מחקר רחב היקף של דנ״א עתיק מפאנוניה שבהונגריה, שהתפרסם בכתב העת Science, מאשר שהתרחשה הגירה ניכרת מצפון אירופה, אך מראה שהחברה שנוצרה לאחר מכן לא היתה תוצאה של כיבוש והחלפת אוכלוסייה בלבד.
החוקרים שילבו נתונים גנטיים, ממצאים ארכאולוגיים ונתונים איזוטופיים כדי לבחון 314 בני אדם שנקברו בשבעה אתרים במישור ההונגרי הקטן שבצפון־מערב הונגריה. שניים מהאתרים שייכים לתקופה הרומית ובהם נדגמו 68 בני אדם; חמישה אתרים נוספים שייכים לתקופה שלאחר דעיכת השלטון הרומי ובהם נדגמו 246 בני אדם.
האזור היה חלק מפאנוניה, פרובינציה חשובה בגבולה של האימפריה הרומית. מיקומו בסמוך לדנובה הפך אותו לצומת שבו נפגשו במשך מאות שנים צבאות, נתיבי מסחר ואוכלוסיות ממקומות שונים.
מרומא הקוסמופוליטית להגירה מצפון
באתרים מן התקופה הרומית מצאו החוקרים בעיקר מוצא גנטי מדרום אירופה, לצד שונות גנטית שמקורה גם באסיה ובאפריקה. השילוב מתאים לתמונה הידועה של האימפריה הרומית כרשת עצומה של ערים, דרכים, מסחר ושירות צבאי, שאפשרה לאנשים לנוע למרחקים גדולים.
לאחר הסתלקות השלטון הרומי השתנה המצב. באתרים מן המאה השישית לספירה הופיע שיעור גבוה בהרבה של מוצא מצפון אירופה. קשרים גנטיים חיברו חלק מהנקברים לאוכלוסיות שחיו מצפון לדנובה, והחוקרים מייחסים את התנועה, בזהירות, להתפשטות ממלכת הלומברדים המתועדת במקורות ההיסטוריים.
הלומברדים היו קבוצה פוליטית וצבאית שהתבססה מצפון לדנובה, ובמחצית הראשונה של המאה השישית הרחיבה את שליטתה לתוך שטחים שהשתייכו בעבר לאימפריה. בשנת 568 עבר חלק גדול מהם לאיטליה והקים בה ממלכה. ואולם השם "לומברדים" אינו תווית גנטית: בני אדם שהשתייכו למסגרת הפוליטית או התרבותית הזאת יכלו להגיע ממקורות שונים.
לא גל יחיד ולא החלפה מוחלטת
הנתונים אינם מתארים הגירה חד־פעמית של צבא קטן וגם לא החלפה מלאה ומיידית של תושבי האזור. הם מצביעים על תנועה מתמשכת של בני אדם ועל קשרים שחיברו קהילות במישור ההונגרי הקטן לאוכלוסיות צפוניות יותר.
המהגרים בעלי המוצא הצפון־אירופי נעשו לכוח הפוליטי הדומיננטי באזור, אך הקהילות החדשות כללו גם צאצאים של האוכלוסייה המקומית, שמוצאה היה ברובו דרום־אירופי. המפגש ביניהם הוליד כמה צורות של ארגון חברתי ולא דגם אחיד אחד.
זהו אחד הממצאים החשובים במחקר: בתי קברות שבהם נקברו בני אדם בעלי הרכב גנטי דומה, ולעיתים גם עם חפצים ומנהגי קבורה דומים, שיקפו מבנים חברתיים שונים. בחלק מן הקהילות מילאו קשרי קרבה ביולוגיים תפקיד מרכזי בארגון הקבוצה; באחרות הקשר בין משפחה, מעמד ואופן הקבורה היה שונה.
כלומר, גם כאשר שתי קהילות נראו דומות מבחינת המוצא הגנטי או החפצים שהותירו אחריהן, הן לא היו בהכרח מאורגנות באותה דרך. ההבדלים מלמדים כי הקבוצות החדשות קיבלו החלטות חברתיות ופוליטיות מקומיות, וכי מן המפגש בין מהגרים לתושבים ותיקים צמחו היררכיות אזוריות חדשות.
סיכה או חרב אינן בדיקת מוצא
במשך שנים ניסו ארכאולוגים לזהות קבוצות היסטוריות באמצעות סגנונות של תכשיטים, כלי נשק, כלי חרס ומנהגי קבורה. ההנחה היתה שחפצים בסגנון מסוים מעידים גם על זהותם ומוצאם של האנשים שנקברו לצדם.
המחקר החדש מחזק את האזהרה מפני זיהוי כזה. תרבות חומרית יכולה לעבור בין קבוצות באמצעות מסחר, חיקוי, נישואים, בריתות או אימוץ של מעמד וזהות חדשים. לכן קבר שנראה "לומברדי" אינו מוכיח לבדו שהנקבר היה צאצא של מהגרים מצפון אירופה. באותה מידה, הדנ״א יכול להעיד על קרבה ביולוגית ועל תנועת אוכלוסיות, אך אינו מגלה לבדו באיזו שפה דיבר אדם או לאיזו קבוצה פוליטית חש שייך.
השילוב בין השיטות הוא שאפשר לחוקרים להתקרב לתמונה ההיסטורית: הדנ״א מלמד על קשרי מוצא ומשפחה, האיזוטופים עשויים להעיד היכן אדם גדל ומה אכל, והארכאולוגיה מספקת מידע על תנאי החיים, מנהגי הקבורה וההבדלים במעמד.
מה אפשר ללמוד על אירופה שלאחר רומא
המחקר אינו מתאר את אירופה כולה, אלא אזור אחד במרכז היבשת. לכן אין להסיק ממנו שכל הממלכות שקמו על חורבות האימפריה התפתחו באותה דרך. חשיבותו היא בכך שהוא מדגים כיצד אפשר לבדוק ברזולוציה מקומית תהליך היסטורי שכמעט לא הותיר אחריו תיעוד כתוב של האנשים עצמם.
העדויות מפאנוניה אינן שוללות אלימות, כיבוש או מאבק על שליטה. הן מראות שהמציאות שבאה אחריהם היתה מורכבת יותר מהחלוקה בין "רומאים" ל"ברברים". תנועת אוכלוסייה גדולה אכן התרחשה, אך החברה החדשה נבנתה באמצעות שילוב, קשרי משפחה, אימוץ מנהגים ויצירת מוקדי כוח מקומיים.
במקום סיפור על עולם רומי שנעלם ביום אחד והוחלף בעולם אחר, מתקבלת תמונה של מעבר: מוסדות השלטון קרסו, אנשים נעו, קהילות התחברו והתפצלו, ומתוך התהליך נוצר סדר פוליטי וחברתי חדש.
—
שאלות ותשובות
כמה בני אדם נבדקו במחקר?
החוקרים ניתחו גנומים של 314 בני אדם: 68 משני אתרים מן התקופה הרומית ו־246 מחמישה אתרים מן התקופה שלאחר השלטון הרומי.
האם המחקר מוכיח שהלומברדים כבשו את האזור?
הנתונים הגנטיים מצביעים על תנועה נרחבת של אוכלוסייה מצפון אירופה, המתאימה בזמן ובמקום להתפשטות הלומברדים המתועדת במקורות. עם זאת, דנ״א אינו יכול לקבוע לבדו את הזהות הפוליטית או התרבותית של כל אדם.
האם האוכלוסייה המקומית הוחלפה לחלוטין?
לא. המחקר מצא שילובים שונים בין מהגרים בעלי מוצא צפון־אירופי לבין תושבים מקומיים שמוצאם היה ברובו דרום־אירופי.
האם אפשר לזהות מוצא לפי החפצים שנמצאו בקבר?
לא בהכרח. המחקר מראה שתרבות חומרית ומוצא גנטי אינם תמיד חופפים. חפצים ומנהגים יכולים לעבור בין קהילות גם ללא קשר למוצא ביולוגי.
—
מקורות
- המאמר המדעי ב־Science
- הודעת המכון למחקר מתקדם
- הודעת HistoGenes ב־EurekAlert
- נוסח המחבר שהתקבל לפרסום, אוניברסיטת סטוני ברוק
עוד בנושא באתר הידען
- גנום של שלדים קדומים חושף: מקורו של העם הסלאבי בהגירה רחבת היקף ממזרח אירופה לאחר נפילת האימפריה הרומית
- מחקר גנטי: תושבי אזור מאני בדרום יוון מייצגים את אחת האוכלוסיות העתיקות ביותר מבחינה גנטית באירופה
- דנ״א עתיק מגלה: האבולוציה האנושית לא נעצרה, אלא המשיכה לפעול באלפי השנים האחרונות
- מחקר גנטי ראשון מסוגו: הכנענים התערבבו כל העת עם אוכלוסיות שהגיעו מאיראן ומהקווקז
- מחקר חדש חושף כי מגפת הדבר של יוסטיניאנוס לא תרמה לנפילת האימפריה הרומית ולעליית האסלאם
למאמר המדעי: פתיחת המאמר המדעי
