הצעה: לבדוק דגימות ממאדים במתקן הסגר על הירח לפני הבאתן לכדור הארץ

שני חוקרים מציעים להקים על הירח מעבדה רובוטית ומבודדת לבדיקת דגימות מכוכבי לכת ומירחים אחרים. לדבריהם, הבידוד הטבעי של הירח עשוי לצמצם את הסיכון — התאורטי בשלב זה — להחדרת אורגניזם לא מוכר אל הביוספרה של כדור הארץ

במקום להביא דגימות ממאדים ומעולמות אחרים ישירות לכדור הארץ, שני חוקרים מציעים לעצור אותן תחילה על הירח. במאמר מדיניות הם קוראים להקים במושבת ירח עתידית מתקן הסגר ומחקר מאובטח, שבו ייבדקו הדגימות באמצעות מערכות רובוטיות לפני שיוחלט אם אפשר להעבירן בבטחה לכדור הארץ.

את ההצעה העלו פרדריק מוקסלי, מנהל חברת ייעוץ מאיידהו, ואנתוני ריצ’רדי, חוקר המתמחה במינים פולשים. מדובר בהצעה של החוקרים — לא בתוכנית מאושרת של נאס״א ולא ברכיב שנכלל כיום בתוכנית ארטמיס.

החוקרים טוענים כי משימות החזרת דגימות מתקדמות במהירות רבה יותר מן התשתיות שנועדו להתמודד עם תרחישים של זיהום ביולוגי. לדבריהם, אף שאין כיום הוכחה לקיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ, יש מקום לתכנן מראש את הטיפול בדגימות שעשויות להגיע ממאדים, מאנקלדוס — ירחו של שבתאי — או מגופים אחרים שבהם ייתכנו תנאים המתאימים לחיים.

הירח כמחסום טבעי

מוקסלי וריצ’רדי מציעים להעביר את הדגימות למתקן סגור על הירח, הרחק מן הביוספרה של כדור הארץ. המתקן יתוכנן כך שהטיפול בדגימות יבוצע באמצעות רובוטים, בלי חשיפה ישירה של אסטרונאוטים. רק לאחר בדיקות מפורטות יהיה אפשר להחליט אם להעביר חומר לכדור הארץ או להשאירו בבידוד.

הרעיון נשען על יתרונו המרכזי של הירח: הוא מופרד מכדור הארץ בכ־384 אלף קילומטרים, אין בו ביוספרה מוכרת, ותאונה במתקן ירחי לא תוביל מיד לשחרור חומר אל מערכות אקולוגיות ארציות. החוקרים מתארים אותו כמעין “חומת אש” ביולוגית בין כדור הארץ לבין דגימות שמקורן מחוץ לו.

עם זאת, הקמת מעבדה כזאת תהיה משימה הנדסית מורכבת ביותר. יהיה צורך להבטיח אספקת אנרגיה, תקשורת, מערכות טיפול רובוטיות אמינות ויכולת להתמודד עם תקלות בלי צוות אנושי סמוך. גם העברת דגימות ממאדים אל הירח תהיה מורכבת יותר מהחזרתן הישירה לכדור הארץ ועלולה להגדיל מאוד את עלות המשימה.

החשש אינו רק מ“חיידק חוצני”

התרחיש המוכר ביותר הוא החזרת אורגניזם שמקורו בעולם אחר, אם אכן קיים כזה. אך החוקרים מעלים גם אפשרות אחרת: אורגניזם שמקורו בכדור הארץ עלול להישלח בטעות למאדים או לגוף שמימי אחר, לעבור שם שינויים, ולאחר מכן לשוב לכדור הארץ כשהוא שונה מתכונותיו המקוריות.

הם מכנים תרחיש כזה “זיהום חוזר” — שילוב של זיהום קדימה, מכדור הארץ אל גוף אחר, וזיהום לאחור, מן הגוף בחזרה לכדור הארץ. כדוגמה לכך שאורגניזמים עשויים להשתנות בסביבת החלל הם מצביעים על זנים של החיידק Enterobacter bugandensis שנמצאו בתחנת החלל הבין־לאומית והראו הבדלים גנטיים ותפקודיים לעומת אוכלוסיות ארציות.

אין פירוש הדבר שחיידקים אלה הפכו ל“חיידקי חלל” מסוכנים או שהם מסוגלים לגרום למגפה. הדוגמה נועדה להמחיש שמיקרואורגניזמים עשויים להשתנות תחת תנאי קרינה, כבידה זעירה, בידוד ולחצים סביבתיים אחרים. לדעת החוקרים, יש להביא אפשרות כזאת בחשבון בעת תכנון משימות שיחזירו חומר מעולמות אחרים.

מה אפשר ללמוד ממינים פולשים

ריצ’רדי, החוקר פלישות ביולוגיות בכדור הארץ, משווה את הסיכון התאורטי לאופן שבו מינים שהועברו בידי אדם לסביבות חדשות גרמו לעיתים נזק כבד. אורגניזם שאינו מסוכן בסביבתו המקורית עלול להפוך למין פולש כאשר אין לו טורפים טבעיים, מתחרים או מנגנוני בקרה.

ההשוואה מוגבלת: אורגניזם חוצני, אם יימצא, עשוי להיות שונה לחלוטין מן החיים הארציים, וייתכן שלא יוכל לשרוד או להתרבות כאן כלל. ייתכן גם שהביוכימיה שלו תהיה כה שונה עד שלא יוכל לקיים יחסי גומלין עם תאים ארציים. אבל דווקא משום שאין לנו ניסיון עם חיים ממקור אחר, החוקרים סבורים שהיעדר הידע מצדיק זהירות מוגברת.

ההגנה הפלנטרית כבר קיימת

סוכנויות חלל אינן מתעלמות מסוגיית הזיהום. תחום ההגנה הפלנטרית כולל נהלים שנועדו למנוע הן העברת מיקרואורגניזמים מכדור הארץ לעולמות אחרים והן החזרת חומר שעלול לסכן את כדור הארץ. חלליות עוברות ניקוי, חלקים מורכבים בסביבות מבוקרות, ומשימות מתוכננות לפי מידת הסבירות שהיעד עשוי להכיל חיים.

משימות החזרת דגימות דורשות גם שמירה על ערכה המדעי של הדגימה. דגימות המזוהמות בחומר ארצי עלולות להוביל למסקנה שגויה שהתגלו חיים מחוץ לכדור הארץ. במקביל יש למנוע שינוי בדגימה עקב חום, לחץ, קרינה או תנאי האחסון במהלך הדרך.

ההצעה למתקן ירחי מרחיבה את עקרון ההגנה הפלנטרית: במקום להסתמך על מכל אטום ועל מעבדה בכדור הארץ, היא מוסיפה שכבת בידוד במרחק מאות אלפי קילומטרים מן הביוספרה.

הצעה מוקדמת, לא תוכנית בנייה

המאמר אינו מציג תכנון הנדסי מלא, תקציב או לוח זמנים. הוא אינו מוכיח שקיימים אורגניזמים מסוכנים מחוץ לכדור הארץ ואינו מראה שמתקני הסגר ארציים בהכרח אינם מספקים. זוהי הצעת מדיניות המבוססת על עקרון הזהירות המונעת.

היא גם מעוררת שאלות. האם הסיכון הזעיר אך בעל ההשלכות האפשריות החמורות מצדיק את העלות? האם מתקן רובוטי על הירח יהיה אמין יותר ממעבדה מתקדמת בכדור הארץ? ומה יקרה אם תקלה תמנע פתיחה, בדיקה או השמדה בטוחה של הדגימה?

השאלות האלה עשויות להפוך מעיוניות למעשיות ככל שמשימות לירח, למאדים ולירחים הקפואים של כוכבי הלכת החיצוניים יתקדמו. אם יום אחד תוחזר דגימה ממקום שבו עשויים להתקיים חיים, יהיה צורך להגן בו־זמנית על שלושה דברים: על כדור הארץ, על עולם היעד ועל שלמותו המדעית של החומר שנאסף.

הירח, לפי מוקסלי וריצ’רדי, עשוי לשמש לא רק בסיס יציאה למסעות עמוקים יותר במערכת השמש, אלא גם תחנת ביקורת בדרך חזרה.

שאלות ותשובות

האם נאס״א מתכננת להקים מעבדת הסגר על הירח? לא. מדובר בהצעה של שני חוקרים שפורסמה כמאמר מדיניות. היא אינה תוכנית מאושרת של נאס״א.

האם כבר התגלו מיקרואורגניזמים מחוץ לכדור הארץ? לא. עד כה לא נמצאה הוכחה מאומתת לחיים מחוץ לכדור הארץ.

מדוע לא לבדוק את הדגימות במעבדה בכדור הארץ? החוקרים טוענים שהירח מספק שכבת בידוד טבעית. תקלה במתקן ירחי לא תשחרר מיד חומר אל הביוספרה של כדור הארץ.

אילו דגימות עשויות להגיע למתקן כזה? דגימות ממאדים, מירחים קפואים כגון אנקלדוס ומגופים אחרים שבהם עשויים להתקיים תנאים המתאימים לחיים.

מהו זיהום קדימה? העברת מיקרואורגניזמים מכדור הארץ לעולם אחר באמצעות חללית, ציוד או בני אדם.

מהו זיהום לאחור? החזרת חומר מגוף שמימי לכדור הארץ באופן שעלול לחשוף את הביוספרה לחומר ביולוגי בלתי מוכר.

האם חיים חוצניים בהכרח יוכלו להדביק בני אדם? לא. ייתכן שחיים כאלה, אם קיימים, לא יוכלו לשרוד כאן או ליצור קשר ביולוגי עם החיים הארציים. ההצעה מבוססת על זהירות מול אי־ודאות, לא על הוכחה לסכנה.

עוד בנושא באתר הידען

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.