מקריאת DNA ועד שעונים אטומיים: ששת הזוכים האחרים בפרס וולף 2026

פרסי וולף ברפואה, בכימיה ובפיזיקה מכירים בחקר חוש הטעם, בשיטות לריצוף DNA ובהתקדמות בשליטה באטומים קרים.

פרופ׳ שנקר בלסוברמניאן, זוכה פרס וולף בכימיה לשנת 2026
פרופ׳ שנקר בלסוברמניאן, זוכה פרס וולף בכימיה לשנת 2026. Nathan Pitt / University of Cambridge,

לצד הפרס במתמטיקה לשני חוקרים ישראלים, הכריזה קרן וולף ב־1 באוקטובר 2026 על שישה זוכים נוספים ברפואה, בכימיה ובפיזיקה. הזוכים הוכרזו בבית הנשיא בירושלים; הענקת הפרסים מתוכננת ליוני 2027.

רפואה: איך המוח מזהה טעם?

פרופ' צ'ארלס ס' צוקר מאוניברסיטת קולומביה ומהמכון הרפואי הווארד יוז הוא הזוכה בפרס וולף ברפואה. קרן וולף בחרה בו על מחקרים ששינו את הבנתנו את חוש הטעם. בעבודותיו זוהו תאי חישה וקולטנים המעורבים בקליטת מתוק, חמוץ, מר, מלוח ואומאמי, ונחקרו המסלולים העצביים שמעבירים את המידע מן הלשון אל המוח.

ההבחנה החשובה היא בין זיהוי חומר בפה לבין החוויה שהמוח מעניק לאות. צוקר ועמיתיו הראו כיצד מסלולים עצביים שונים נושאים מידע על סוגי טעם שונים. זהו מחקר בסיסי על מערכת החישה, ולא הכרזה על טיפול רפואי חדש.

כימיה: שלושה נתיבים שהוזילו את קריאת הגנום

פרס וולף בכימיה יוענק לפרופ' שנקר בלסוברמניאן ולפרופ' דייוויד קלנרמן מאוניברסיטת קיימברידג', ולפרופ' פסקל מאייר מצרפת. נימוק הפרס הוא פיתוח שיטות לריצוף DNA בהיקפים גדולים ובעלות נמוכה, שהרחיבו את האפשרויות במחקר גנומי וברפואה גנומית.

פרופ׳ שנקר בלסוברמניאן, זוכה פרס וולף בכימיה לשנת 2026
פרופ׳ שנקר בלסוברמניאן מאוניברסיטת קיימברידג׳, מזוכי פרס וולף בכימיה לשנת 2026. צילום: Nathan Pitt / University of Cambridge

בלסוברמניאן וקלנרמן היו ממפתחי הגישה שהובילה לריצוף במקביל של המוני מקטעי DNA ולחברת Solexa. מאייר הגה ופיתח שיטה להגברת מקטעי DNA על משטח, כך שכל מקטע יוצר צבר של עותקים שאפשר לקרוא. טכנולוגיית הצברים שולבה בהמשך בפלטפורמת הריצוף. לכן הפרס המשותף מכיר בתרומות משלימות: כימיית הקריאה, ההגברה וההנדסה שהפכו ריצוף רחב היקף למעשי.

ריצוף מהיר וזול יותר מאפשר לחוקרים להשוות גנומים, לחקור גידולים ולזהות שינויים גנטיים. בדיקה גנומית כשלעצמה אינה אבחון ודאי לכל מחלה, ויש להבחין בין היכולת לקרוא רצף לבין פירושו הרפואי.

פיזיקה: אטומים קרים ושעונים מדויקים

פרס וולף בפיזיקה יחולק בין פרופ' עמנואל בלוך, הפועל במכון מקס פלאנק ובאוניברסיטת מינכן, לבין פרופ' ג'ון יה (Jun Ye) מאוניברסיטת קולורדו ומהמכון האמריקני לתקנים ולטכנולוגיה, NIST. נימוק הפרס מדגיש התקדמות בשליטה במערכות של אטומים קרים מאוד.

בלוך משתמש באטומים הלכודים ברשתות אור כדי לדמות ולחקור מערכות קוונטיות מורכבות: כשהאטומים מסודרים בסביבה שאפשר לשלוט בה, ניתן לבחון כיצד תכונות קולקטיביות של חומר נוצרות ומשתנות. יה פיתח שעונים אטומיים אופטיים בעלי דיוק ויציבות גבוהים במיוחד. השעונים האלה משמשים גם ככלי ניסוי לשאלות יסוד, למשל לבחינת השפעות של תורת היחסות או יציבות קבועים פיזיקליים.

למרות הקשר בין שני סוגי הניסויים באמצעות שליטה באטומים, אלה הישגים מדעיים שונים: סימולציה של חומר קוונטי מצד אחד, ומדידת זמן ותדירות ברמת דיוק קיצונית מצד אחר.

שאלות ותשובות

האם כל ששת החוקרים זכו על אותה תגלית?

לא. הפרסים ניתנים בשלושה תחומים שונים: צוקר ברפואה; בלסוברמניאן, קלנרמן ומאייר בכימיה; בלוך ויה בפיזיקה.

מתי יוענק הפרס?

לפי הדיווח על ההכרזה, ביוני 2027. ב־1 באוקטובר 2026 פורסמו שמות הזוכים לשנת 2026.

מקורות

עוד בנושא באתר הידען

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.