מחפשים חוצנים באינפרא-אדום

הפיסיקאי פרימן דייסון טען שציביליזציות מחוץ לכדור הארץ עשויות להשאיר סימן לקיומן, קרינה תת-אדומה שנפלטה ממעטפת שהוכנה לקליטת אנרגיה סולרית. שני טלסקופים מיוחדים של נאס"א מחפשים אחר קרינה זו

יורם אורעד, גליליאו

צילום אינפרא-אדום של קבוצת אוריון שעשה IRAS בשנת 2005 (צילום: באדיבות נאס''א)
צילום אינפרא-אדום של קבוצת אוריון שעשה IRAS בשנת 2005 (צילום: באדיבות נאס''א)

בשנת 1960 הציע הפיזיקאי פרימן דייסון (Dyson) דרך אפשרית לאיתורן של ציביליזציות מתקדמות בחלל הרחוק. דייסון טען שציביליזציות כאלה יבנו בשלב כלשהו של התפתחותן מעטפות כדוריות ענקיות שיקיפו את שמש האם שלהן. מעטפות אלה אמורות לקלוט את האנרגיה הסולרית הבוקעת משמש האם וכך להפיק ממנה אנרגיה בקנה מידה עצום, שיכול לספק את צרכיה של ציביליזציה מתקדמת. מקור החומר שממנו תיבנה המעטפת הכדורית אמור להיות כוכב לכת שיפורק במיוחד לשם יצירת המעטפת.

לא דייסון ולא מדענים אחרים שטיפלו בנושא נתנו את דעתם על סוג החומרים שמהם תיבנה המעטפת, והאם יהיה זה כוכב לכת אחד או יותר שיהיה צורך לפרק − אך ייתכן מאוד שגם כוכב לכת אחד יספיק, משום שהמעטפת תוכל להיות דקיקה מאוד, דבר שיאפשר לעטוף את השמש כולה. מעטפות כדוריות אלו קרויות על שמו של דייסון – כדורי דייסון (Dyson Spheres). אמנם, קרינת השמש תפגע במעטפת הכדורית ותיחסם על-ידה, אך למרות זאת לא כל הקרינה תהיה כלואה בתוך הכדור: זאת משום שחלק ממנה יהפוך לקרינה תת אדומה. קרינה תת אדומה זו תיפלט למרחבי החלל, וצופים שיימצאו מחוץ לכדור דייסון יוכלו לגלותה.

בשנת 1983 שוגר לוויין בשם אירס (IRAS – Infrared Astronomical Satellite), שמיפה את השמיים בתחום אינפרה-אדום. אירס זיהה 250,000 מקורות קרינה תת אדומה. כמה חוקרים ניסו להשתמש בלוויין זה כדי לגלות כדורי דייסון, אך לשווא. פיזיקאי בגמלאות ששמו ריצ'רד קריגן (Carrigan), שעבד במעבדת המאיץ הלאומית על שם פרמי באילינוי שבארצות הברית, עבר לאחרונה באופן יסודי ומפורט על הנתונים שהעביר איראס. קריגן גילה שכמעט כולם אינם מתאימים להיות כדורי דייסון, אך ייתכן ש-17 מתוכם הם כדורי דייסון. ואולם על פי דבריו של קריגן עצמו, אפשר להסביר בקלות את כל 17 המקורות הללו גם באופן שונה מכדורי דייסון. כך, לדוגמה, הם עשויים להיות ענני מימן המקיפים את השמשות, או אבק האופף שמשות עתיקות.

בעיה נוספת שהעלה אדוארד צ'רצ'וול (Churchwell), אסטרונום מאוניברסיטת ויסקונסין, היא שהלוויין אירס אינו מדויק דיו כדי להבחין בין כוכבים בודדים, במיוחד באזורים צפופים בשמיים כגון מישור שביל החלב (הנראה לעינינו כרצועה לבנה המשתרעת לאורך שמי הלילה). מה שמזוהה כמקור אור עלול להיות, למעשה, הסיכום הכולל של שטפי האור המגיעים מכוכבים רבים ולאו דווקא מכוכב בודד אחד.

דן וורטימר (Werthimer), מדען בכיר בפרויקט Search for Extra-Terrestrial) SETI Intelligence), הפרויקט לאיתור חיים אינטליגנטיים מחוץ לכדור הארץ, מקווה שטלסקופ החלל שפיצר (Spitzer) יסייע בגילוי כדורי דייסון. שפיצר שוגר בשנת 2003 ומטרתו לעקוב אחרי גרמי שמיים בקרינה תת אדומה, והרזולוציה של התמונות המתקבלות באמצעותו גדולה פי 60 מזו של אירס.

כך או כך, 17 העצמים שלגביהם קיימת אפשרות להיותם כדורי דייסון כבר התווספו לרשימת העצמים המעניינים של פרויקט SETI, לשם המשך בדיקתם באמצעות קרינת רדיו הנפלטת מהם וכן באמצעות אותות לייזר שאולי נפלטים מהם.

הכתבה התפרסמה בגיליון פברואר 2009 של המגזין "גליליאו וחידושים "

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

41 תגובות

  1. שלום לכלם!
    החיזרים קימים פשוט אנשי המדע לא יודעים היכן וכיצד לחפש.
    ראשית הם קימים בנינו אבל במימדים אחרים שעדין המדע לא מצא דרך להגיע אליהם.
    שנית הם מופיעים לעיתים בנינו בצורות שונות והיות והם בלתי מובנים קוראים להם בשמות שונים: שדים רוחות מלאכים פיות וכו.
    רבים הם הסיפורים עדויות אגדות לאורך ההיסטוריה האנושית עלפגישות עם החיזרים והם נשמעים בעמים שונים תרבויות שונות בלשונות ובדרכים רבות .
    יתכן ויבוא היום ותימצא הדרך להגיע לממדים האחרים לא תמיד הדרך היא במישור גשמי וחומרי.

  2. יצירת אנרגיה מאנרגיה בוודאי יכולה להתקיים גם מכח משיכה של כוכבי לכת והם נפוצים יותר מכוכבים. הרי מדברים על כך שחלליות מתקדמות ינועו ע"י הגברה של כח המשיכה והדחיה של כוכבים, אז מדוע לא לחשוב כיצד להפיק מכוח זה אנרגיה בת קיימא?

  3. מנחה היקום:
    אפשר פשוט להעביר אותה באופן מבוקר מצד לצד – בדיוק לדברים שרוצים לעשות אתה.
    זה אכן אחד הפתרונות המוצעים.
    בדרך כלל מדובר במקרה זה על שני כדורים – אחד פנימי ואחד חיצוני כשהחיים מתבצעים ביניהם – על הפנימי.

  4. ברור שהכוונה לחיים בצידה הפנימי של הקליפה, בצד הפונה לשמש. אחרת, אילו היו חיים בצד החיצוני, מאין היו מקבלים קרינת שמש ?
    כאשר מסחררים כדור, סביב שמש כזו הנמצאת במרכזו הפנימי, בשני הקטבים לא יהיה או כמעט לא יהיה סחרור.ככל שאתה מתרחק מקו המשווה משקלך ירד, עד שלבסוף תיפול אל השמש.

  5. אורן:
    קודם כל – שניכם מדברים רק על אחד היישומים שחושבים עליהם – זה של קליפה כדורית מונוליטית.
    השאלה כאן היא אם אתה חי על הצד הפנימי או החיצוני של הקליפה.
    אני מניח שמנחה היקום דיבר על חיים על הצד הפנימי של הקליפה.
    שם – אם לא יהיה סיבוב – לא תהיה גרביטציה מצד הכדור אלא רק מצד השמש. הדרך היחידה למנוע נפילה לכיוון השמש תהיה סיבוב הכדור אבל זה ייצור גרביטציה הגיונית רק באזור קו המשווה.
    דבריך נכונים לגבי חיים על הצד החיצוני.

  6. מנחה היקום:
    אני חוזר ואומר: הגיוניות המבנה נובעת מהגדרת השימוש שרוצים לעשות בו.
    כאן דובר על איסוף מרבית האנרגיה של הכוכב (וכזכור – למעשה לא על ידינו אלא על ידי חוצנים היפוטטיים כלשהם שאותם הכוונה לאתר באמצעות השינוי שפעולה זו עושה לפליטת הקרינה מן הכוכב).
    אם אתה מרשה לעצמך לשנות את מטרת המבנה אז אין כל מניעה שתגדיר מטרה שאת חפירה עונה עליה טוב יותר.

  7. מנחה היקום,
    אתה יכול להבהיר למה התכוונת כשכתבת "כדור לא יהיה כוח כבידה זהה לכל אלו שחיים על פניו"?
    אחד היתרונות בכדור הן שכול תכונותיו זהות בכל נקודה בפני שטחו, משום שכל נקודה במרחק שווה מפני שטח של השמש.

  8. למיכאל מתגובה #27, הניסוח שלי אולי לא היה מבריק אבל בכל זאת, דוגמא אחת לכוונתי : בטבעת ניתן לתת תנועת סחרור סביב השמש, וליצור שעות יום ושעות לילה על ידי פלטות בולעות קרינה המסוחררות במרחק שונה מהשמש. בכדור הדבר מסתבך פי כמה וכמה. בכדור לא יהיה כוח כבידה זהה לכל אלו שחיים על פניו.

    לגבי את החפירה ? טבעת לא אמורה ללכוד את "כל" האנרגיה של השמש, אלא לנצל את אנרגיית השמש עבור מרחב מחייה עצום לבני אדם שמתרבים ללא הפסק. כאשר כל פני השטח של הטבעת מקבלים אנרגיית שמש, ובעצם מאותה שמש מקבלים ניצולת הרבה יותר גדולה.

  9. אורן:
    אסור לנו לשכוח שיכול להיות שאנחנו בסך הכל חוגגים את פורים (מי שמתחפש כל השנה לידען גדול דווקא לוקח את פורים כחופשה שבה אין צורך להתחפש).
    איך שלא יהיה – בוא נהנה – לפחות מהרגע 🙂

  10. רענן:
    אתה מגיב בדיון הלא נכון.
    כאן מדברים על כדורי דייסון וההתפלה הובאה רק כדוגמה.
    באף אחד מן המקרים לא מדובר על כשל מיידי ולמעשה לא ניתן ליצור כשל מיידי.
    כשם שכדורי דייסון אמורים ככל הנראה להיות מבוססים על הרבה לווינים קטנים כך גם ההתפלה (וציינתי זאת בדיון על ההתפלה) יכולה להיות מושתתת על הרבה מתקני התפלה שאינם פגיעים יותר מבארות.
    בדיון הנוכחי נדב אפילו לא דיבר על האפשרות של פגיעה מכוונת אלא רק על הצורך בתחזוקה המצריך בני אדם ועל כך עניתי לו שפתרון המיועד לבני אדם – מותר לו להסתמך על קיומם של בני אדם.

  11. הוא מתכוון לסכנה שכרוכה בהסתמכות יתר על דבר מה כלשהו
    לדוגמא מחשבים או התפלה או כל דבר עם תלות קיומית שכל כשל/חבלה/תקלה/השמדה בו עלול ליצור מצב של מעבר חד ומהיר מהמציאות שאנו מכירים ואוהבים לכאוס בעל פוטנציאל הרסני עד כליה ולדעתי הוא די צודק.בני אדם יכולים לשרוד גם בלי הטכנולוגיה כמו שעשו שנים רבות בעבר אבל כאן הסכנה טמונה באופן המיידי של ההתנתקות מהתלות אם ההתנתקות מהתלות היא מדורגת אפשר לשרוד אבל אם המעבר חד מידי יש סכנת היכחדות.

    זה לא שנינזק מכך שכאשר לא נהיה קיימים לא נוכל לתחזק מתקני התפלה, בדיוק הפוך, *בגלל* שפתאום לא יהיו מתקני ההתפלה לא נהיה קיימים.

    לדעתי הפיתרון לבעיה הזאת צריך להיות מבוסס על ביזור ופיזור הרבה מיתקני התפלה קטנים בהרבה מקומות שונים כי ככה הטילים לא יוכלו לפגוע בכולם בבאת אחת, ואם המתקנים שישרדו נוכל איך שהוא להצטמצם ולהסתדר (לפחות בצורה חלקית) וכך הניתוק מהתלות יהיה יותר מדורג.

  12. מיכאל,
    אני לא רוצה לפתוח פה… אבל אכן שמתי לב לשינוי המדהים באתר והדיונים שמתנהלים בו לאחר שאנשים מסויימים כבר לא טורחים להוסיף את תגובותיהם… אני באמת נהנה מהאתר יותר.
    ולחשוב שכזה שינוי מתרחש תוך כמה שעות רק…

  13. נדב:
    אני רואה שעדיין לא הבנת.
    למה צריך להימנע מתלות כזאת?
    אולי תסביר לי כיצד אנחנו יכולים להינזק מכך שכאשר האנושות תקרוס היא כבר לא תוכל לתחזק מתקני התפלה?
    כשכבר לא יהיו אנשים איש הרי לא יצטרך מתקני התפלה.

  14. אוכל זה תלות שאי אפשר להימנע ממנה…. צריך באופן כללי להימנע מכל תלות שיש אפשרות טכנית להימנע ממנה, כמו לדוגמא התפלה.

  15. נדב:
    אולי אהבת את תגובה 23 אבל לא הבנת אותה.
    כתוב בה שהטבעת או הכדור צפויים לקרוס אם האנושות תקרוס אבל – יודע מה? שום בעיה שעלולה לצמוח במקרה שהאנושות תקרוס לא אמורה לעניין את האנושות.
    אם תיקח את זה לרמת הפרט – ניתן לומר שכדי לחיות אתה צריך לתחזק את גופך באופן שוטף – למשל על ידי אכילה.
    תגובתך, בהקשר זה, שקולה לאמירה שאין מה להתבסס על אכילה כיוון שכה וכה לא נוכל לאכול אחרי שנמות.
    מבדח, לא?

    ולמנחה היקום:
    מה אמור להביע משפט כמו "רוב המדענים מסכימים שטבעת הגיונית הרבה יותר מכדור סגור"?
    באיזה מובן טבעת יותר הגיונית? בתור ביגלה?
    ההיגיון של מבנה צריך להבחן ביחס למטרתו. אם מטרת המבנה היא לתפוס את כל האנרגיה של הכוכב הרי שטבעת הגיונית בדיוק כמו את חפירה.

  16. למס 8

    יש הרבה דרכים להעביר את האנרגיה מהשמש בצורה אל-חוטית לכדור הארץ אפשר למשל להמיר את אנרגית השמש לאור לייזר ולכוון את האלומה להיכן שאין עננים שמסתירים.

    אגב הרעיון עם הגלי מיקרו שמרתיחים ערים יכול להיות מצויין בתור כלי נשק, ולכן אני מניח שמתישהו מישהו יפתח את זה.

  17. אהבתי את תגובה 23, כל סוג של תלות, אם זה בטכנולוגיה להפקת אנרגיה או מערכת בריאות או מערכת התפלת מים וכל מערכת שבני אדם תלויים בה באופן קיומי, היא בסופו של דבר בטווח הארוך תקרוס ותמית חורבן על כל התלויים בה, למרות שבטווח זמן הקצר היא יכולה להיות מצויינת. האנושות צריכה להיתפחת רק במהירות הכי מהירה שאי-תלות בדבר מאפשרת, כי רק גידול וצמיחה כזו היא "ברת-קיימא" כלומר תתקיים גם בטווח הארוך.

  18. סך הכל מצד אחד יש הגיון כי אפשר לומר שזה שמשות המקורות בין הגדולים ביותר לאנרגיה שניתן למצוא ביקום אז לנצל אותן בצורה כזו נשמע סביר.

    אגב לכל מי שטוען שאין סיבה שצביליזציה מתקדמת תשתמש בכל כך הרבה אנרגיה אומנם יכול להיות צודק אבל רוב הסיכויים שטועה כי כמו שאנחנו לדוגמא מתקדמים הצריכה רק עולה ועולה.
    ואם הם ינסו להתעסק עם הזמן או כל פרוייקט בלתי נטפס בשביל שמעתי שזה דורש אנרגיה רצינית D:

    בכל מקרה אני די בטוח שהמיפוי הזה הוא מעבר ללבדוק את הדברים המסויימים האלו כי קשה לי להאמין שבאמת יבזבזו על זה כל כך הרבה כסף רק בגלל השערה כמה נכונה שהיא תשמע. זה בטח רק אחת מהשימושים של הלווין.

  19. עם הוצאתו לאור של עולם הטבעת, טרחו מדענים רבים להוכיח כמה בעיות לוגיות כרוכות בהוצאה לפועל של כדור כזה.

    אחת הבעיות המרכזיות כמובן, כפי שהיא מוצגת בספר, היא שכדור כזה או טבעת דורשים תחזוקה מתמדת, וכאשר הצויליזציה קורסת, היא לא תוכל להתאושש יותר לעולם, בעוד שעל כדור הארץ היעלמותו של המין האנושי לא יעשה רושם רב על העתיד של הכדור, וצויליזציה חדשה לגמרי תוכל להתרומם בעוד כמה מליוני שנים.

    אגב, רוב המדענים מסכימים שטבעת הגיונית הרבה יותר מכדור סגור, אם כי לכדור סגור יש יתרונות רבים לגזע הסובל מפוביה….

  20. בקיצור. עצם השגת היכולת המדעית והטכנולוגית לבנות דבר כזה מבטל את הצורך בו.

  21. האם ציויליזציה שיכולה לבנות משהו כמו כדור דייסון לא מצאה הרבה לפני כן דרך יעילה להפקת אנרגיה או לפחות למצוא דרך כזאת להפקת אנרגיה בשלב המאפשר לה לבנות כדור כזה (הרי לשם בנית הכדור לפחות בהתחלה יש צורך בהשקעת אנרגיה אדירה ) , דבר אשר סותר את הצורך בכדור כזה לשימור האנרגיה.

  22. ליאור:
    כל מה שאנחנו עושים הוא בזבוז אנרגיה.
    מה דעתך על כך?
    האם זה אומר שצריך להפסיק לפעול?

  23. מערך ספירת דייסון = "מעטפת שהוכנה לצורך קליטת קרינה סולארית" 😐
    : 😐
    זה ירחון מדע אנשים פהאוהבים לשמוע מושגים חדשים אתם טוחנים כמה דברים יותר מדי וחבל …

    בכל אופן לדעתי אם יש איזה ציוויליזציה שיכולה לבנות את העסק הזה באופן שיתיר כוכב ויפלוט קצת תת אדום…. נראה לי החומרים שיעמדו לרשותם יוכלו לעשות עוד יותר מזה …
    אולי לגרום לפליטה להיות כה קללושה שהיא בקושי מעל לקרינת הרקע הקוסמית או אפילו בלתי קיימת ( עצירה מוחלתת של האנטרופיה ומחזור אנרגייה)

  24. צריך לזכור שחוץ מאשר אנרגיה סולרית אפשר לייצר ביעילות אנרגיה מתנועת הגלים בחופים ומהרוח בכול מקום ומהחום שקיים בבטן האדמה כול זה כבר ניתן לשימוש ויכול לספק די והותר אנרגיה זולה לכול האנושות.
    חיפושים תאורטיים בחלל זה כרגע רק סוג של בזבוז אנרגיה..

  25. האם ספירת דייסון לא נועדה גם ובעיקר לספק שטח מחייה ענקי (על פנים הספירה)?
    ובעניין ספרי מד"ב (כמו "טבעת כארון" ו"הכדור שנופץ" שהזכיר אורן), נזכיר גם את "עולם טבעת" ו"מהנדסי הטבעת".

  26. ח ראשון:
    כדורי דייסון הם פתרון נוסף – מעבר לכל הפתרונות האחרים.
    יותר מזה – להשתמש באנרגית השמש זה להשתמש באנרגיה של היתוך מימן.
    כשאתה מתיך מימן – חלק מן האנרגיה הולך לאיבוד. כך זה עם אנרגית השמש וזה יהיה גם המצב עם היתוך קר.
    כדור דייסון מיועד לתפוס את כל מה שניתן לתפוס מתוך האנרגיה שנוצרת במערכת ולעשות בה שימוש לכל צורך שהוא (כולל הנעת כלי רכב חלליים מחוץ למערכת).
    ברור שכיום אנחנו רחוקים מאד מן היכולת לבנות כזה כדור אבל ברור עוד יותר שאם לא נחשוב על זה לא נבנה את זה לעולם.

  27. מעניין,בהחלט לא הכרחי שחוצנים ישתמשו בזה או בוואריאציה של זה (לי אישית נראה שהתכת מימן מבוקרת (fusion) תהיה הפתרון הנכון לאחר כל הנסיונות האחרים לאנרגיה..)

    בכל מקרה תודה לאורן! 🙂

  28. דרך אגב, שיטת הגידול ביציקה של סיליקון שאני התעסקתי נקראת: multicrystalline silicon (לעומת גידול סיליקון מונו-גבישי).
    היעילות של תוצר יותר נמוכה עבר העלויות יורדות בכמה סדרי גודל.

    מצאתי לך לינק שמסביר בצורה פשוטה יחסית על בעייתיות של זיהומים בסיליקון:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Solar_cell#Silicon_processing

    אני יודע גם על תהליכי ייצור וניקוי אחרים לסיליקון הנועד ללוחות סולריים, אבל על טכניקות אלה אני אוכל להסביר לך בצורה שטחית יחסית.

  29. אני התעסקתי קצת במחקר לשיפור תהליכי יצירת סילקון באיכות סולרית מסיליקון באיכות סיליקון מטלורגי. זאת אחת השיטות שנחקרות להוזלת עלויות. ע"י שימוש בסיליקון באיכות קצת יותר ירודה (נקרא איכות "מטלורגית") וסיליקון שמקורו בעיקר משאריות סיליקון מהתעשיית האלקטרוניקה, ניתו למחזרו וע"י תהליכי נקיון רבים וקשים להעלות את גרדיינט הנקיון לאיכות סולרית. עדיין יותר זול מגידול סיליקון סולרי מההתחלה עד הסוף (שלא לדבר שממחזרים). שאני התעסקתי בפיתוח ושיפור חלק מטכניקות ניקוי המזהמים.
    ישנם שיטות חדשניות רבות שמפתחים כמו תהליכים כימיים ועוד.

    כמובן תמיד אפשר להשתמש בטכניקות לגידול סליקון שמשתמשים בתעשיית האלקטרוניקה. עד היום כדי לייצר סיליקון באיכות שנקראת "סיליקון סולרי" היו משתמשים בשיטות גידול סיליקון של תעשיית האלקטרוניקה, אבל בציוד ישן, דור אחד אחורה, שאותה תעשייה היתה נפטרת ממנו. כי הדרישות יותר נמוכות בסיליקון "סולרי" מבחינת נקיון. אז היו קונים ציוד ישן יותר שתעשיית האלקטרוניקה בדיוק הפסיקה להשתמש.
    אבל שיטות אלה של גידול מחדש של הסיליקון הן איטיות ויקרות להחריד.

  30. אורן
    אתה בתחום?
    אתה יודע בדיוק איך יוצרים אותם? (תאים פוטו וולטיים)
    ולמה כל מטר עולה איזה 3500 שקל? מה זה פה רוטשילד?

  31. כדור דייסון יקלוט בכל תחום אורכי הגל שהשמש מייצרת, אבל אנחנו נראה בטלסקופים רק באינפרא אדום מה שמשתחרר עקב תהליכים "מבזבזי אנרגיה" – ניצולת לא 100%

  32. למה תמיד חשובים שציביליזציה מתקדמת צריכה כמות גדולה של אנרגיה כדי להתקיים ?
    הרי יכול להיות שההתקדמות שלהם מאפשרת ניצול יותר טוב, ושימוש בתהליכים בעלי צריכת אנרגיה נמוכה ( כדוגמת שימוש בפלורסנט במקום בנורת ליבון 🙂 …. )

    חוצמזה לא הייתי ממהר לבנות כדור דייסון גם אם הייתי יכול. נראה לי שיותר כיף להשתזף לאור מלוא אורכי הגל, ולא רק בתחום האינפרה אדום.

  33. דן,
    קודם כל כיום מנסים לפתח את טכנולוגית הלוחות הסולרים. אך תתפלא שישנם בעיות רבות, כי לייצור לוחות סיליקון בעלות רמת נקיון וניצולת גבוהה בכמות מסחרית מאוד יקר וקשה. אני מדבר מנסיון בתחום. אכן ישנם כמה גישות שאולי בעתיד נפתח שיפתרו את הבעיות אך עדיין ייצור פאנלים בכמויות שאתה מדבר עליהם יקרות. כמובן שגם מעט יכול לחסוך באנרגיה אך לא להחליף מקורות ישנים לגמרי.

    לגבי שימוש בחלל. איך אתה מתכוון לשלוח את האנרגיה לכדוה"א? כיום מנסים לפתח שליחת האנרגיה בגלי מיקרוגל. אך תהליך זה מלבד היותו נסיוני בלבד בנתיים (האיבוד האנרגיה גבוה וגם יש בעיה של פיזור), הוא מאוד מסוכן. לווינים שישלחו גלי מיקרוגל לכדוה"א יכולים לצלות ערים שלמות שלא לדבר על השפעה סביבתית וחשיפת חיות וצמחים לקרינה כזאת.

    אז כמו כדור דייסון, פתרון של לוחות סולאריים בכל מקום מושך אך לא ישים, אם כי הרבה יותר קרוב להשגה בעתיד הלא רחוק.

  34. אורן, אני יודע מה עושים עם אנרגיה סולארית. אם האנושות היתה רוצה היתה יכולה לפתור את בעיית האנרגיה עם תחנות סולריות על פני כדור הארץ אם נירצה הרבה יותר מכפי צרכנו, או נרצה העברת כוח יעילה וחיסכון במקום, נוכל למקם כמה תחנות בחלל. שטח סולארי פוטנציאלי זה, זעום בהשווה לכדור דיסון.

  35. נשמע מופרך בצורה בזויה.
    לא נראה לי הגיוני להשקיע בכסף בהשערה, שאם קיימת ציבילזציה רחוקה, היא כנראה כל כך מתקדמת, שבין ההמצאות שלה, יהיה הדבר היחיד הזה שחשבנו עליו, קליטה סולארית של השמש…ועוד בצורה הספיצפית הזאת, שדרכה נוכל לראות אותם.
    נשמע מופרך.

  36. רענן,
    בעיה קלה שלא יהיו לנו את הכלים לעשות זאת בבליון השנים הקרובות…

    דן,
    לכל דבר. לא נהיה תלויים במשאבים אחרים (דלקים, גרעיני וכו').

    מי שרוצה לקרוא ספר מד"ב טוב בנושא אני ממליץ על "טבעת כארון" של רוג'ר מקברייד אלן. יש גם תרגום לעברית מי שמעדיף של הוצאת עם עובד.
    ספר ההמשך נקרא "הכדור שנופץ".
    ממליץ!

  37. בהתחשב בזה שהקמת כדור דייסון עלולה להתארך כמעט
    כמו חייה של שמש רגילה (כולל כמובן כינון הציביליזציה
    שהקימה אותה), שהרעיון נראה בעיני מופרך לחלוטין.

  38. זה רעיון כל כך מופרך וטיפשי, שלבזבז כוח עיבוד של אנשים בפרויקט SETI ובכלל לבזבז זמן עבודה של לוויין שעלותו מליוני דולרים זה פשוט בזבוז זמן ומשאבים.

  39. זה רעיון שכדאי ליישם כי הוא יפתור אותנו מהתלות בנפט, שהוא גם מזהם וגם לא "בר-קיימא" כי השמש לא תתכלה לעולם (או לפחות בביליון שנים הקרובות).

  40. עבור איזה צרכים, לפי דייסון, תשמש הכמות הבלתי נתפסת של אנרגיה כזו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן