללו ביעילות רבה יותר מאשר בעבר. למרות שמדענים הצליחו לייצר בעבר קינאמיצינים במעבדה, צוות המחקר מייל הצליח להפחית בחצי את מספר השלבים הנדרשים לקבלת התרכובות הסופיות – מעשרים וארבעה לתריסר.
“בזכות קיצור תהליך הסינתזה אנו מסוגלים כעת להכין את התרכובות הללו בכמויות הנדרשות לבדיקות נוספות, בכללם מחקרים בבע”ח ואפילו בדיקות קליניות,” אמר החוקר Seth Herzon, פרופסור לכימיה באוניברסיטה והכותב הראשי של המאמר.
צוות המחקר, בשיתוף פעולה עם חוקרים ממחלקות אחרות באוניברסיטה, כבר החל לבחון מספר תרכובות ממשפחה זו כנגד מחלת הסרטן תוך קבלת ממצאים ראשוניים מבטיחים. בשלב הבא, החוקרים ינסו להבין מהו המנגנון המדויק המאפשר לתרכובות הפעילות להפוך לכה רעילות מרגע כניסתן לתאים.
“המפתח להצלחה טמון במידת הבררנות של התרכובות הללו – האם הן תוכלנה להשמיד תאים סרטניים בנוכחות תאים בריאים שלא יינזקו במהלך הפעילות,” מציין החוקר. “בהתבסס על מה שאנו כבר יודעים לגביי פעילותן של תרכובות אלו, אני אופטימי שהן תצלחנה בכך.”
המבנה המשותף הפעיל של קינאמיצינים הוא בעל תפקיד מפתח גם בתרכובת נוספת שצוות המחקר בוחן הקרויה לומיויטיצין A (lomaiviticin A), שהינה אפילו רעילה יותר ותוכל להיות יעילה פי כמה בהשמדת תאים סרטניים. “לומיויטיצין A הוא “הדג השמן”. הוא הרבה יותר פעיל מקינאמיצינים, אולם גם קשה יותר להכינו,” מסביר החוקר הראשי.
לשני סוגי תרכובות אלו יש פרופיל רעילות ייחודי, מציין החוקר, והן מהוות קטגוריה חדשה של חומרים נוגדי-סרטן. “במחקר זה מעורבת כימיה מרתקת, אולם גם ממצאיו הינם בעלי יישומים מעשיים בתחומי הביולוגיה והרפואה.”
