ניסויים מצביעים על רגישות מישושית גבוהה מהצפוי; בני אדם הגיעו ל־70.7% דיוק, והחוקרים רואים פוטנציאל לרובוטיקה, טכנולוגיות מסייעות וחיפוש בתנאי ראות מוגבלת
מחקר חדש מצביע על כך שבני אדם מסוגלים לבצע “מגע מרחוק”: לזהות עצם הקבור בחול עוד לפני שנוגעים בו בפועל. מדובר ביכולת חושית שמוכרת מעולם החי אצל עופות חופיים מסוימים, אך זו הפעם הראשונה שהיא מתועדת בבני אדם. החוקרים מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון ומיוניברסיטי קולג’ לונדון מציעים כי היד האנושית רגישה הרבה יותר מכפי שסברו, עד כדי התקרבות לגבול הפיזיקלי התאורטי של זיהוי שינויי לחץ ותנועה בחומר גרגרי.
במהלך הניסויים, שהוצגו בכנס IEEE International Conference on Development and Learning (ICDL), התבקשו משתתפים להזיז בעדינות את אצבעותיהם בתוך חול כדי לאתר קובייה מוסתרת. לפי הדיווח, רבים הצליחו “להרגיש” את נוכחות העצם עוד לפני מגע ישיר. ההסבר שמציעים החוקרים נשען על פיזיקה של חומרים גרגריים: תנועת החול סביב עצם יציב משנה באופן זעיר את כיוון התנועה או את ההתנגדות שהאצבע חווה, והמערכת התחושתית שלנו מסוגלת להבחין בכך.
בני אדם מול חיישן רובוטי
החוקרים השוו את הביצועים האנושיים לחיישן מישוש רובוטי שאומן באמצעות אלגוריתם LSTM. בני האדם השיגו דיוק של 70.7% בטווח הזיהוי הצפוי, בעוד שהרובוט אמנם זיהה לעיתים עצמים ממרחק מעט גדול יותר, אך נטה ליותר “זיהויים שגויים”, והדיוק הכולל שלו עמד על 40%. מבחינת החוקרים, התמונה המתקבלת מעניינת דווקא משום ששני הצדדים – אדם ומכונה – התקרבו לרמת הרגישות המרבית שחזו המודלים הפיזיקליים.
אם “מגע מרחוק” הוא יכולת אנושית אמיתית, הוא מרחיב את ההבנה של “שדה הקליטה” (receptive field) של המישוש – כלומר את הטווח שבו מערכת המישוש שלנו יכולה לקלוט מידע משמעותי. מעבר לשאלות יסוד בפסיכולוגיה ובמדעי התפיסה, המחקר עשוי לתרום לפיתוח חיישני מגע וטכנולוגיות מסייעות: רובוטים וכלים שידעו “למשש” בזהירות בסביבה שבה הראייה מוגבלת, לבצע בדיקות וחיפוש בתווך גרגרי, ואולי גם לאתר ממצאים ארכיאולוגיים בלי לפגוע בהם.
אליזבטה ורסאצ’ה מאוניברסיטת קווין מרי אמרה שהמחקר משנה את תפיסתנו לגבי עולם התפיסה של יצורים חיים, כולל בני אדם. ז’נגצ’י צ’ן הוסיף שהממצאים יכולים להנחות פיתוח כלים שמרחיבים תפיסה מישושית – מרובוטים עדינים ועד מערכות לחיפוש בסביבות חוליות, למשל קרקע מאדים או קרקעית הים. לורנצו ג’אמונה הדגיש שהחיבור בין ניסויים בבני אדם לבין אימון רובוטים סיפק תובנות דו־כיווניות, ומדגים כיצד שיתוף פעולה רב־תחומי עשוי להאיץ גם תגליות בסיס וגם חדשנות הנדסית.
עוד בנושא באתר הידען:
