המאמר המדעי הראשון עם נתוני מצלמת LSST מתאר גוף בקוטר כ־710 מטר שמבצע סיבוב מלא כל 1.88 דקות, ומדגים את היכולת של מצפה רובין לאתר תופעות קיצון במערכת השמש
במהלך תצפיות מוקדמות של מצפה ורה סי’ רובין (NSF–DOE Vera C. Rubin Observatory), צוות אסטרונומים זיהה את האסטרואיד המהיר ביותר שנמצא עד כה מבין אלה שקוטרם גדול מחצי קילומטר. האסטרואיד, שסומן 2025 MN45, נמצא בחגורת האסטרואידים הראשית בין מאדים לצדק, וקוטרו מוערך בכ־710 מטר – בערך סדר גודל של כ־700 מטר – אך הוא משלים סיבוב סביב עצמו בתוך 1.88 דקות בלבד. מדובר בשילוב חריג במיוחד: גוף גדול יחסית שמסתובב במהירות קיצונית.
הנתונים שעליהם התבססו החוקרים נאספו בשלב ההרצה המוקדם של המצפה, לאורך כ־10 שעות תצפית שנפרשו על פני שבעה לילות באפריל–מאי 2025. זהו גם המאמר הראשון שעבר ביקורת עמיתים ומשתמש בנתונים שנמדדו באמצעות מצלמת LSST – המצלמה הדיגיטלית הגדולה בעולם, שנבנתה ב־SLAC. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת The Astrophysical Journal Letters .
למה מהירות הסיבוב חשובה
מהירות הסיבוב של אסטרואידים היא יותר מנתון “אסתטי”. היא מספקת רמזים לשאלה איך נוצרו הגופים הללו לפני מיליארדי שנים, ואיך השתנו לאורך הזמן בעקבות התנגשויות והשפעות כבידתיות. אבל במקרה של 2025 MN45, המהירות קובעת בעיקר דבר אחד: כדי לא להתפרק, האסטרואיד חייב להיות חזק מאוד מבפנים.
רוב האסטרואידים נחשבים ל“ערימות הריסות” – אוספים של שברים וסלעים שמוחזקים יחד בעיקר באמצעות כוח הכבידה. לגופים כאלה יש מגבלת סיבוב: בחגורת האסטרואידים הראשית, סיבוב מהיר יותר מכ־2.2 שעות נוטה לגרום להתפרקות, אלא אם כן החומר עצמו בעל חוזק פנימי משמעותי. החוקרים מסיקים כי כדי להחזיק מעמד בקצב של 1.88 דקות, 2025 MN45 זקוק לחוזק לכידות הדומה לזה של סלע מוצק – ממצא שמפתיע ביחס לתמונה המקובלת לגבי אוכלוסיית האסטרואידים.
“מכונת גילויים” בדרך להילוך גבוה
הגילוי מגיע על רקע “First Look” של המצפה ביוני 2025, שבו דווח על אלפי אסטרואידים שנצפו, וכ־1,900 מהם אומתו כחדשים. בתוך “המבול” הזה אותרו 19 אסטרואידים בעלי סיבוב מהיר במיוחד (סופר־מהירים ואולטרה־מהירים), רובם בחגורת האסטרואידים הראשית – אוכלוסייה שקשה יותר לזהות בגלל המרחק והבהירות הנמוכה שלה.
היתרון של רובין הוא שילוב של איסוף אור גדול ומדידות מהירות: המערכת מסוגלת לצלם תמונה חדשה בערך כל 40 שניות, ולהפיק עקומות אור שמאפשרות לחשב זמני סיבוב. בקרוב אמור להתחיל סקר LSST בן עשר שנים, שימפה שוב ושוב את שמי חצי הכדור הדרומי ויצבור מאגר ענק של תצפיות משתנות בזמן. לפי החוקרים, בעוד שהתצפיות הצפופות של שלב ההרצה הניבו “פרץ” גילויים, הסקר השוטף צפוי לאתר מסובבים מהירים בהדרגה, ולחדד את ההבנה על חוזקם, הרכבם וההיסטוריה ההתנגשותית של הגופים הקדומים במערכת השמש.
עוד בנושא באתר הידען:
