התמונה, שנוצרה משילוב מאות תצפיות של מצלמת LSST, מכילה גם יותר מ־50 אלף כוכבים. פרסומה מלווה בקטלוג המדעי הראשון של המצפה המבוסס על מצלמת הענק, במסגרת תצוגה מקדימה של נתונים שנאספו בין אפריל 2025 לינואר 2026
מצפה הכוכבים ורה סי׳ רובין פרסם תמונה עמוקה של שדה COSMOS, אחד האזורים הנחקרים ביותר בשמים, ובה יותר מחצי מיליון גלקסיות ולמעלה מ־50 אלף כוכבים. התמונה נוצרה משילוב של מאות תצפיות שביצעה מצלמת LSST בת 3.2 מיליארד הפיקסלים, והיא מלווה בפרסום הראשון של תמונה וקטלוג מדעי מן המצלמה.
אין זו התמונה הראשונה שהציג מצפה רובין לציבור. תמונות הניסוי הראשונות פורסמו כבר בשנת 2025, והסקר המדעי בן עשר השנים החל לפעול ביוני 2026. חשיבותו של הפרסום החדש היא בכך שהוא חלק משחרור נתונים המיועד לעבודה מדעית: תצוגת הנתונים המוקדמת EDP2, המבוססת לראשונה על תצפיות ממצלמת LSST המלאה.
התמונה מציגה מגוון רחב של גלקסיות: גלקסיות ספירליות שזרועותיהן ניכרות, גלקסיות אליפטיות חלקות, מערכות מעוותות הנמצאות בתהליך מיזוג וגלקסיות אדומות וחיוורות שאורן יצא לדרכו לפני מיליארדי שנים. מספר הכוכבים הבהירים משביל החלב קטן יחסית, משום ששדה COSMOS ממוקם הרחק מן המישור הצפוף והמאובק של הגלקסיה שלנו.
חלון מוכר אל היקום הרחוק
שדה COSMOS נמצא בקבוצת הכוכבים סקסטנט. אסטרונומים חוקרים אותו כבר יותר משני עשורים, מאז שטלסקופ החלל האבל החל לצפות בו בשנת 2003. בהמשך הופנו אל אותו אזור טלסקופים רבים נוספים, מן הרדיו ועד קרינת הרנטגן, ובהם טלסקופי החלל ג׳יימס ווב, שפיצר, צ׳נדרה ו־XMM-Newton, וכן מצפי קרקע גדולים.
בחירת אזור שנחקר שוב ושוב אינה מקרית. שילוב נתונים מאורכי גל שונים מאפשר לחוקרים להשוות בין מסת הכוכבים בגלקסיה, האבק והגז שבה, קצב היווצרות הכוכבים, פעילותם של חורים שחורים והמבנה הסביבתי שבו הגלקסיה נמצאת.
המידע הרב שכבר נאסף על COSMOS הופך את השדה גם לאתר כיול ובדיקה מתאים למערכת חדשה. חוקרים יכולים להשוות את המדידות של רובין לקטלוגים קיימים, לבדוק את דיוק הבהירות והמיקום של העצמים ולבחון עד כמה המערכת מצליחה לזהות גלקסיות חיוורות.
למצפה רובין יש יתרון שונה מזה של האבל או ווב. טלסקופי החלל מספקים בדרך כלל חדות גבוהה ותצפיות עמוקות בשדות קטנים יחסית. רובין נבנה לשילוב בין עומק, שטח שמים רחב וצילום חוזר. הוא לא רק יראה אילו עצמים נמצאים בשדה, אלא גם יתעד כיצד הם משתנים עם הזמן.
מצלמה בת 3.2 מיליארד פיקסלים
התמונה צולמה באמצעות מצלמת LSST, המותקנת על טלסקופ הסקר סימוני בעל המראה בקוטר 8.4 מטרים. המצלמה, שנבנתה במעבדת המאיץ הלאומית SLAC, נחשבת למצלמה הדיגיטלית הגדולה שנבנתה לאסטרונומיה.
התמונה הצבעונית אינה חשיפה יחידה. היא נוצרה בתהליך של צירוף מאות תצלומים שנקלטו במועדים ובמסננים שונים. שילוב התצפיות מגדיל את היחס בין האות לרעש ומאפשר לזהות גלקסיות חיוורות מכדי להופיע בבירור בתמונה בודדת.
הצילום החוזר ממלא תפקיד נוסף. כאשר משווים תמונות של אותו שדה מזמנים שונים, אפשר לאתר עצמים ששינו את בהירותם או את מיקומם – בהם סופרנובות, כוכבים משתנים, גרעיני גלקסיות פעילים ואסטרואידים החולפים בקדמת התמונה.
לדברי בוב בלום, מנהל התפעול של מצפה רובין ב־NOIRLab, התמונה העמוקה היא רק תחילת העבודה בשדה COSMOS. הביקורים החוזרים באזור צפויים לגלות מספר גדול של אירועים חולפים ועצמים משתנים, שאחריהם יוכלו טלסקופים אחרים לבצע תצפיות המשך מפורטות.
תצוגת נתונים – עדיין לא הסקר המלא
התמונה פורסמה במסגרת השלב הראשון של Early Data Preview 2, או EDP2. מאגר זה משלב תצפיות אימות מדעיות שנאספו בין אפריל 2025 לינואר 2026, לפני תחילת ההפעלה המלאה של סקר LSST.
שחרור הנתונים כולל תמונות מצורפות ועמוקות של אזורים המשתרעים יחד על פני כ־3,000 מעלות רבועות – כשישית משמי חצי הכדור הדרומי הנראים. נוסף על COSMOS הוא כולל גם את אזור ״אוקיינוס הכוכבים״, שתמונתו פורסמה עם פתיחת הסקר.
בשלב השני של EDP2, המתוכנן לחודשים אוקטובר עד דצמבר 2026, יתווספו תמונות מעובדות מתצפיות יחידות, תמונות ייחוס ותמונות הפרש. בתמונת הפרש מחסירים מתצפית חדשה תמונת ייחוס של אותו אזור, וכך נותרים בעיקר העצמים שהשתנו – כלי מרכזי לגילוי מהיר של סופרנובות ואירועים אסטרונומיים אחרים.
הנתונים המדעיים של EDP2 זמינים בשלב זה לחוקרים מורשים בארצות הברית ובצ׳ילה ולבעלי זכויות נתונים בין־לאומיות. לפי מדיניות המצפה, מאגרי הנתונים ייפתחו לציבור לאחר תקופת קניין של שנתיים. התמונה עצמה זמינה לציבור, וניתן לסייר בה באמצעות יישומון Rubin Skyviewer.
שדה עמוק בתוך סרט של עשר שנים
COSMOS הוא אחד משדות העומק שסקר LSST יצפה בהם בתדירות גבוהה יותר מאשר ברוב שטחי השמים. ככל שיצטברו תצפיות נוספות, התמונה המשולבת תהיה עמוקה יותר ותחשוף גלקסיות חיוורות ופרטים שלא ניתן לזהות בפרסום הראשון.
במקביל, מצפה רובין יסרוק במשך עשר שנים את שמי הדרום אחת לכמה לילות. התוצאה המתוכננת אינה רק מפה סטטית, אלא רצף תצפיות ארוך – מעין סרט של היקום המשתנה. הנתונים ישמשו לחקר חומר אפל ואנרגיה אפלה, התפתחות גלקסיות, כוכבים משתנים, פיצוצי כוכבים ועצמים במערכת השמש.
הערך המדעי של התמונה הנוכחית אינו נובע רק ממספר הגלקסיות שבה. הוא נובע מן האפשרות לחזור אל אותו שדה שוב ושוב ולשלב את הנתונים החדשים עם יותר מעשרים שנות תצפיות מטלסקופים אחרים. כך הופך COSMOS ממעין צילום קבוצתי עצום של גלקסיות למעבדה שבה אפשר לעקוב אחר שינויי היקום לאורך זמן.
שאלות ותשובות
האם זו התמונה הראשונה של מצפה רובין?
לא. המצפה פרסם תמונות ניסוי כבר ב־2025. זהו הפרסום הראשון של תמונה וקטלוג מדעי המבוססים על מצלמת LSST המלאה במסגרת EDP2.
כמה עצמים מופיעים בתמונה?
לפי מצפה רובין, התמונה מכילה יותר מחצי מיליון גלקסיות ויותר מ־50 אלף כוכבים.
מדוע שדה COSMOS חשוב לאסטרונומים?
זהו אזור שנצפה במשך יותר מעשרים שנה בטווח רחב של אורכי גל. הנתונים הקיימים מאפשרים להשוות מדידות ולשלב בין תצפיות של טלסקופים שונים.
מה יוסיף מצפה רובין לתצפיות הקודמות?
רובין ישלב צילום עמוק ורחב עם תצפיות חוזרות. כך ניתן יהיה לחקור גם את מבנה הגלקסיות וגם אירועים ושינויים המתרחשים בשדה עם הזמן.
עוד בנושא באתר הידען
- מצלמת הענק של מצפה רובין יוצאת לדרך, ומטרתה: ״לענות על שאלה אחת – מהו היקום?״
- טלסקופ החלל ג׳יימס ווב חשף את המפה החדה ביותר של הרשת הקוסמית
- מצפה ורה רובין החל לפעול וכבר חשף יותר מ־11 אלף אסטרואידים חדשים
- מבקרים מכוכבים רחוקים: מצפה רובין יאתר שפע של עצמים בין־כוכביים
- ורה רובין, האסטרונומית שמדידותיה סיפקו ראיות מכריעות לקיום חומר אפל
לפרסום המקורי: [NSF–DOE Rubin Observatory Opens Deep Window on Famous Cosmic Field]( מצפה ורה רובין ו־NSF NOIRLab, 31 ביולי 2026.
