פרויקט דני לזיהוי ודיגיטציה של אוסף לוחות חרס חשף טקס נדיר נגד כישוף, רשימות מלכים, תכתובות שלטוניות וקבלה עתיקה על בירה
אוסף גדול של לוחות חרס בכתב יתדות מהלבנט, שנשמר במשך יותר ממאה שנה במוזיאון הלאומי של דנמרק, נותח ופוענח מחדש במסגרת פרויקט מחקר של המוזיאון ואוניברסיטת קופנהגן. הלוחות, שחלקם בני יותר מ־4,000 שנה, נכתבו בשפות שכבר אינן מדוברות, וכעת הם חושפים תמונה עשירה של חיי המזרח הקדום: רפואה, מאגיה, שלטון, מינהל וחיי יום־יום.
גירוש שדים
כתב היתדות החל להתפתח לפני כ־5,200 שנה באזור עיראק וסוריה של ימינו. הסימנים נחרתו בלוחות חרס, ושימשו בתחילה בעיקר לצורכי רישום וניהול. עם הזמן הפכה הטכנולוגיה הזו לאחד הכלים המרכזיים שאיפשרו את התפתחות הערים הראשונות, המנגנונים השלטוניים והביורוקרטיה של החברות המורכבות במזרח הקדום.
במסגרת הפרויקט “Hidden Treasures” בחנו החוקרים לוחות שהגיעו בין היתר מן העיר חמת שבסוריה. העיר נהרסה בשנת 720 לפני הספירה בידי האשורים, אך כמה לוחות חרס נותרו מאחור, ככל הנראה בשרידי ספריית מקדש גדולה. הלוחות האלה כוללים הוראות רפואיות ולחשים מאגיים, ובהם טקס נדיר נגד כישוף. לפי החוקרים, טקס כזה היה קשור ישירות להגנה על הסמכות המלכותית באשור, משום שנועד להרחיק אסונות כגון אי־יציבות פוליטית שעלולה לפגוע במלך.
הטקס נמשך לילה שלם וכלל שריפה של דמויות קטנות משעווה ומחרס, בזמן שמגרש שדים דקלם לחשים קבועים. עצם גילויו של טקסט כזה בחמת הפתיע את החוקרים, מפני שטקסים מסוג זה מוכרים בעיקר מן המרכזים האשוריים והבבליים, ולא מאזור שנמצא בשולי המרחב התרבותי המרכזי.
האוסף כולל גם עותק של רשימת מלכים קדומה, המשלבת שליטים מיתיים והיסטוריים. הרשימה מגיעה עד לתקופה שלפני נוח והמבול, ובגרסאות אחרות שלה מופיע גם גילגמש, המוכר מאפוס גילגמש. לדברי החוקרים, רשימות כאלה הן מן השרידים המעטים המרמזים שייתכן שגילגמש היה דמות היסטורית ממשית, ולא רק גיבור ספרותי.
קבלה על רכישת בירה לפני קרוב ל-4,000 שנה
לצד הטקסטים החריגים והדרמטיים, נמצאו באוסף גם מסמכים יומיומיים רבים. חלק מהלוחות הגיעו מתל שמשארה שבצפון עיראק, שנחפר בידי משלחת דנית בשנת 1957. הם כוללים תכתובות בין מנהיג מקומי למלך אשורי סביב שנת 1800 לפני הספירה, וכן רישומים מינהליים, רשימות של סחורות וכוח אדם, ואף קבלה עתיקה על בירה.
החוקרים מדגישים כי דווקא המסמכים ה”רגילים” האלה חשובים במיוחד להבנת לידתו של כתב היתדות. הם מראים כיצד חברות קדומות נזקקו לכלים לניהול מלאי, מסים, עובדים, סחורות ומזון. במובן זה, כתב היתדות לא היה רק אמצעי לספר מיתוסים או לתעד מלכים, אלא בראש ובראשונה טכנולוגיית מידע של העולם הקדום.
פענוח האוסף הדני מזכיר עד כמה לוחות חרס קטנים יכולים לשנות את הבנתנו את ההיסטוריה. הם שימרו לא רק את שמות המלכים והמיתוסים הגדולים, אלא גם את הפחדים, האמונות, החשבונות והצרכים המעשיים של אנשים שחיו לפני אלפי שנים. המעבר לעידן הדיגיטלי מאפשר כעת לחוקרים לזהות, לשמר ולהנגיש מחדש אוצרות כאלה, שהמתינו שנים רבות בארכיונים.
עוד בנושא באתר הידען:
