בין המשתתפים גם מנהל המכון הגיאולוגי, ד"ר בני בגין, לשעבר שר המדע
יום מדעי כדור הארץ יתקיים במכון ויצמן למדע ביום ה' 21 בדצמבר. מארגן הכנס, פרופ' ניר אוריון מהמחלקה להוראת המדעים, אומר כי ביום זה יוצגו לציבור מחקרים וממצאים חדשים, במגוון נושאים כמו גיאולוגיה, חקר האקלים, האוקיינוסים והאטמוספירה, שהם בעלי חשיבות רבה לחיי היום-יום. בין היתר ייבחנו האפשרויות לפגיעת נחשול צונמי בחופי ישראל, ולמציאת שדה נפט בארץ.
ההרצאות מיועדות לקהל הרחב, ועוסקות בנושאים בעלי משמעות ציבורית, ברמה המקומית, האזורית והגלובלית, מתוך כוונה לקדם את המודעות ואת יכולת ההערכות לסיכונים ולסיכויים שונים – הקשורים כולם בסביבה בה אנו חיים.
ממצאים שיוצגו ביום העיון:
" צוות בין-לאומי של מדענים, שפעלו בראשותו של ד"ר עמוס סלמון מהמכון הגיאולוגי, מצא כי מדי כ- 200 שנה פוגע נחשול צונמי בחופי ישראל, ומקורו בדרך כלל ברעידות אדמה יבשתיות לאורך השבר הסורי-אפריקאי, הגורמות לגלישה של קרקעית הים התיכון. מודל ממוחשב שפיתחו החוקרים מראה כי פרק הזמן העובר בין גלישת הקרקע, ועד להגעת הצונמי לחופי הארץ, הוא דקות ספורות בלבד. גובה הגלים שייווצרו עשוי להגיע ל 4-6 מטרים.
" במחקר שנערך במחלקה למדעי הסביבה במכון ויצמן למדע, על-ידי ד"ר חזי גילדור, התגלה כי הקרחונים הימיים הם ה"מתג" האחראי לשינויים האקלימיים המחזוריים בין תקופות קרח לתקופות חמות יותר, במיליון השנים האחרונות. השינויים בריכוז דו-תחמוצת הפחמן אינם גורמים למחזורי תקופות הקרח, אלא הם תוצאה שלהם, ומגבירים את עוצמתם.
" מחקר שביצע פרופ' אורי דיין מהאוניברסיטה העברית העלה כי החלקיקים הנישאים באוויר בסופות האבק מכילים מזהמים המגיעים ממדינות שכנות, כמו מצרים, אך גם ממדינות מזרח אירופה. מידת הזיהום של חלקיקי האבק באזורים נידחים בארץ, כמו דרום הנגב, אינה נופלת מזו שבמרכז הארץ.
" ד"ר אלי טננבאום מחברת "קמרון נפט ומחצבים" קובע כי הנפט שפרץ באחרונה בקידוח "צוק תמרור 3" באזור ים המלח הוא רק קצה הקרחון, ומעריך כי באזור יש נפט בכמות מסחרית הנאמדת בכמיליארד חביות.
" ד"ר זאב ב. בגין, מנהל המכון הגיאולוגי, יציג אומדן ראשוני לסיכויים להתרחשותה של רעידת אדמה הרסנית בישראל, המבוסס על מידע גיאולוגי רב ומגוון אודות רעידות אדמה שהתרחשו בארץ בעשרות אלפי השנים האחרונות.
" מחקר משותף של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומהאוניברסיטה העברית, מראה כי מאגרי מי השטפונות שהוקמו בערבה אינם מבצעים את תפקידם, ואף מזיקים. מתברר כי שכבת החרסית שנוצרת בקרקעית המאגר מאטה את חילחול המים, והם הולכים לאיבוד בעקבות אידוי.
" מחקר משותף ישראלי-פלסטיני מראה כי למרות פעולות השיקום הנרחבות, איכות המים בנחלים בשור ואלכסנדר אינה טובה. מי הנחלים וכן הזיהום בנחלים אינם מכירים בגבולות מעשי ידי-אדם, לכן יש צורך בשיתוף פעולה מערכתי וחוצה גבולות, שימנע את זיהום מי התהום באזור.
יום העיון יתקיים ביום ה', 21 בדצמבר,
במכון דוידסון לחינוך מדעי שבמכון ויצמן למדע, רחובות,
בין השעות 09:30 – 15:30.
לפרטים ולתיאום סיקור האירוע: 08-934-3856
