מחקר חדש מצביע על נדירותם של חיים תבוניים בשביל החלב – ואם קיימת תרבות נוספת, היא עתיקה בהרבה מאיתנו
בכנס המשותף EPSC–DPS 2025 שנערך בהלסינקי הוצגו ממצאים שמטלטלים את החיפוש אחר חיים תבוניים. על-פי המחקר של ד"ר מנואל שרף (Manuel Scherf) ופרופ' הלמוט לאמר (Helmut Lammer) מהאקדמיה האוסטרית למדעים בגרץ, הציוויליזציה הטכנולוגית הקרובה ביותר בשביל החלב עשויה להימצא במרחק של לא פחות מ־33 אלף שנות אור.
המסקנה דרמטית: אם יש מין נוסף תבוני בגלקסיה, הוא חייב לשרוד מאות אלפי שנים לפחות – ולעיתים גם מיליונים כדי שנחיה במקביל.
שרף מסביר כי תנאים הדרושים לציוויליזציה מתקדמת נדירים מאין כמותם: לא מספיק שיהיה כוכב לכת באזור ישיב, אלא עליו להחזיק אטמוספרה מאוזנת, טקטוניקת לוחות פעילה, ובסופו של דבר גם יכולת לייצר אש ומתכות.
איזון עדין של פחמן דו־חמצני
המחקר התמקד במיוחד בתפקיד הפחמן הדו־חמצני באטמוספרות. גז זה חיוני לשימור חום ולמניעת בריחת האטמוספרה לחלל, אך ברמות גבוהות מדי הוא מוביל לאפקט חממה בלתי הפיך. טקטוניקת הלוחות היא המנגנון המווסת את כמות הפחמן הדו־חמצני, כחלק ממחזור הפחמן־סיליקט: סלעים סופחים פחמן מהאטמוספרה, מתפרקים, ומוזנים מחדש דרך פעילות געשית.
“בשלב מסוים, הפחמן ננעל בסלעים ואינו חוזר יותר לאטמוספרה, מה שגורם להפסקת הפוטוסינתזה,” אומר שרף. “בכדור הארץ זה צפוי להתרחש בעוד 200 מיליון עד כמיליארד שנים.”
המודל שבחנו החוקרים מצביע על כך שכוכב לכת עם 10% פחמן דו־חמצני יכול להחזיק ביוספרה במשך 4.2 מיליארד שנים – זמן ממושך בהרבה מזה של כדור הארץ, שבו הריכוז הנוכחי שלCO2 הוא 0.042% בלבד. לעומת זאת, אטמוספרה עם 1% CO2 יכולה להחזיק ביוספרה עד 3.1 מיליארד שנים בלבד.
חמצן ואש – תנאי הכרחי לטכנולוגיה
מלבד פחמן דו־חמצני, יש חשיבות לריכוז החמצן. כדי לאפשר קיומם של בעלי חיים מורכבים, כמו גם שימוש באש, נדרשים לפחות 18% חמצן חופשי באטמוספרה. אם הרמה נמוכה מכך, לא תתאפשר בעירה חופשית – וכך גם לא הפקת מתכות או פיתוח טכנולוגיה.
במילים אחרות, ייתכן שבגלקסיה קיימות ביוספרות עשירות ביצורים חד־תאיים או אפילו רב־תאיים, אך רק מיעוט קטן מאוד יכול לעבור את רף “הטכנולוגיה” – שלב שבו מתאפשר פיתוח תרבות מתקדמת.
כמה זמן דרוש להתפתחות ציוויליזציה
החוקרים בחנו את משך הזמן שלקח לאנושות להגיע לרמה טכנולוגית – כ־4.5 מיליארד שנים מאז היווצרות כדור הארץ. משם הסיקו כי כדי שציוויליזציות אחרות יתקיימו במקביל לנו, עליהן לשרוד זמן ארוך במיוחד.
בתרחיש עם 10% פחמן דו־חמצני, ציוויליזציה חייבת להתקיים לפחות 280 אלף שנה כדי שתהיה סבירות שיהיו שתיים כמותה בגלקסיה. ואם רוצים עשר ציוויליזציות פעילות במקביל, כל אחת צריכה להחזיק מעמד מעל 10 מיליון שנה.
פרדוקס פרמי ומשוואת דרייק
המסקנות משתלבות בדיון רחב יותר במדע – פרדוקס פרמי. מצד אחד, שביל החלב עצום ובו מאות מיליארדי כוכבים, מתוכם רבים דמויי־שמש; מצד שני, הראיות לקיומם של חיים תבוניים זרות אינן קיימות.
המודל החדש מחזק את ההערכה הפסימית של משוואת דרייק, שנועדה לאמוד את מספר הציוויליזציות התבוניות בגלקסיה. השרשרת הארוכה של תנאים – החל בהיווצרות החיים, דרך הופעת פוטוסינתזה וחיים רב־תאיים, ועד היכולת לפתח טכנולוגיה – מצמצמת מאוד את הסיכוי להופעת “שכנים”.
היכן הם עשויים להימצא?
על פי החישובים, הציוויליזציה הקרובה ביותר עשויה להימצא 33 אלף שנות אור מכדור הארץ – מרחק עצום, שמשמעותו שהשכנים האפשריים שלנו נמצאים למעשה בצדו השני של שביל החלב.
לשם השוואה, מערכת השמש נמצאת 27 אלף שנות אור ממרכז הגלקסיה. פירוש הדבר שכל קשר ישיר עם מין תבוני אחר כמעט בלתי אפשרי במסגרת חיי האנושות כפי שאנו מכירים אותה.
השלכות על SETI ועל האנושות
שרף ולאמר מסכימים כי המצב אינו מבטל את חשיבות החיפושים.
“גם אם הסיכוי קטן, הדרך היחידה לדעת היא לחפש,” אומר שרף. “אם לא נמצא כלום – זה יחזק את המודל שלנו. ואם כן נמצא – זו תהיה אחת מפריצות הדרך הגדולות ביותר בהיסטוריה המדעית.”
מחקר זה מציב את החיפושים אחר תבונה חוץ־ארצית בהקשר רחב יותר: גם אם נביט אל עבר כוכבים קרובים, רובם לא יכילו את התנאים הדרושים. המשימות הבאות של טלסקופ החלל ג’יימס ווב, הטלסקופ הרומאני העתידי (Nancy Grace Roman) ופרויקטים אחרים שיחפשו אטמוספרות אקסופלנטריות, ינסו למצוא את אותם סימנים נדירים של שיווי־משקל עדין.
המשמעות הפילוסופית
מעבר להיבט המדעי, הממצאים נוגעים גם בשאלות קיומיות. אם אכן נדירים החיים התבוניים, ייתכן שהאנושות היא אחת התרבויות הבודדות ביקום – עובדה שמעניקה משקל אדיר לאחריותנו לשמר את עולמנו. מנגד, אם בכל זאת יימצא מין נוסף, המפגש עמו יהיה עדות לכך שאיננו לבד – נקודת מפנה בתולדות המחשבה האנושית.
המחקר שהוצג בהלסינקי אינו גוזר גזר דין מוות עלSETI , אלא מציב אתגר: להבין עד כמה נדירים התנאים שהובילו להתפתחות האנושות. גם אם הציוויליזציה הקרובה ביותר רחוקה עשרות אלפי שנות אור, עצם החיפוש מעניק לנו תובנות חדשות על כדור הארץ, על מקומנו ביקום, ועל השבריריות של התנאים שאיפשרו את קיומנו.
מקור: “How common are biological ETIs in the Galaxy?” מאת: Manuel Scherf ו־Helmut Lammer,
פורסם ב־8 ביולי 2025 EPSC–DPS2025.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
שאלת המפתח האם ישנה קורליזציה בין אחוז הפחמן הדו-חמצי והחמצן בביוספריה לחיים תבוניים? עד כמה שדעתי מגעת לשאלה זו אין תשובה גם בפלנטה הזו.