ניתוח מיליוני תצפיות במטאורים זיהה 282 שברים השייכים לזרם חדש. החוקרים מעריכים כי מקורם באסטרואיד סלעי שנחלש בעקבות חימום קיצוני ליד השמש
חוקרים זיהו מטר מטאורים חדש, שמקורו ככל הנראה באסטרואיד קטן ומתפורר במסלול קרוב מאוד לשמש. הממצא מבוסס על ניתוח מיליוני תצפיות במטאורים מרשתות מצלמות אוטומטיות בקנדה, יפן, קליפורניה ואירופה. מתוך הנתונים זוהה מקבץ קטן וברור של 282 מטאורים, שנראה כי נוצר לאחרונה יחסית במונחים אסטרונומיים.
המחקר, שפורסם במרץ 2026 ב־The Astrophysical Journal, מציע כי מדובר בזרם מטאורים שנוצר מאסטרואיד שהתקרב מאוד לשמש. המסלול של הזרם החדש מגיע למרחק קטן פי חמישה בערך מהמרחק שבין כדור הארץ לשמש. בסביבה כזאת, חימום קיצוני יכול לסדוק את פני השטח של אסטרואיד, לשחרר גזים הכלואים בתוכו ולגרום להתפוררות הדרגתית של חומר סלעי.
שיא אפשרי בתחילת אפריל
לפי נתוני המחקר, כדור הארץ חוצה את זרם המטאורים החדש בערך מסוף מרץ ועד תחילת אפריל, עם מרכז פעילות סביב 1–2 באפריל. עם זאת, זהו עדיין זרם חלש וזמני במעמדו המדעי, שזוהה בעיקר במצלמות תצפית, ולא מטר מטאורים מוכר לצפייה רחבה בעין בלתי מזוינת.
מטאורים הם שברי אבק או סלע קטנים הנכנסים לאטמוספרה של כדור הארץ במהירות גבוהה. כאשר גרגר קטן של חומר חללי פוגע באטמוספרה, פני השטח שלו מתחממים ומתאדים כמעט מיד. התהליך יוצר גז טעון חשמלית, והגוף כולו מתחיל לזהור. זהו ה"כוכב הנופל" שאנו רואים בשמים. כאשר הגוף גדול ובהיר יותר, הוא מכונה כדור אש או בוליד.
בדרך כלל, מקורותיהם של זרמי מטאורים הם שביטים. שביטים הם גופים קפואים שמקורם באזורים החיצוניים של מערכת השמש. כשהם מתקרבים לשמש, הקרח שבהם עובר המראה, כלומר הופך ישירות לגז, ומשחרר אבק וחלקיקים. החומר הזה נפרש לאורך מסלול השביט, וכדור הארץ חוצה אותו במועדים קבועים. כך נוצרים מטרי מטאורים ידועים.
אך במקרה החדש, החוקרים סבורים כי המקור אינו שביט אלא אסטרואיד פעיל. אסטרואידים הם גופים יבשים וסלעיים יותר, שנוצרו קרוב יותר לשמש. הם אינם אמורים לפלוט ענני גז ואבק כמו שביטים, אבל תצפיות בשנים האחרונות הראו כי גם אסטרואידים יכולים לעבור פעילות. פעילות כזאת יכולה להיגרם מחימום, מפגיעות קטנות, מסיבוב מהיר מדי, מכוחות גאות בזמן מעבר ליד כוכב לכת, או משחרור גזים מתוך הסלע.
הדוגמה המוכרת ביותר היא האסטרואיד 3200 Phaethon, הנחשב לגוף האב של מטר הג'מינידים, אחד ממטרי המטאורים הבולטים של דצמבר. פייתון מתקרב מאוד לשמש, ובעבר כנראה שחרר כמויות גדולות של אבק ושברים. החומר הזה התפזר בהדרגה לאורך מסלולו, וכאשר כדור הארץ עובר דרך הזרם נוצר מטר הג'מינידים.
גם אסטרואידים יכולים להתפורר וליצור זרמי מטאורים
המטר החדש מספק דוגמה נוספת לכך שאסטרואידים יכולים להתפורר וליצור זרמי מטאורים. לפי החוקרים, האופן שבו המטאורים החדשים מתפרקים באטמוספרה מלמד כי החומר שלהם שביר במידה בינונית. הוא עמיד יותר מחומר טיפוסי של שביטים, אך אינו חזק כמו סלעים אסטרואידיים צפופים במיוחד. ממצא זה תומך באפשרות שהחומר עבר חימום וסדיקה ליד השמש.
לזיהוי זרם מטאורים חדש יש חשיבות מעבר לסקרנות אסטרונומית. מטאורים מאפשרים לחוקרים ללמוד על גופים קטנים שקשה מאוד לגלות בטלסקופים רגילים. לעיתים, האסטרואיד שממנו הגיעו השברים קטן, כהה או קרוב מדי לשמש מנקודת המבט שלנו, ולכן הוא נותר בלתי נראה. לעומת זאת, השברים שהוא מפזר יכולים להגיע לאטמוספרה ולהיחשף באמצעות רשתות מצלמות קרקעיות.
החוקרים מדגישים כי גילוי כזה יכול לסייע גם להגנה פלנטרית. אם זרמי מטאורים חושפים אוכלוסיות נסתרות של אסטרואידים קרובי־ארץ, הם יכולים לשפר את הבנתנו לגבי גופים שעלולים להתקרב לכדור הארץ בעתיד. האסטרואיד האב של מטר המטאורים החדש עדיין לא זוהה, אך משימת NEO Surveyor של נאס"א, המתוכננת לשיגור ב־2027, עשויה לסייע באיתור גופים כהים וקרובי־שמש מסוג זה.
המחקר ממחיש כי גם שברים זעירים, שנשרפים בתוך שבריר שנייה בשמי הלילה, יכולים לספק מידע על תהליכים גדולים בהרבה. הם מספרים כיצד אסטרואידים נשחקים, נסדקים ומתפוררים, וכיצד מערכת השמש ממשיכה להשתנות גם כיום.
למאמר המדעי: DOI: 10.3847/1538-4357/ae4bde
עוד בנושא באתר הידען:
