מינים סלבריטאים עוזרים לשמר גם מינים אחרים

כך אומר פרופ’ סטיוארט פים מאוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, בראיון לאתר הידען במסגרת כנס האגודה הישראלית לטקסונומיה שהתקיים באוני’ ת”א. פרו’פ ברוס מנגה מאוני’ אורגון סיפר על קונסורציום שהשתתף בהקמתו לחקר הכחדת המינים בחוף המערבי של ארה”ב, ופרופ’ אווה פורמן מפינלנד דיברה על הקשר בין המדענים והציבור

בשבוע שעבר התקיים באוניברסיטת ת”א כנס האגודה הישראלית לטקסונומיה, אליו הגיעו גדולי המומחים בתחום מהעולם. ניצלנו הזדמנות זו כדי לשוחח על הכחדת המינים ועל שיקום מערכות אקולוגיות ביבשה ובים.

פרופ’ ברוס מנגה, אוניברסיטת אורגון אוומר כי בחוף המערבי של ארה”ב כמו בכל העולם יש צורך בבלימה ואף האטה של קצב הכחדת המינים. לשם כך נדרשת ספירתמלאי של מינים. יש מחלקות שהידע על המינים בתוכם לא גבוה, למשל חרקים, חיידקים והרבה מאוד מינים ימיים. הוא שיבח את עבודתה של עמיתתו ננסי נולטון, אוצרת המוזיאון לטבע של המכון הסמיתסוני בוושינגטון, שממפה את מיני הספוגים והאלמוגים.
פרופ’ מנגה דיבר בכנס האגודה הישראלית לטקסונומיה שהתקייםב שבוע שעבר באוניברסיטת תל אביב על קונסורציום PISCO שהיה בין מקימיו, ואשר עוסק בחקר המדע של סביבות אקולוגיות ימיות בחוף המערבי של ארה”ב והעברת הידע המדעי למקבלי ההחלטות.

“הקמנו מערכת שתאפשר לנו לפתח את היכולת המדעית לחקור כמה מינים יש בטבע, כיצד מפרידים ביניהם (יש מקרים רבים שמין שסווג כמין אחד התגלה ככמה מינים קרובים). אחת ההשלכות של זיהוי המינים תהיה היכולת להתמודד עם תופעת המינים הפולשים הן בים והן ביבשה. מרבית הפולשים במערכות ימיות הם באיזורים בהם הספינות פורקות את המים, היום נדרשות ספינות לשפוך את מי הנטל בלב ים לפני שהן מתקרבות לנמל. אינני יודע אם זה מאט את קצב הפלישה, אבל זה עוזר. באיזור שבו אני עובד אין עדיין הרבה מינים ימיים פולשים אבל הבניה של נמלים מגיעה גם לשם. עם זאת יש לנו בעיה במלחות (SALT MARSHES) – איזורי ביצות בין הים ליבשה, יש שם צמחים שיכולים לסבול כמות כלשהי של מלח, ולשם פלשו מיני צמחים מכל רחבי העולם. הם מגיעים במיוחד על ידי אנשים שפשוט שותלים אותם. בחוף של אורגון יש צמח חוליות פולש – קידה שעירה, שהובא למקום בראשית המאה ה-19 מסקוטלנד כדי לייצב את החוליות, הוא הצליח במשימתו אך שינה לחלוטין את הסביבה האקולוגית של החוליות. זה החליף את הצמח הטבעי שהיה שם אבל לא ייצב את הדיונות.

האם ההתחממות הגלובלית גורמת להכחדת מינים?
ההתחממות הגלובלית היא בוודאות גורם שנגרם בידי אנוש. המדע די ברור. מבחינת השפעה על המגווןה ביולוגי קשה לבודד השפעת גורם זה מול גורמים אנושיים רבים אחרים שתרמו להכחדה. אין ספק שבני האדם גרמו ישירות לירידת המגוון הביולוגיה, בגלל הפרעות לבתי גידול, ניקוי שטחים ועוד. המפתח הוא לנסות להגביר את מודעות הציבור להשפעת הפעילויות האנושית על הטבע. עלינו להיות אחראים על הסביבה ולא מנצלים של הסביבה. אין ספק שכאשר ההתחממות תמשיך יהיה אובדן של מינים אבל כיצד בדיוק עדיין אינו יודעים. זו תופעה חדשה וקשה לחזות כיצד הסביבות האקולוגיות יגיבו לה. זה לא מצב שנהיה חם למין מסוים ואז יודעים לנתח את ההשפעה אלא שיש אינטראקציה בין המינים, כל מין מגיב אחרת להתחממות, לחומציות האוקיאנוסים ושאר ההשלכות של ההתחממות. בגלל האינטראקציות המורכבות להלו קשה להעריך מה יהיו השינוים. אבל אני סבור שהם יהיו שליליים, קשה רק להגיד כיצד בדיוק וכמה.

חלק מהקושי נובע בשל העדר נתונים היסטוריים, אפשר להשוות בין מה שאנחנו רואים היום לבין מה שמדדנו לפני 20 שנה. לכן חשוב לעשות ניטור כדי שיהיה בסיס להשוואה של מערכות עתידיות.

המינים הסלבריטאים עוזרים להציל מינים רבים אחרים

פרופ’ סטיוארט פים, אקולוג וביולוג שימור מאוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, דיבר בכנס על האקולוגיה והמגוון ביולוגי. בשיחה עם אתר הידען הוא מסביר: “אני עובד עם מינים שונים עופות, צמחים, אריות פילים. אני עוזר לנהל איזורים כגון פארקים לאומיים, שמורות, כדי לשמר את המגוון הבילווגי שהמינים לא יכחדו.

“כאשר אתה מגיע לישראל אתה רואה שהרבה שטח הפך לבתים, דרכים, חוות. יש מעט מאוד איזורים טבעיים שנשארו פה. הבעיה היא לא רק זו, אלא העובדה שהשטחים הללו נמצאים בכיסים קטנים, חתיכה פה חתיכה שם. אחד הדברים שאנחנו רוצים לעשות היא לחבר איזורים טבעיים בדרכים כלשהם, כך שהמינים יוכלו לנוע ביניהם אני עושה זאת באפריקה, בדרום אמריקה. זו דרך לתכנן כך שנוכל לשמר אוכלוסיות חיוניות של המינים שאנחנו רוצים לשמר.

בתשובה לשאלת אתר הידןע, האם אין חשש שמה שיקבע אם מין ישרוד או לא היא מידת ה’סלבריטאיות שלו, אומר פים: ” יש קצב גבוה מאוד של הכחדת מינים אבל יש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות. ויש לנו הצלחות. יש לנו ידע מספיק כדי למנוע הכחדות. הרעיון הוא לזהות מיני מטריה, שמינים אחרים מקבלים מחסה תחתם. אם תגן עליהם גם מינים אחרים יהיו מוגנים, זה ל רק מין פה מין שם, זה נסיון למצוא דרך לשמר מספר רב של מינים.”

“לדוגמה, אני עובד ביערות גשם טרופיים. אננו מוצאים שגם היערות הללו מבודדים פיסה פה פיסה שם. אנחנו מגייסים כסף כדי לקנות את השטחים שבין הפיסות הללו ושותלים שם מחדש את החורש הטבעי. אנחנו מקבלים את הכסף מאלו שרוצים לפצות על פליטת הפחמן שלהם. בממוצע אמריקני מפיק 7 טון של פחמן כל שנה. אם תשלם לי 7 טון, אני אסלח לך על החטא. אנשים רוצים להיות נייטרלים ואנחנו מקבלים כסף ומאזנים את פליטות הפחמן. כך עשינו לדוגמה בדרום אפריקה.”

“אנחנו מאוד מרוצים מההצלחה שלנו שניתן לראות אותה בגוגל ארץ. אתם יכולים להכנס לאתר שלנו ולראות את התמונות מהעבר ולראות את השטחיםן חוזרים לעצמם משטח דגריידד, דרך עשב, עצים קטנים ועד לחזרה. ואז המינים חוזרים כי אנחנו מאפשרים להם זאת.

נכון אנחנו רוצים שיהיו שתהיינה פליטות, וכמין האנושי נהיה יותר יעילים מבחינה אנרגטית אבל עדיין, עד שנעבור לאנרגיה חלופית אי אפשר לחיות בלי לפלוט פחמן אבל לנסות לפחות לעשות דברים כדי לפצות על הפליטות.

הוא מדגיש כי גם לשמורות טבע יש ערך כלכלי: “בישראל מרבית התיירים באים לירושלים, בית לחם, הר הבית, כל האתרים הדתיים והארכיאולוגים אבל הרבה אנשים באים לישראל כדי לראות טבע – לראות ציפורים, לצלול באילת. לא צריך להמעיט בערך הכלכלי של המגוון הביולוגי בישראל.

פרופסור אווה פורמן, מהמכון הפיני לסביבה, דיברה בכנס על תקשורת המדע. “אני מסבירה כיצד המדע צריך לתקשר עם שאר החברה. כאשר מדען מבצע ניסויים הוא צריך לדון עם החברה מה לחקור, אילו שאלות צריך לענות ואולי הוא יוכל לכלול במחקר חלק מההמלצות של החברה וכשיש תוצאות למקחר יהיה קל יותר לחברה להבין את התועלת ממנו. זה גם מתקשר לצורך בשיתוף פעולה בין דיסציפלינות שונות. המגוון הבילוגי הוא מונח אקולוגי אבל הבעיה היא כולה בעיה חברתית ולפיכך כדי לפתור את הבעיה צריך לעשות את המחקר בדרך חדשה שבה אנשי מדעי החברה ומדעי הטבע משתפים פעולה ודנים בנושאים ולהחליט איזה ידע דרוש כדי לפתור את הבעיה.”

“ניקח לדוגמה את חוף הים התיכון. כדי לפתור את הבעיה אנחנו לא צריכים רק לחקור את הדגים או הציפורים או אפילו את הסביבה האקולוגית אלא גם להבין מה מקור הבעיות מה גורם לבעיות ומהם האפשרויות לפתור את הבעיות, מה מפריע לפתור את הבעיה. צריך להבין את התהליכים החברתיים שמאחורי הנושא – נושאים כלכליים וחברתים שיש לפתור לפני שאנחנו יכולים להבין את כל התמונה.”

“כאשר מדברים על דיג יתר, חשוב להבין איך מארגנים את ניהול הדיג. אם מדינות אחרות יכולות לדוג כל השנה וישראלים יכולים לדוג רק בחלק מהשנה זה יוצר חיכוך וזה גורם לדייגים להתחיל בדיג בלתי חוקי. הים התיכון הוא מקום שבו הדגים נעים ממקום אחד לשני וצריך לדון בזה עם המדינות השכנות ולהגיע להסכמות מי ישלם על אובדן ההכנסות מהדיג. למשל אפשר לעשות זאת באמצעות הסבתם לתיירות אקולוגית. במקום לדוג אולי הם יכולים לקחת תיירים לראות את הדולפינים עם סירות הדייג שלהם.
נושא חשוב נוסף הוא המגוון הביולוגי באיזורים האורבניים: האיזורים הירוקים בערים הם מאוד חשובים, המגוון הביולוגי יכול להיראות שם כמו שירות לאנשים שגרים בעיר, כך שהם הריאות של העיר והם מנקים את המים והם גם עוזרים לאנשי הערים להבין מדוע המגוון הביולוגי חשוב. זה גם חשוב לבריאות המנטלית והפיזית. האיזורים הירוקים חשובים לאנשים אבל מה שחשוב במקום אחד יכול להיות שונה ממקום אחר ולכן צריך לשאול את האנשים איזה סוג של איזורים ירוקים הם רוצים כדי להגדיל את איכות החיים שלהם.”