גנום של שלדים קדומים חושף: מקורו של העם הסלאבי בהגירה רחבת היקף ממזרח אירופה לאחר נפילת האימפריה הרומית

מחקר DNA מקיף מצביע כי הסלאביזציה של אירופה נבעה מתנועת אוכלוסין גדולה לאחר נפילת האימפריה הרומית, ולא מהטמעת שפה על ידי אליטות מקומיות

שפות סלאביות נשמעות כיום מחופי הים הבלטי ועד לחופי האוקיינוס השקט ברוסיה. אולם שאלת מוצאם של הסלאבים וכיצד התפשטו לשטחים כה רחבים באירואסיה העסיקה חוקרים במשך דורות. האם היה זה מקרה של אליטה קטנה שהטמיעה את שפתה ותרבותה באוכלוסיות המקומיות, או שמא מדובר בהגירה נרחבת ממזרח שהחליפה את יושבי השטחים שלאחר נפילת האימפריה הרומית?

מחקר גנטי מקיף שהתפרסם בספטמבר 2025 ב־Nature מספק תשובה ברורה: תהליך ה"סלאביזציה" של אירופה נבע מגלי הגירה גדולים של דוברי סלאבית ממזרח. "זה מרגש מאוד," אומר ההיסטוריון פיטר התר מקינגס קולג’ לונדון, שלא השתתף במחקר. "הממצאים מצביעים על כך שהסלאבים הגיעו כקבוצה דומיננטית חברתית ופוליטית, עם מערכת חוקים משלהם."

האזכור הראשון לסלאבים מופיע אצל ההיסטוריון הגותי יורדנס בשנת 550 לספירה, שתיאר "שבטים ברבריים שהביצות והיערות הם עריהם," ושזרעו הרס בשולי האימפריה הרומית הגוססת. אך מעבר לרמזים מועטים אלה, מקורם של הסלאבים נותר תעלומה.

אחת הבעיות המרכזיות בחקר התקופה היא שמרבית התושבים שבין השנים 500–800 לספירה נשרפו לאחר מותם, ולכן כמעט ולא השתמר חומר גנטי. "יש פער גדול בין המאה השישית לשמינית, שהוא בדיוק הזמן שבו מופיעים קברים המזוהים כ'סלאביים'," מסביר ד"ר יושה גרצינגר (Joscha Gretzinger), גנטיקאי ממכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית (EVA).

כדי לגשר על הפער, צוות חוקרים בראשות גרצינגר וזוזאנה הופמנובה ריצף DNA משלדים שנמצאו באזורים שבין הבלקן לים הבלטי, מהמאה השביעית ועד המאה ה־12 לספירה. הם השוו את הגנום של 359 בני אדם שחיו בתקופה שבה מקורות היסטוריים מעידים על הופעת שמות מקומות ושפות סלאביות (סביבות שנת 900) לזה של מאות אנשים שחיו באזור מאות שנים קודם, בתקופה הרומית והכאוטית שלאחר נפילתה. הדגימות נלקחו מאוספי מוזיאונים ומחפירות עדכניות בפולין, גרמניה וקרואטיה.

שינוי דמוגרפי חד: מה מראים הגנומים

התוצאות הצביעו על שינוי דמוגרפי חד. "רוב הפרטים מהתקופה הרומית שונים מאוד מאלה מהמאה העשירית," אומר גרצינגר. "בפולין פחות מ־7% מהחומר הגנטי הוא מקומי מלפני בוא הסלאבים." במזרח גרמניה כ־85% מהייחוס הגנטי שייך למהגרים שהגיעו ממזרח, אזור אוקראינה ובלארוס של היום. בקרואטיה נמצא ערבוב שונה: ההשפעה המזרחית הגיעה ל־70% מהגנום בתקופה הסלאבית המוקדמת.

הנתונים מצביעים על כך שלא מדובר בהשתלטות של לוחמים בלבד, אלא על נדידה של קהילות שלמות – גברים ונשים כאחד. "זה לא היה מקרה של קומץ לוחמים שהכתיבו את רצונם," מדגיש ההיסטוריון מרצין וולושין ממכון לייבניץ. "מדובר בהגירה של אוכלוסייה שלמה."

האם אזורי היעד היו שוממים? בפולין ובגרמניה המזרחית, ניתוחים פליאו־אקולוגיים כמו מאגרי אבקת פרחים בקרקעית אגמים, מצביעים על כך שבמאה השישית האזור כמעט התרוקן מאדם – ייתכן בשל רעב, מגפות, שינויי אקלים או פלישות אחרות. במצב כזה, לסלאבים לא היה כמעט עם מי להתחרות. לעומת זאת, בבלקן פגשו המהגרים תרבויות חזקות עם קשרים הדוקים לעולם הרומי ולביזנטיון, ושם התרחש תהליך השתלבות מורכב יותר.

הגנומים החדשים משקפים את הדינמיקה הזו: בעוד שבפולין ובגרמניה חלה כמעט החלפה מלאה של האוכלוסייה, בקרואטיה שרדו רכיבים מקומיים רבים יותר. הממצא מראה שתהליך הסלאביזציה לא היה אחיד – לעיתים היה מדובר בהחלפת אוכלוסיות, ולעיתים בהשתלבות וחיים משותפים עם קהילות קיימות.

למרות שיש חוקרים שמזהירים מפני פערי נתונים – במיוחד בשל מיעוט DNA מהמאות השישית והשביעית – רוב המומחים רואים בתוצאות עדות משכנעת. "זה משתלב היטב עם מה שידענו עד כה – כעת הראיות הן חותכות," אומר אדם איזדבסקי, היסטוריון מאוניברסיטת ניקולאוס קופרניקוס.

כך או כך, התמונה שהולכת ומתבהרת מצביעה על הגירה מאסיבית שהחלה לפני כ־1,500 שנה ושינתה את פניה של מזרח אירופה.

שאלות ותשובות

מה ביקשו החוקרים לברר?

האם התפשטות הסלאבים באירופה נבעה מאליטה קטנה שהטמיעה את שפתה ותרבותה באוכלוסיות המקומיות, או מהגירה נרחבת ממזרח.

מה גילה המחקר הגנטי?

הגנום של 359 בני אדם מהתקופה הסלאבית, שהושווה לזה של מאות אנשים מהתקופה הרומית, מצביע על שינוי דמוגרפי חד שנבע מגלי הגירה גדולים של דוברי סלאבית ממזרח.

האם מדובר בהשתלטות של לוחמים בלבד?

לא. הנתונים מצביעים על נדידה של קהילות שלמות, גברים ונשים כאחד, ולא על קומץ לוחמים.

האם התהליך היה זהה בכל האזורים?

לא. בפולין ובגרמניה המזרחית חלה כמעט החלפה מלאה של האוכלוסייה, ואילו בקרואטיה ובבלקן שרדו רכיבים מקומיים רבים יותר והייתה השתלבות מורכבת עם קהילות קיימות.

מדוע קשה לחקור את התקופה?

מרבית התושבים בין השנים 500–800 לספירה נשרפו לאחר מותם, ולכן כמעט לא השתמר חומר גנטי מאותה תקופה.

עוד בנושא באתר הידען

• דנ״א עתיק חושף כיצד נבנתה חברה חדשה אחרי נפילת רומא
• מחקר גנטי: תושבי אזור מאני בדרום יוון מייצגים את אחת האוכלוסיות העתיקות ביותר מבחינה גנטית באירופה
• דנ"א עתיק מגלה: האבולוציה האנושית לא נעצרה, אלא המשיכה לפעול באלפי השנים האחרונות
• התפרצויות געשיות במאות השישית והשביעית לספירה הובילו לעידן קרח קטן ולשינויים חברתיים דרמטיים
• שורשיו של אילן השפות ההודו-אירופיים בטורקיה