שריפות דלקים, פסולת ויער מזהמות את האוויר, המים והקרקע. מה הם כימיקלי הנצח PFAS, אילו מחלות הן גורמות, וכיצד ניתן לצמצם את הנזק הסביבתי והבריאותי?
כשאנחנו חושבים על שריפות, אנחנו בדרך כלל מדמיינים יער בוער או עשן מיתמר באופק. עם זאת, יש שריפות שפוגעות בבריאות שלנו גם כשהן לא נראות לעין ואחרי שהן נכבו. שריפות דלקים, שריפות פסולת ושריפות חורש – כולן גובות מחיר סביבתי, מחיר בריאותי ומחיר כלכלי כבד. מהם הנזקים מסוגי השריפות השונים, ולמה חשוב להתמודד איתם?
אם לצערנו הכרנו שריפות חורש ויער, יש סוג אחר של שריפות שהוא סכנה בריאותית קשה. "ההבדל בין שריפות 'רגילות' לשריפות דלקים הוא שחומרים שמשמשים לכיבוי שריפות יער אינם מתאימים לכיבוי שריפות דלקים", אומרת ד"ר מאיה שדה, ראשת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
כימיקלי נצח
שריפות דלקים עלולות להתרחש במקומות שבהם מאוחסנים דלקים כמו בחוות אחסון, בשדות תעופה, במפעלים, באתרי בנייה ואפילו בשימושים ביתיים. "במקרים כאלה, כיבוי השריפה נעשה על ידי שימוש בחומרים כימיים מסוג PFAS", אומרת שדה. PFAS זה שם של קבוצת תרכובות כימיות בעלות עמידות גבוהה לחום ויכולת דחיית שמן ומים. לכן משתמשים בהן בעיקר לייצור של חומרים מעכבי בעירה כמו קצף כיבוי אש ומשטחים דוחי שמן ומים בתעשיות המזון והטקסטיל. קיימים שני סוגים של תרכובות PFAS: תרכובות ארוכות שרשרת שזמן הפירוק שלהם נמדד בעשרות שנים, ותרכובות קצרות שרשרת שמתפרקות מהר יותר ולכן מסוכנות פחות . במתקני בזן, לדוגמה, יש שימוש בתרכובות קצרות שרשרת, והם בתהליך מעבר לתרכובות בטוחות יותר לאדם ולסביבה מסוג FFF (Fluorine Free Foam). למעבר לתרכובות בטוחות יותר יש חשיבות מבחינת הפחתת החשיפה שלנו ל-PFAS דרך המים, דרך המזון ודרך האוויר. תרכובות ה-PFAS יכולות להופיע כגז, כמוצק וכנוזל – כתלות בשימוש. אנחנו נחשפים אליהן בעיקר באכילה, בשתייה ובנשימה. מכיוון שכימיקלים אלה אינם מתפרקים באופן טבעי, הם מכונים "כימיקלי הנצח". "לכימיקלים הללו יש יכולת לנוע ולזהם מקומות רחוקים. כך הם מגיעים בקלות אל הקרקע ואל מי התהום", היא מסבירה. לפי דו"ח רשות המים מתחילת השנה, באחד מכל שישה קידוחי מים שנבדקו נמצאו PFAS ובחלק מהמקרים הם נמצאו ברמת זיהום גבוהה מהתקן המחמיר שייכנס לתוקף בשנה הבאה.
לדברי שדה, זיהום PFAS מקושר לבעיות בריאותיות רבות כמו לחץ דם וכולסטרול גבוהים, סרטן הכליה והאשכים, משקל לידה נמוך של תינוקות, ירידה בתגובה החיסונית, הקדמה של גיל קבלת הווסת הראשונה, השמנה וירידה בספירת הזרע. "הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה כימתה את הנזק של חלק מהפגיעות הבריאותיות הללו. המחקר נערך בצורה של עלות-תועלת, כדי להבין כמה יעלה לנקות PFAS ממקורות המים לרמה מחמירה לעומת החיסכון בנזקים – ולראות אם מדובר בצעד משתלם". במדינה כה גדולה כמו ארצות הברית, מוערך שכ-100 מיליון איש חשופים ל-PFAS ובאמצעות השקעה שנתית של מיליארד וחצי דולר – שתחזיר את עצמה בחיסכון בהוצאות הבריאות – ניתן למנוע אלפי מקרי מוות ועשרות אלפי מקרי תחלואה קשה בשנה.
בישראל, שדה עורכת מחקר דומה שבוחן את הסכנות לבני האדם מהחשיפה ל-PFAS ואת העלויות שנובעות ממחלות הלב שנגרמות מהחשיפה. "חישבנו מה העלויות של אשפוזים, מה העלויות של מוות מוקדם ואובדן פריון למשק כתוצאה מהפסד שעות עבודה. היקף הנזקים מגיע למיליארדי שקלים", היא אומרת.
כדי לצמצם את הזיהום, שדה מציעה להפסיק את השימוש ב-PFAS ולעבור לתרכובות כימיות שמתפרקות. לאחרונה, המשרד להגנת הסביבה עוסק בקידום תקנות שיאפשרו לאשרר בישראל את אמנת שטוקהולם להגבלה ולאיסור הייצור, הסחר והשימוש במזהמי PFAS. נוסף על כך, "המאבק במשבר האקלים כולל צמצום התלות בדלקים פוסיליים. אם נפחית את השימוש בהם אולי יצטמצם גם השימוש בחומרים ש'מלווים' אותם, כמו PFAS".
זיהום PFAS מקושר לבעיות בריאותיות רבות. צילום: unsplash
מה עושים אם לא מפנים את הפסולת?
סוג נוסף של שריפות מתרחש בדרך כלל מאחורי גדרות גרוטאות, בשטחים פתוחים או סמוך ליישובים. מדובר בשריפות פסולת בלתי חוקיות שפולטות רעלים מסוכנים ופוגעות בבריאות הציבור ובסביבה. "שריפת פסולת בלתי חוקית היא מפגע בריאותי נוראי. היא מתרחשת בטמפרטורה נמוכה (בניגוד לשריפת פסולת מבוקרת בטמפרטורה גבוהה בתהליכי הפקת אנרגיה, ת"ע), לעיתים גם במשך ימים. היא עלולה לפלוט מזהמים מסוכנים רבים כמו פחמן חד-חמצני, חומרים אורגנים נדיפים, מתכות ופיח", מסבירה שדה. בדו"ח ששדה הייתה שותפה בכתיבתו ושפורסם ב-2024 על ידי מרכז טאוב, נכתב ש"חשיפה לחומרים רעילים אלו מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן מסוגים שונים (ריאות, גרון, שלפוחית השתן) וכן לאסתמה, התקף לב, כשל נשימתי ומומים מולדים". למשל, בשריפה שאירעה במגרש גרוטאות בחוף שמן בחיפה, ריכוז חלקיקי הפיח הרעילים שנמדד בעיר גדל פי 8 וריכוז הבנזן – תרכובת כימית רעילה שחשיפה אליה מגבירה את הסיכון ללוקמיה ולמחלות דם – גדל פי 20. שריפת הפסולת יוצרת זיהום במקום השריפה ובאזורים אליהם מתפשט הזיהום שנע באוויר.
"ככלל, זאת לא בעיה שקיימת בעולם המערבי – שבו רוב המחקר האקדמי קורה – לכן לא נעשו מספיק מחקרים בנושא", מסבירה שדה. לדבריה, בישראל הבעיה קיימת בעיקר ביישובים שבהם לא מתבצע פינוי מסודר של פסולת. "במקומות כאלה התושבים תקועים במצב שבו או שהפסולת מתגוללת ברחובות או שנשרפת באופן בלתי חוקי. בשני המקרים ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות קשות וכוללות מפגעי ריח, זיהום אוויר וזיהום קרקע שיכול גם לזלוג למי התהום", היא מספרת. על פי הדו"ח, שריפת פסולת בלתי חוקית עלולה להתרחש גם באתרי פסולת פיראטיים שבהם נעשה ניסיון להיפטר מחומרים שאינם ניתנים למחזור או שעלות הפינוי שלהם גבוהה.
נוסף על כך, הדו"ח מצביע על מגמה מעניינת: ככל שיותר פסולת ממוחזרת באזור מסוים, כך שיעור השריפות נמוך יותר. לדוגמה, באזור עכו 10 אחוזים מהפסולת עוברת למחזור – נתון נמוך בקנה מידה ארצי. בעכו נרשמו 30 שריפות פסולת לא חוקיות ל-1,000 איש – נתון גבוה בקנה מידה ארצי. לעומת זאת, בתל אביב, הנתונים הפוכים: 35 אחוז מהפסולת מגיע למחזור וכמעט שאין שריפות.
הנוף החדש בצפון ובכביש 1
גם שריפות יער "רגילות" הן איום חמור על בריאות האדם ועל הסביבה. מעבר למחיר הכבד שהשריפות גובות הן ברכוש והן בנפש, הן גורמות לזיהום אוויר חמור באמצעות פליטת גזים רעילים כמו פחמן חד-חמצני, תחמוצות חנקן וחלקיקים נשימים זעירים שפוגעים במערכת הנשימה והלב ויכולים להגיע למרחקים גדולים. מעבר לכך, השריפות מעודדות התפשטות של מינים פולשים שמאיימים על המגוון הביולוגי המקומי ומשפיעות על מבנה הקרקע.
מאז הפסקת האש בצפון החל תהליך שיקום הטבע בשטחים הפתוחים ובשמורות הטבע בגולן ובגליל שנפגעו במהלך המלחמה. לדברי שדה, פעמים רבות השיקום של הטבע הוא חלק מהשיקום שלנו כחברה. "על הציבור להבין את המשמעות של הטבע לבריאות האדם ולאיכות החיים במדינה ולדרוש את שיקומו. מהבחינה הזו, חשוב לשמור על הייעוד של תקציבי הקרן לשמירה על שטחים פתוחים שמוקדשים לנושא, מול ניסיון להסיט אותם לשימושים אחרים. לתקציב הזה יש תפקיד אדיר בשיקום הצפון מהשריפות שהתרחשו במהלך הלחימה", היא מסכמת.
עוד בנושא באתר הידען:
