חוקרים מאוניברסיטת רוהר בבוכום חוקרים מדוע התודעה התפתחה ומדוע מינים שונים פיתחו אותה בדרכים שונות. על-ידי השוואת בני אדם לציפורים, הם מראים שמודעות מורכבת עשויה להתעורר דרך מבנים עצביים שונים אך לשרת מטרות דומות. מחקר חדש בוחן מדוע התודעה התפתחה על-ידי השוואת בני אדם לציפורים.
איזו סיבה אבולוציונית משרתת התודעה, ואילו תובנות יכולות ציפורים להציע לגבי מקורותיה? שאלות אלו עומדות בלב שני מחקרים חדשים של חוקרים מאוניברסיטת רוהר בבוכום.
במהלך עשרים השנים האחרונות, העניין במדע התודעה גדל במהירות, אך סוגיה מרכזית נותרה בלתי פתורה: לשם מה בעצם נועדה התודעה? מדוע היא הופיעה מלכתחילה? מציאת תשובות חיונית להבנת הסיבה לכך שמינים מסוימים (כמו שלנו) פיתחו מודעות, בעוד שאחרים (כמו עצי אלון) לא. מחקר על מוחות ציפורים מוסיף פרספקטיבה חשובה נוספת, ומראה כי אבולוציה יכולה לייצר תוצאות תפקודיות דומות עבור התודעה גם כאשר מבני המוח הבסיסיים שונים. הצוותים בראשות הפרופסורים אלברט ניואן ואונור גינטורקון מאוניברסיטת רוהר בבוכום, גרמניה, פרסמו לאחרונה את ממצאיהם בכתב העת Philosophical Transactions of the Royal Society B.
הנאה וכאב
החוויה המודעת שלנו מעצבת כל חלק מחיינו דרך רגעים של הנאה וגם של אי נוחות. אנו עשויים להבחין בחמימות אור השמש על עורנו או להאזין לשירת ציפורים ולחוש תחושת נינוחות.
בפעמים אחרות, אנו נעשים מודעים לכאב, כמו ברך כואבת לאחר נפילה, או שאנו מתמודדים עם תחושות פסימיות מתמשכות. זה מעלה שאלה מהותית: מדוע יצורים חיים יפתחו יכולת הכוללת גם תחושות מהנות וגם חוויות שיכולות להיות מאוד לא נעימות או אפילו מכריעות?
אלברט ניואן וקרלוס מונטמאיור מתארים תודעה כמורכבת משלוש צורות, כל אחת משרתת מטרה נפרדת: עוררות בסיסית, ערנות כללית, ומודעות (עצמית) רפלקסיבית.
שלב ראשון: עוררות בסיסית
"מבחינה אבולוציונית, עוררות בסיסית התפתחה תחילה, כאשר הפונקציה הבסיסית שלה היא להכניס את הגוף למצב אזעקה במצבים מסכני חיים כדי שהאורגניזם יוכל להישאר בחיים", מסביר ניואן. "כאב הוא אמצעי יעיל ביותר לתפיסת נזק לגוף ולהצביע על האיום הנלווה להמשך חייו. זה לעתים קרובות מעורר תגובת הישרדות, כמו בריחה או קיפאון."
שלב שני: ערנות כללית
שלב שני באבולוציה הוא פיתוח ערנות כללית. זה מאפשר לנו להתמקד בפריט אחד בזרימה סימולטנית של מידע שונה. כשאנו רואים עשן בזמן שמישהו מדבר אלינו, אנו יכולים להתמקד רק בעשן ולחפש את מקורו.
"זה מאפשר ללמוד על קורלציות חדשות: ראשית, המתאם הסיבתי הפשוט שעשן מגיע מאש ומראה היכן ממוקמת שריפה. אבל ערנות ממוקדת מאפשרת לנו גם לזהות קורלציות מדעיות מורכבות", אומר קרלוס מונטמאיור.
שלב שלישי: מודעות (עצמית) רפלקסיבית
בני אדם וחלק מהחיות מפתחים לאחר מכן תודעה (עצמית) רפלקסיבית. בצורתה המורכבת, משמעות הדבר היא שאנו מסוגלים להרהר בעצמנו כמו גם בעברנו ובעתידנו. אנו יכולים ליצור דימוי של עצמנו ולשלב אותו בפעולותינו ובתוכניותינו.
"תודעה רפלקסיבית, בצורותיה הפשוטות, התפתחה במקביל לשתי צורות התודעה הבסיסיות", מסביר ניון. "במקרים כאלה, החוויה המודעת אינה מתמקדת בתפיסת הסביבה, אלא ברישום מודע של היבטים של האדם עצמו."
זה כולל את מצב הגוף של האדם, כמו גם את התפיסה, התחושות, המחשבות והפעולות שלו. לדוגמה פשוטה אחת, זיהוי עצמי במראה הוא סוג של תודעה רפלקסיבית. ילדים מפתחים מיומנות זו בגיל 18 חודשים, והוכח שחלק מהחיות עושות זאת גם כן, כמו שימפנזים ודולפינים חוויות תודעה רפלקסיביות – כתפקודן העיקרי – מאפשרות לנו להשתלב טוב יותר בחברה ולשתף פעולה עם אחרים.
מה שציפורים מבינות
ג'אנמרקו מלדרלי ואונור גונטורקון מראים במאמרם כי לציפורים עשויות להיות צורות בסיסיות של תפיסה מודעת. החוקרים מדגישים שלושה תחומים מרכזיים שבהם ציפורים מראות הקבלות יוצאות דופן לחוויה מודעת אצל יונקים: תודעה חושית, יסודות נוירוביולוגיים ותיאורים של מודעות עצמית.
ראשית, מחקרים על תודעה חושית מצביעים על כך שציפורים לא רק מעבדות גירויים באופן אוטומטי, אלא חוות אותם באופן סובייקטיבי. כאשר מציגים בפני יונים גירויים חזותיים דו-משמעיים, הן עוברות בין פרשנויות שונות, בדומה לבני אדם. הוכח גם שלעורבים יש אותות עצביים שאינם משקפים את הנוכחות הפיזית של גירוי, אלא את התפיסה הסובייקטיבית של בעל החיים. כאשר עורב לפעמים תופס גירוי באופן מודע ולא בזמנים אחרים, תאי עצב מסוימים מגיבים בדיוק בהתאם לחוויה פנימית זו.
שנית, מוחם של ציפורים מכיל מבנים פונקציונליים העומדים בדרישות התיאורטיות של עיבוד מודע, למרות מבנה המוח השונה שלהן. "המקבילה במחלקת העופות לקליפת המוח הקדם-מצחית, ה-NCL, מחוברת באופן נרחב ומאפשרת למוח לשלב ולעבד מידע בצורה גמישה", אומרת גונטורקון. "הקונקטום של המוח הקדמי של הציפור, המציג את מכלול זרימות המידע בין אזורי המוח, חולק קווי דמיון רבים עם יונקים. ציפורים עומדות אפוא בקריטריונים רבים של תיאוריות תודעה מבוססות, כמו תיאוריית מרחב העבודה העצבי הגלובלי".
שלישית, ניסויים עדכניים יותר מראים שלציפורים עשויים להיות סוגים שונים של תפיסה עצמית. על אף שכמה מיני עקרבים עוברים את מבחן המראה המסורתי, גרסאות אחרות של המבחנים בעלות משמעות אקולוגית הראו סוגים נוספים של מודעות עצמית אצל מיני ציפורים אחרים. "ניסויים מצביעים על כך שיונים ותרנגולות מבחינות בין השתקפותן במראה לבין השתקפות אמיתית של מינן, ומגיבות לאלה בהתאם להקשר. זהו סימן למודעות עצמית בסיסית ותלוית מצב", אומר גינטורקון.
הממצאים מצביעים על כך שתודעה היא תופעה אבולוציונית ישנה ונפוצה יותר ממה שהיה נהוג להניח בעבר. ציפורים מדגימות שעיבוד מודע אפשרי גם ללא קליפת מוח וכי מבני מוח שונים יכולים להשיג פתרונות פונקציונליים דומים.
מקורות: "שלושה סוגים של תודעה פנומנלית ותפקידיהם הפונקציונליים: גילוי תיאוריית ALARM של התודעה" מאת אלברט ניואן וקרלוס מונטמאיור, 12 בנובמבר 2025
, Philosophical Transactions B.
"ציפורים מודעות" מאת ג'אנמרקו מלדרלי ואונור גונטורקון, 12 בנובמבר 2025, Philosophical Transactions B.
SLUG:
