ביופיזיקה

סקירה כללית של מערך הניסוי לזיהוי מישושי במצע גרגירי. (א) מערך ניסוי בבני אדם, שבו נראית אצבע של משתתף גורפת חול בתוך קופסה מלאה חול, עם פס LED שמנחה את מסלול התנועה וקובייה קבורה במיקומים קבועים. (ב) מערך ניסוי רובוטי, הכולל זרוע UR5 עם חיישן מישוש וקובייה קבורה בחול. (ג) תרשים סכמטי של תהליך הגריפה. קרדיט: אוניברסיטת קווין מרי בלונדון.

מחקר חדש: בני אדם מסוגלים ל“מגע מרחוק” ולזהות עצמים קבורים בחול לפני מגע

ניסויים מצביעים על רגישות מישושית גבוהה מהצפוי; בני אדם הגיעו ל־70.7% דיוק, והחוקרים רואים פוטנציאל לרובוטיקה, טכנולוגיות מסייעות וחיפוש בתנאי ראות מוגבלת
זכה בפרסים רבים על עבודתו המדעית, בהם פרס ישראל ופרס וולף. מאיר וילצ'ק במעבדה | צילום: קובי קלמנוביץ', פרס א.מ.ת, ויקיפדיה

המדען עם הזיקה לחיים: 90 שנה למאיר וילצ’ק, ניצול השואה שכבש את עולם הביוכימיה

מילד רעב שנדד בין מחנות, גלות וקולחוזים בקירגיזסטן – ועד למדען מוביל במכון ויצמן, ממפתח כרומטוגרפיית הזיקה ומערכת האבידין־ביוטין, זוכה פרס ישראל ופרס וולף: פרופ’ מאיר וילצ’ק חוגג 90 וממשיך
קרדיט: ACS Nano (2025). DOI: 10.1021/acsnano.5c06285

מחקר ישראלי מגלה: ספין אלקטרונים משפיע על היווצרות חלבוני אלצהיימר

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ותל אביב הראו שמשטחים מגנטיים משפיעים על תהליך ההתקבצות של סיבי עמילואיד – ממצא שפותח אפיקים חדשים לטיפול
מעל ערך צפיפות חלקיקים מסוים (ריכוז תת-היחידות) התנועה הסיבובית וההתנגשויות בין הפולימרים המפותלים מובילים ליצירה של מבני צברים דמויי-טבעת. [מקור: C. Hohmann (Nanosystems Initiative Munich)]

ביופיזיקה של חלוקת תא חיידקי