תל רחוב: נחשפה המכוורת הקדומה ביותר שהתגלתה, מהמאה ה-10 לפני הספירה

עדות ארכאולוגית לתיאור המקראי של ישראל כ'אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ' התגלתה בידי חוקרים מהמכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית

פרופ' עמיחי מזר מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית חושף כי לראשונה התגלתה מכוורת מתקופת המקרא בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בקיץ 2007 בניהולו באתר תל רחוב (Tel Rehov) שבעמק בית שאן. "זו המכוורת הקדומה ביותר הידועה עד היום", אומר פרופ' מזר. "היא מתוארכת למאות העשירית עד ראשית התשיעית לפני הספירה".

תל רחוב הוא מקומה של עיר מהחשובות בתקופת מלכי ישראל, על אף שאינה נזכרת במקרא. המכוורת התגלתה בלב אזור בנוי בשטח שנחפר מאז 1997 בהנהלת ד"ר נאוה פניץ-כהן, חוקרת באוניברסיטה העברית. שלושה טורים של כוורות התגלו ובהם יותר משלושים כוורות.

לפי ממצאי החפירות מעריכים כי בקטע שנחפר עמדו כמאה כוורות. בכל טור היו לפחות שלוש קומות של כוורות. כל כוורת בנויה כגליל, עשוי טין וקש מיובש, שאורכו שמונים ס"מ וקוטרו ארבעים ס"מ לערך. בקצהו האחד של הגליל דופן ובה פתח זעיר שאִפשר כניסה של דבורים אל הכוורת ויציאה ממנה. בקצהו האחר מכסה טין שדרכו הוציאו חלות דבש. מגדלי דבורים וחוקרים שביקרו באתר שיערו כי מהאזור שנחפר אפשר היה להפיק כחצי טון דבש בשנה.

פרופ' מזר מדגיש את הייחודיות של ממצא זה מאחר שעד 2007 לא התגלו כוורות בשום אתר במזרח הקדום וגידול דבורים בקנה מידה תעשייתי ומאורגן כמו זה שהתגלה בתל רחוב לא היה ידוע כלל. מהתקופה ההלניסטית והרומית ידועים כלי חרס ששימשו לגידול דבורים, אך לא התגלו מכוורות.

תיאורים אמנותיים של כוורות דבורים ידועים ממצרים הפרעונית. צורתן של הכוורות המצריות דומה לאלו שהתגלו בתל רחוב. כוורות גליליות אופקיות עשויות טין, דומות לאלו שהתגלו בתל רחוב, ידועות מתרבויות מסורתיות רבות בנות ימינו ודוגמאות לכך מצויות בכפרים ערביים בישראל ובארצות המזרח התיכון. למוצרי המכוורת היו שימושים שונים: הדבש שימש למאכל ונודעה לו חשיבות ברפואה ובפולחן. דונג הדבורים שימש בתעשיית מתכת, בבורסקאות וברפואה וכן כחומר לכתיבה לאחר שנמרח על גבי לוחות עץ.

במחקר הכוורות שותפים חוקרים נוספים. ד"ר גיא בלוך מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית חוקר את הממצא הביולוגי מן הכוורות וכבר גילה חלקי דבורים בשרידי חלות דבש שהוצאו מהכוורות; ד"ר דבורי נמדר (Dvory Namdar) ממכון ויצמן למדע הצליחה לזהות מולקולות של שעוות דבורים בדופן הכוורות; פרופ' מינה עברון מאוניברסיטת חיפה חוקרת את אבקת הפרחים (פולן) שנמצאה בכוורות.

מחקר המשך, שפורסם ב-2010 בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences בידי גיא בלוך ועמיתיו, ובהם עמיחי מזר, בחן את שרידי הדבורים שנמצאו בכוורות. החוקרים מצאו כי הדבורים שונות מתת-המין המקומי Apis mellifera syriaca ודומות לתת-המין Apis mellifera anatoliaca, החי כיום בחלקים מטורקיה, והציעו כי תושבי תל רחוב ייבאו דבורים מאנטוליה, או כי תפוצת תת-המין באזור השתנתה במהירות ב-3,000 השנים האחרונות (המאמר המדעי; הכתבה באתר הידען).

תיארוך המכוורת וכתובת "לנמש"

תיארוך המכוורת נעשה בעזרת מדידת האיזוטופ פחמן 14 על גרגרי חיטה שנמצאו סמוך לכוורות. במעבדות אוניברסיטת גרונינגן בהולנד תוארכו גרגרי החיטה לתקופה שבין מחצית המאה העשירית לפני הספירה לראשית המאה התשיעית לפני הספירה. תקופה זו מקבילה לימי המלך שלמה והמלכים הראשונים של ממלכת ישראל לאחר פילוג הממלכה. העיר רחוב אכן נזכרת בכתובת מצרית מימי פרעה שישק (Shoshenq I), שלפי המקרא היה בן זמנו של שלמה ופלש לארץ ישראל לאחר מות המלך.

עניין מיוחד מעוררת כתובת על גבי קנקן חרס שנמצא בשטח המכוורת ועליו כתוב השם "לנמש". שם זה התגלה בשתי כתובות נוספות, אחת בתל רחוב עצמו ואחרת בתל עמל בשטח גן השלושה (סחנה). השם נִמְשִׁי (בכתיב מלא) ידוע במקרא כשם סבו של יהוא, מייסד השושלת שהחליפה את שושלת עמרי (מלכים ב' ט': ב', י"ד). משערים כי מציאת שלוש כתובות נושאות שם זה באותה סביבה ובאותה תקופה מעידה כי משפחת יהוא מוצאה מאזור עמק בית שאן ואף מהעיר הגדולה שהתקיימה בתקופה זו בתל רחוב. ייתכן כי המכוורת הייחודית שהתגלתה בתל רחוב הייתה שייכת למשפחה זו.

המונח דְּבָשׁ מופיע במקרא חמישים וחמש פעמים – שש עשרה מהן בדימוי הארץ כ'אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ'. מקובל לחשוב כי המונח מתייחס לדבש שהופק מפֵּרות כמו תמרים ותאנים. דבש דבורים נזכר במקרא במפורש רק פעמיים, בהקשר של דבורי בר: בסיפור שמשון הרודה דבש דבורים מגוויית האריה בנחל שורק (שופטים י"ד: ח'-ט') ובסיפור על יונתן בן שאול הטובל ידו ביערת הדבש במלחמת מכמש (שמואל א' י"ד: כ"ז).

בעוד המקרא אינו מספר לנו דבר על גידול דבורים בארץ ישראל, גילוי המכוורת בתל רחוב מצביע על כך שענף גידול הדבורים והפקת דבש ודונג דבורים היה מפותח כבר בימי בית המקדש הראשון. ייתכן אפוא כי המונח דְּבָשׁ במקרא אכן מתייחס לדבש דבורים.

ליד הכוורות נמצאו חפצי פולחן יוצאי דופן ובהם מזבח בעל ארבע קרנות מעוטר בדמויות של אלות פריון עירומות וקֻבַּעַת (גביע) חרס מפוארת. זוהי ככל הנראה עדות לטקסי פולחן שהיו קשורים לייצור דבש ודונג, כמקובל בייצור חומרים שונים אחרים בעולם העתיק. איסור הקטרת דבש על גבי מזבחות המוזכר בספר ויקרא (ויקרא ב': י"א) יכול לרמז על קיום נוהג כזה בישראל.

החפירות בתל רחוב נעשות בתמיכתו של מר ג'ון קמפ (John Camp) ממינסוטה שבארה"ב ומשתתפים בהן סטודנטים לארכאולוגיה מהאוניברסיטה העברית ומתנדבים רבים.

הכתבה עודכנה בנובמבר 2026 כדי לשקף מחקר מ-2010 שחיזק את הממצאים וזיהה את זן הדבורים שבכוורות.

שאלות ותשובות

מה התגלה בתל רחוב?

בחפירות באתר תל רחוב (Tel Rehov) בעמק בית שאן התגלתה מכוורת מימי המקרא, ובה יותר משלושים כוורות מטין וקש. לפי החוקרים, זו המכוורת הקדומה ביותר שהתגלתה עד כה.

איך תוארכה המכוורת?

החוקרים מדדו את האיזוטופ פחמן 14 בגרגרי חיטה שנמצאו ליד הכוורות. התוצאה הצביעה על התקופה שבין אמצע המאה העשירית לפני הספירה לראשית המאה התשיעית לפני הספירה.

כמה דבש אפשר היה להפיק מהמכוורת?

לפי החוקרים, בקטע שנחפר עמדו כמאה כוורות. מגדלי דבורים שביקרו באתר העריכו כי אפשר היה להפיק משם כחצי טון דבש בשנה.

מה משמעות הגילוי לגבי המילה דבש במקרא?

המקרא מזכיר דבש דבורים במפורש רק פעמיים, ובשני המקרים מדובר בדבורי בר. הגילוי מצביע על כך שענף גידול הדבורים היה מפותח כבר בימי בית המקדש הראשון, ולכן ייתכן שהמילה דבש במקרא מתייחסת לדבש דבורים.

אילו דבורים חיו בכוורות?

מחקר מ-2010 מצא כי הדבורים דומות לתת-המין Apis mellifera anatoliaca, החי כיום בחלקים מטורקיה, ולא לתת-המין המקומי. החוקרים הציעו שהדבורים יובאו מאנטוליה, או שתפוצת תת-המין השתנתה לאורך 3,000 השנים האחרונות.

עוד בנושא באתר הידען

• הכל דבש: חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו דבורים מזן טורקי בכוורות מתקופת המקרא
• האם דבורת הדבש היא חית בר או מבויתת?
• ירושלים של פחמן: תיארוך נרחב ומדויק של העיר בתקופת ממלכת יהודה
• תארוך פחמן-14 קובע: בריכת השילוח בירושלים נבנתה ב-800 לפה"ס כדי להתמודד עם משבר אקלים