שלושה חוקרים חשפו כיצד תאי T רגולטוריים וגן FOXP3 מגנים על הגוף ממחלות אוטואימוניות ומניחים יסוד לטיפולים חדשים בסרטן ובהשתלות
שלושה חוקרים – מרי אי. ברונקאוו (Mary E. Brunkow), פרד רמסדל (Fred Ramsdell) ושימון סאקאגוצ'י (Shimon Sakaguchi) – זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2025 על תגלית ששינתה את ההבנה שלנו לגבי מערכת החיסון. הם חשפו כיצד הגוף מגן על עצמו מפני מתקפה עצמית באמצעות "תאי T רגולטוריים" – מעין שומרי סף פנימיים, שמווסתים את עוצמת התגובה החיסונית ושומרים על איזון עדין בין הגנה מפני פולשים לבין מניעת מחלות אוטואימוניות.
מדוע מערכת החיסון זקוקה לריסון?
מערכת החיסון היא מנגנון מתוחכם שמגן עלינו מדי יום מפני וירוסים, חיידקים ומיקרובים אחרים. היא יודעת לזהות פולשים זרים, אך לעיתים עלולה לבלבל בינם לבין תאים ורקמות של הגוף עצמו. טעות כזו מובילה למחלות אוטואימוניות – מצבים שבהם מערכת החיסון תוקפת את הלבלב, המפרקים או העור, למשל.
עד שנות התשעים סברו המדענים שהמערכת מגינה עלינו בעיקר באמצעות מנגנון "סלקציה מרכזית" בתימוס – איבר שבו מושמדים תאי T שעלולים לזהות את הגוף כזר. אלא שהתברר שמנגנון זה אינו מספיק: תאי T מסוכנים מצליחים לעיתים "לברוח" ולגרום למחלה. כאן נכנס לתמונה מחקרם של חתני הפרס.
גילוי תאי הבלמים – תאי T רגולטוריים
ביפן, סאקאגוצ'י חקר עכברים ללא תימוס והראה כי היעדר איבר זה גורם להתפרצות עזה של מחלות אוטואימוניות. ניסוייו הובילו אותו להבין שיש אוכלוסייה מיוחדת של תאי T שמונעת תגובת יתר – תאים שהוא כינה תאי T רגולטוריים. הם נושאים על פניהם חלבונים ייחודיים (CD4 ו-CD25) ותפקידם "לקרר" את המערכת החיסונית כשיש סכנת תקיפה עצמית.
במקביל, בארה"ב, ברונקאוו ורמסדל עבדו בחברת ביוטק בוושינגטון וחקרו עכברי "סקראפי" (scurfy) – זן מוזר שנולד כבר בשנות הארבעים במסגרת ניסויי הקרינה בפרויקט מנהטן. עכברים אלה פיתחו עור קשקשי, בלוטות לימפה מוגדלות ודלקות קשות. לאחר שנים של מיפוי מדוקדק הם איתרו את המוטציה הגורמת לכך: פגם בגן חדש, FOXP3.
עד מהרה התברר שמוטציות דומות ב-FOXP3 גורמות גם אצל בני אדם למחלה נדירה אך קטלנית – IPEX – שבה מערכת החיסון משתוללת ותוקפת את הגוף. מכאן הייתה הדרך קצרה להבנה: FOXP3 הוא הגן שמאפשר את קיומם ותפקודם של תאי ה-T הרגולטוריים שהתגלו ביפן.
מה המשמעות הרפואית?
הגילויים הללו יצרו תחום מחקר חדש: סבילות חיסונית היקפית. כיום מתבצעים ניסויים קליניים שבהם:
- מנסים לדכא תאי T רגולטוריים בסביבת גידולים סרטניים כדי לאפשר למערכת החיסון לתקוף את הסרטן.
- מגדילים את מספרם של תאי T רגולטוריים בחולי סוכרת נעורים או מחלות אוטואימוניות אחרות, למשל באמצעות מתן אינטרלוקין-2.
- מחזירים לגוף תאי T רגולטוריים שעובדו במעבדה כדי למנוע דחיית שתלים.
ההבנה כיצד הגוף שומר על איזון חיסוני עדין פותחת דלתות לפיתוח תרופות חדשות – החל במניעת סיבוכים לאחר השתלות ועד טיפול במחלות סרטן ואוטואימוניות.
שלושת הזוכים
מרי אי. ברונקאוו – ילידת 1961, קיבלה דוקטורט מאוניברסיטת פרינסטון, כיום מנהלת בכירה במכון לביולוגיה של מערכות בסיאטל.
פרד רמסדל – יליד 1960, קיבל דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, כיום יועץ מדעי בחברת סונומה ביותרפויטיקס בסן פרנסיסקו.
שימון סאקאגוצ'י – יליד 1951, קיבל תואר דוקטור לרפואה ודוקטורט מאוניברסיטת קיוטו, כיום פרופסור בכיר באוניברסיטת אוסקה.
עוד בנושא באתר הידען:
