חוקרים גילו כי חלק מהדמויות השחורות במערת פונט־דה־גום צוירו בפחם ולא רק בתחמוצות מנגן. דגימות זעירות אפשרו לתארך ישירות ציור של ביזון וחלקים מדמות המכונה „המסכה” חוקרים גילו כי חלק מהדמויות השחורות במערת פונט־דה־גום צוירו בפחם ולא רק בתחמוצות מנגן. דגימות זעירות אפשרו לתארך ישירות ציור של ביזון וחלקים מדמות המכונה „המסכה”
במשך יותר ממאה שנה ניסו חוקרים לברר מתי צוירו הדמויות המרשימות על קירות מערת פונט־דה־גום שבדרום־מערב צרפת. כעת הצליח צוות מחקר לתארך ישירות כמה מהציורים, לאחר שגילה כי הצבע השחור ששימש ליצירתם מכיל פחם.
הגילוי משנה הנחה ותיקה. עד כה סברו חוקרים כי הציורים השחורים במערות אזור דורדון נעשו רק באמצעות תחמוצות מנגן וברזל. חומרים מינרליים אלה אינם מכילים פחמן, ולכן אי אפשר לתארך אותם בשיטת פחמן־14.
אולם ההנחה שהציורים אינם מכילים חומר אורגני לא נבדקה באופן שיטתי. החוקרים החליטו לבחון את ההרכב הכימי של הצבעים עצמם.
הממצאים פורסמו בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences.
מערה מרכזית בחקר האמנות הפרהיסטורית
מערת פונט־דה־גום נמצאת ליד העיירה לז־איזי בחבל דורדון. היא התפרסמה בזכות מאות דמויות של בעלי חיים וסימנים גאומטריים מן התקופה הפלאוליתית העליונה.
על קירות המערה מופיעים בין היתר ביזונים, סוסים, איילים וממותות. רבים מן הציורים נוצרו באמצעות שילוב של חריטה, צבע והמבנה הטבעי של קיר הסלע.
המערה התגלתה למדע בראשית המאה ה־20 ונחקרה מאז פעמים רבות. למרות זאת, גילם המדויק של רוב הציורים נותר לא ידוע.
החוקרים הסתמכו בעיקר על סגנון הציור, על ההקשר הארכיאולוגי ועל השוואה ליצירות שהתגלו באתרים אחרים. שיטות אלה יכולות לספק הערכה, אך אינן מאפשרות תמיד לקבוע מתי בדיוק צוירה דמות מסוימת.
חיפוש אחר פחם בקווים השחורים
צוות המחקר בדק שתי דמויות שחורות במערה. האחת היא ציור של ביזון. האחרת היא דמות המכונה „המסכה”, שאפשר לפרש כפנים אנושיות או כפני בעל חיים.
החוקרים השתמשו במיקרו־ספקטרומטריית ראמאן ובדימות היפרספקטרלי. שתי השיטות מאפשרות לזהות חומרים לפי האופן שבו הם מגיבים לאור, בלי לגרום נזק משמעותי לציור.
הדימות ההיפרספקטרלי אוסף מידע בטווח רחב של אורכי גל. כך אפשר להבחין בין צבע שחור המבוסס על תחמוצת מנגן לבין צבע שחור שמקורו בפחם.
הבדיקות גילו כי חלק מהקווים השחורים מכילים פחם. הפחם הופיע באופן עקבי לאורך הקווים המצוירים. לכן החוקרים שללו את האפשרות שמדובר בזיהום מקרי, בכתובות גרפיטי מאוחרות או במשקע שהותירו מבקרים במערה.
דגימות שכמעט אי אפשר לראות
לאחר זיהוי הפחם קיבלו החוקרים אישור חריג לקחת דגימות זעירות מן הציורים. הדגימות היו קטנות מאוד, כדי לצמצם ככל האפשר את הפגיעה ביצירות.
כמות החומר הזמינה הציבה אתגר. תיארוך פחמן־14 דורש לבודד ולמדוד את האיזוטופים שנותרו בחומר האורגני. ככל שהדגימה קטנה יותר, כך גדלה הרגישות לזיהום ולשגיאות מדידה.
למרות הקושי הצליחו החוקרים לתארך את הדגימות באמצעות ספקטרומטריית מסות במאיץ.
ציור הביזון תוארך לטווח שבין 13,461 ל־13,162 שנים מכוילות לפני זמננו.
המונח „לפני זמננו” בתיארוך פחמן־14 מתייחס לשנת 1950. כלומר, הביזון צויר בקירוב לפני 13 אלף שנה.
דמות שנוצרה או שונתה בכמה שלבים
התוצאות מדמות „המסכה” היו מורכבות יותר.
החומר שנלקח מן השפה העליונה תוארך לטווח שבין 15,981 ל־15,121 שנים מכוילות לפני זמננו. השפה התחתונה תוארכה לטווח שבין 15,297 ל־14,246 שנים לפני זמננו.
לעומת זאת, דגימה מאזור העין השמאלית הייתה מאוחרת בהרבה. היא תוארכה לטווח שבין 8,993 ל־8,590 שנים לפני זמננו.
רוב התאריכים מאשרים שהציורים נוצרו בתקופה הפלאוליתית העליונה. התאריך המאוחר מאזור העין חורג מן התמונה הזאת. הוא עשוי לשקף תוספת מאוחרת, שינוי בציור, זיהום או תהליך אחר. נדרשות בדיקות נוספות כדי לפרש אותו.
הממצאים מראים שאין להניח שכל חלקיה של דמות מורכבת צוירו בהכרח באותו זמן. ייתכן שקירות המערה שימשו בני אדם בתקופות שונות, ושדמויות קיימות שונו או נוספו להן פרטים.
לא כל ציור ניתן לתיארוך
השיטה החדשה אינה מאפשרת לתארך ישירות כל ציור מערה. היא מתאימה רק לצבעים שמכילים חומר אורגני, כגון פחם.
ציורים שנעשו אך ורק מתחמוצות מינרליות אינם מכילים את הפחמן הדרוש לבדיקה. במקרה כזה החוקרים עדיין נדרשים להשתמש בשיטות עקיפות.
אולם הדימות ההיפרספקטרלי מאפשר לסרוק שטחים גדולים ולזהות מראש אילו דמויות מכילות פחם. כך אפשר לבחור בזהירות את המקומות המתאימים לדגימה ולהימנע מהסרת חומר מיותר.
הגישה עשויה לשמש גם במערות אחרות בדורדון. באזור נמצאים מאות מערות ומחסות סלע ובהם יצירות פרהיסטוריות, לרבות מערת לאסקו המפורסמת.
אין בכך הבטחה שאפשר יהיה לתארך את ציורי לאסקו עצמם. תחילה יהיה צורך לבדוק אם צבעיהם מכילים פחם בכמות מתאימה.
בניית ציר זמן לאמנות המערות
תיארוך ישיר של מספר גדול יותר של ציורים עשוי לאפשר לחוקרים לבנות ציר זמן מפורט של האמנות הפרהיסטורית באזור.
כך יהיה אפשר לבדוק אילו סגנונות הופיעו יחד, כמה זמן שימשו המערות ואם דמויות מסוימות נוספו לציורים קדומים. התאריכים עשויים גם לסייע בקישור האמנות לתרבויות ארכיאולוגיות ולשינויים שחלו באוכלוסיות האנושיות.
המחקר מדגים כיצד שילוב של טכנולוגיות דימות לא פולשניות עם דגימה זעירה יכול לפתור שאלות שלא היה אפשר לבחון בעבר. הפחם היה על קירות המערה כל הזמן. החידוש היה בזיהויו ובהוכחה שאפשר להפיק ממנו תאריך.
שאלות ותשובות
מהו החידוש המרכזי במחקר?
זהו התיארוך הישיר הראשון באמצעות פחמן־14 של ציורים במערת פונט־דה־גום, ואחד המחקרים הראשונים שתיארכו ישירות אמנות מערות באזור דורדון.
מדוע לא תיארכו את הציורים קודם לכן?
החוקרים הניחו שהצבעים השחורים עשויים מתחמוצות מנגן בלבד. מכיוון שמינרלים אלה אינם מכילים פחמן, אי אפשר לתארך אותם בשיטת פחמן־14.
כיצד גילו שהצבע מכיל פחם?
הצוות השתמש במיקרו־ספקטרומטריית ראמאן ובדימות היפרספקטרלי. השיטות מאפשרות להבחין בין סוגים שונים של פיגמנטים לפני לקיחת דגימות מן הקיר.
בן כמה ציור הביזון?
הוא תוארך לטווח שבין 13,461 ל־13,162 שנים מכוילות לפני זמננו.
מדוע חלקים שונים של המסכה קיבלו תאריכים שונים?
ייתכן שהדמות נוצרה או שונתה בכמה שלבים. עם זאת, נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע אם התאריך המאוחר משקף תוספת מאוחרת, זיהום או תהליך אחר.
האם אפשר להשתמש בשיטה גם במערת לאסקו?
ייתכן, אך רק אם יימצא שחלק מהציורים שם מכילים פחם. ציורים המבוססים על צבעים מינרליים בלבד אינם מתאימים לתיארוך בפחמן־14.
המאמר המדעי
עוד בנושא באתר הידען
- דנ״א עתיק חושף: הדבר קטל ציידים־לקטים בסיביר כבר לפני 5,500 שנה
- פרס דן דוד 2026: תשעה חוקרים זכו בפרס ההיסטוריה הגדול בעולם
- עדויות חדשות: אבות האדם השתמשו באש במערה כבר לפני עד 1.79 מיליון שנה
- תאריך המאיה הקדום ביותר עשוי לחשוף איך שליטים הפכו זמן לכוח
- פתרון לתעלומה המדעית: מדוע אין ציורי מערות בישראל?
