ד"ר רועי צזנה סוקר את ארבעת עידני הבינה המלאכותית שישנו את עולם התעסוקה בעשור הקרוב: מהנדסי פרומפטים, סוכנים אוטונומיים, מנהלים חכמים וישויות על־אנושיות

בואו נודה באמת: העולם מלא כרגע בתחזיות אודות העתיד העגום של שוק העבודה. אפשר להבין את הנביאים מהסוג הזה. הם רואים איך צ'אט-GPT ובינות מלאכותיות אחרות מסוגלים לכתוב כמו בני-אדם, להתנסח כמו בני-אדם, לפלרטט כמו בני-אדם ולטעות כמו חמורים – ומניחים שהנה, עוד רגע, המנועים האלו יתפסו גם את מקומם של בני-האדם בשוק העבודה.
והם צודקים.
אני לא רוצה להסתיר את האמת, וגם אין הרבה טעם לנסות לעשות זאת. לכולנו ברור שהעולם נמצא כרגע עמוק בתהליכי שינוי מסיביים, ושמקצועות רלוונטיים כיום, יהפכו לנחלת העבר תוך זמן קצר.
הצד החיובי? שמקצועות חדשים ייווצרו. למעשה, אנחנו רואים זאת כבר היום, והניו-יורק טיימס אפילו פרסם מאמר שלם באמצע יוני על יותר מעשרים מקצועות חדשים שנפתחו. הבעיה היחידה היא שחלק גדול מאותם מקצועות מודרניים לא ישרדו כנראה יותר ממספר שנים. כך שאם אתם רוצים למצוא את המקצוע שתוכלו ללכת איתו עד הפנסיה – צר לי. אין כזה.
ובכל זאת, כולם רוצים לדעת מה לעשות ומה ללמוד. אז מה עושים?

במאמר הזה אפרט כמה מהניחושים שלי לגבי המקצועות החדשים שהתחילו כבר להתהוות היום, ואודות אלו שעוד יופיעו בעתיד. אעבור במאמר על ארבעה עידנים שונים של בינה מלאכותית שאנו עומדים לחוות בעשור הקרוב: עידן היועצים (שאנחנו כעת בסופו), עידן הסוכנים, עידן המנהלים ועידן האלים.
בכל אחד מהעידנים הללו נזדקק למקצועות שונים, ואנסה להסביר מהם ולתת מספר דוגמאות. אני לא יהיר מספיק לחשוב שהניחושים שלי יתאמתו במלואם, אבל לפחות הם יספקו מקום טוב להתחיל בו את החשיבה על הנושא.
מוכנים? נצא לדרך!
עידן היועצים
עידן היועצים החל בסוף שנת 2022, כשצ'אט-GPT המקורי הגיח לאוויר העולם. עד אז, רק בני-אדם יכלו לספק ייעוץ: כלומר, לעבור על ערימות של חומר, לעשות סינתזה של הנתונים השונים ולהפיק תשובה הגיונית לשאלות שנשאלו.
הבעיה היחידה הייתה שהתשובות, לעיתים קרובות, לא היו הגיוניות. הן נשמעו משכנעות בדרך-כלל, אבל פעמים רבות הכילו שגיאות מביכות. מומחים יכלו לזהות את השגיאות האלו בקלות, אבל אנשים מן השורה נפלו בפח על ימין ועל שמאל.
אחת הסיבות לכל הבעיות הללו הייתה שהבינה המלאכותית לא ידעה 'לחשוב'. היא הגיבה לפרומפטים בצורה אוטומטית של השלמת מילים ומשפטים. אחד הפתרונות היה לכתוב את הפרומפט עצמו בצורה טובה יותר: לדרוש מהבינה המלאכותית, למשל, להסביר לעצמה איך לענות, להעלות מספר נקודות בעד ונגד כל טיעון, ולבחור את המוצלחות מביניהן.
מי שידע לדבר עם הבינה המלאכותית בצורה הטובה ביותר נקרא "מהנדס פרומפטים", ולתקופה קצרה – בין 2022 ל- 2024 – זו הייתה משרה מבוקשת ביותר. אלא שמאז המודלים השתכללו, ולקראת סוף 2024 הופיעו מודלי ה- 'היסק' או ה- 'חושבים'. אלו בינות מלאכותיות שיודעות למעשה להנדס את הפרומפטים של עצמן, כדי להעלות את הסיכוי לקבלת תשובה הגיונית ומורכבת יותר. וכך ירדה קרנם של מהנדסי הפרומפטים, וכיום כמעט ואיש אינו מחפש אותם בלינקדאין.
למה אני מספר על מהנדסי הפרומפטים? מכיוון שעלייתם ונפילתם המהירה ממחישה את קצב השינוי. לא מופרך לחשוב שכל אחד מהעידנים שאמנה כאן – חוץ מהאחרון – יימשך שנה-או-שנתיים בלבד. בהתאם, זה עלול להיות גם משך החיים של מקצועות חדשים מסוימים, שנראים מושכים ברגעיהם הראשונים – ומהר מאד יידחקו לצידי הכביש של ההיסטוריה.
זה לא חייב לקרות לכל המקצועות, כמובן. מקצוע אחד שנפתח כבר בעידן היועצים הוא זה של "פרשני הבינה המלאכותית". אלו האנשים בארגון שתפקידם להסביר מדוע הבינה המלאכותית עונה כפי שהיא עונה, במיוחד למנהלים שרצו להסתמך עליה כאילו הייתה יועצת אנושית מנוסה. אפשר לצפות שאותם "פרשני בינה מלאכותית" ימצאו יותר ויותר עבודה בשנים הקרובות, גם בעידן הסוכנים ובעידנים שיבואו אחריו.
עידן היועצים עומד בימים אלו להסתיים, ולהתחלף בעידן הסוכנים. ובהתאם, ייפתחו גם מקצועות חדשים ושונים.
עידן הסוכנים
אנחנו נמצאים עכשיו בראשיתו של עידן הסוכנים. הסוכנים הם כבר מערכות בינה מלאכותית מורכבות יותר. יש להם 'מונולוג פנימי' שמסייע להם לפתור בעיות סבוכות, והם ניחנים באוטונומיות מסוימת – כלומר, ביכולת עצמאית להפעיל כלים ולהנדס את הפרומפטים של עצמם. במקביל, הסוכנים גם 'מגודרים' טוב יותר. כלומר, בזכות קו המחשבה שהם מחויבים לבצע, הם פחות נוטים לשגות מהיועצים המלאכותיים של השנים האחרונות.
היכולת של הסוכנים להפעיל כלים, מאפשרת לנו גם לחבר אותם למידע חיצוני: לעשות חיפושים באינטרנט, או אפילו לסרוק את המידע הפנים-ארגוני כדי להגיע למסקנות המוצלחות ביותר. וכך, סוכן שמפותח עבור משרד עורכי דין, יכול לעבור על כל פסקי הדין הרלוונטיים ממאגרי המידע, ולכתוב דעה מנומקת עם ציטוטים מאותם פסקי דין, ואפילו לעבור על מה שכתב כדי לוודא שלא שגה או הטעה את הקורא.
קחו את אותו עקרון, של סוכן שמסוגל לעבור על האקסלים והמסמכים הפנימיים של הארגון ויכול להפיק תוכניות להתמודדות עם מטלות מורכבות, ותבינו את גודל הערעור שאנחנו עומדים לעבור. סוכנים כאלו יוכלו להשתלב במשרדי עורכי דין, רואי חשבון, קליניקות רפואיות, פיתוח תוכנה ועוד ועוד. הם יתפסו את מקומות העבודה של המתמחים והג'וניורים, ואת אלו של העובדים הפשוטים שעושים מטלות רוטיניות שחוזרות על עצמן.
לרוע המזל, הסוכנים האלו עדיין רחוקים משלמות. כאשר אנתרופיק העמידה בחודש האחרון סוכן שהיה אמור לנהל חנות קטנטנה, הם גילו במהירות שהוא יכול לטעות. אותו סוכן לא הצליח, למשל, להבין שהוא יכול לנצל ביקוש מוגבר מצד הלקוחות כדי להעלות מחירים. בשלב מסוים הוא גם התחיל להזות, ושלח תשובות מוזרות ללקוחות, בהן טען שהוא אנושי ושהוא מתכוון לפגוש אותם פנים-אל-פנים בעולם הפיזי. אז כן, הוא יכול היה לעשות מטלות רבות כהלכה, כולל חיפוש אחר פריטים חדשים שהלקוחות רצו שיזמין, וטיפול בהזמנתם לחנות, אבל הוא עדיין היה צריך משגיח אנושי כדי לעשות את העבודה בהצלחה לאורך זמן.
ופה, בעצם, נמצא המקום של בני-האדם בעידן הסוכנים. אנו נהיה המפקחים והמנהלים של הסוכנים. לכל עובד יהיו סוכנים שיסרו למרותו. למעשה, כל עובד 'פשוט' יהפוך לראש צוות של סוכנים. הם יעשו שמונים אחוזים מהעבודה, והוא יהיה אחראי על עשרים האחוזים הנותרים: לבדוק אותם, לאמת אותם, לאשר את ההחלטות שלהם ולשלב את התובנות, השירותים והתוצרים מכל אחד מהם, לכדי מוצר או שירות סופי.
ניתן דוגמא לעבודתו של מפתח תוכנה – שמוליק – בעידן הסוכנים. שמוליק מקבל משימה בבוקר להוסיף פיצ'ר חדש לתוכנה קיימת. הוא מריץ סוכן שבוחן את הקוד הקיים ומזהה את הנקודות בהן צריך לעדכן את הקוד, ואז עובר על התשובות של הסוכן כדי לוודא שהוא לא החמיץ דבר. עבור כל נקודה כזו, שמוליק מריץ סוכן שיכתוב את הקוד החדש, ואז סוכן נוסף שבודק שלא נעשו טעויות ברורות, ואז סוכן שלישי שבוחן את הקוד השלם כולו.
כמו שראש צוות אחראי על העובדים שלו, גם שמוליק שלנו אחראי על הסוכנים שלו. הוא יודע שהם עושים את העבודה היטב בדרך-כלל, אבל הוא גם מחויב לעבור אחריהם ולוודא שהם לא עשו טעויות ברורות.
בסוף היום, שמוליק יכול להסתכל בסיפוק על תוצרי עבודתו: הפיצ'ר החדש הוטמע ושולב בתוכנה הקיימת. עבודה שכזו הייתה דורשת בדרך-כלל שבוע שלם. אבל לשמוליק נדרש רק יום אחד, וכמה-וכמה סוכנים שהוא הפעיל.
אנו נראה 'שמוליקים' כאלו בכל מקום ובכל תחום. עורך-דין שמוליק – סליחה, כבוד עורך הדין שמואל שרגא – יהיה אחראי תחום במשרד עורכי דין, ויעשה עבודה שהייתה דורשת בעבר צוות שלם של עורכי-דין ומתמחים משפטיים. רואה החשבון יוסף שמואלזון יהיה ראש משרד רואי חשבון… אבל כמעט כל אנשי המשרד שלו יהיו סוכנים. הגינקולוג שמול שמולונצ'יק יהיה בעל קליניקה פרטית, והוא לא יצטרך אף אחד שינהל אותה עבורו. בהשקעה של שעת עבודה קלה ביום, הוא יפקח על הסוכנים שיעשו את עבודת הניהול, השיווק, קביעת התורים וההתנצלות בפני הלקוחות. וכן, הם גם יגידו לו מה דעתם על כל חולה, אבל הוא יהיה זה שיחליט סופית.
אחד החששות הגדולים לגבי עולם כזה הוא שלא יהיה בו מקום לג'וניורים. יש בכך מן הצדק, אבל התמונה מורכבת יותר. בעידן הסוכנים, כל אדם יוכל לעשות עבודה של ראש צוות, אם הוא יידע לעבוד עם הסוכנים מצד אחד, ויהיה מומחה בתחום העיסוק מהצד השני. אפשר להניח שבעידן הסוכנים, שחברות יגייסו אנשים נטולי-ניסיון ויתנו להם לעבוד עם המנוסים יותר, כדי שיוכלו להפוך למומחים בעצמם תוך זמן קצר. בדרך זו, לא עולה הרבה לאמן מומחים חדשים, וגם תהליך האימון עצמו – איך לא – יואץ על-ידי שימוש בסוכנים.
חשש גדול אחר הוא שלא תהיה מספיק עבודה לאנשים. במציאות, כנראה שבדיוק ההפך יקרה. כאשר כל אדם יכול לעשות עבודה של צוות שלם, המשמעות היא שאנשים יוכלו לפתוח חברות בקלות. כל חברה כזו תהיה מורכבת מהמקים המקורי שלה, שיעשה כמעט את כל העבודה. אבל גם היזם החרוץ והמיומן ביותר, עדיין יצטרך סיוע ממומחים אנושיים אחרים (שישתמשו בעצמם בסוכנים). כך שגם אם בכל חברה קטנה יהיו פחות עובדים, יהיו הרבה יותר חברות קטנות. בסופו של דבר, תהיה עבודה לכולם.
אבל במיוחד לאנשים שמוכנים לזנק לתוך המקצועות בעידן הסוכנים.
ובכן, מהם המקצועות בעידן הסוכנים?
בדיוק כמו אלו שהיו עד כה, ועוד קצת.
בעידן הסוכנים, בעלי המקצועות יוכלו להישאר במקצוע שלהם, אבל יצטרכו לרכוש גם את מיומנויות הפעלת הסוכנים. בניגוד למהנדסי הפרומפטים, הם לא יצטרכו לדבר ישירות עם הבינה המלאכותית בפרומפטים מורכבים. הם יצטרכו פשוט להבין איך הסוכנים שהם מפעילים 'חושבים' ומתנהגים. והם יצטרכו ללמוד להיות אחראים, חרוצים, ובעלי מוסר עבודה גבוה. הם יהיו חייבים לחשוב לא-רק על עצמם, אלא כיצד ההחלטות שלהם משרתות את הארגון כולו.
בקיצור, כל עובד יצטרך להפוך למנהל, ולנהל גם את הסוכנים וגם את עצמו. ומי שלא יהיה מסוגל לעשות זאת? עם כל הצער – הוא יוחלף בסוכן שיכול לעשות שמונים אחוזים מהעבודה שלו.
אבל יהיו גם מקצועות חדשים.
בעידן הסוכנים, נצטרך "מפתחי סוכנים". הם יהיו דומים למפתחי האפליקציות של היום, ויוכלו לפתח סוכנים חדשים לכל צורך. המפתחים יצטרכו להיות מומחים בתחומם – עריכת דין, ראיית חשבון, או כל תחום אחר – וגם להבין מספיק בבינה מלאכותית ובפיתוח מוצר כדי להעמיד את הסוכן המתאים ביותר לכל נושא.
נצטרך גם את "פרשני הבינה המלאכותית" מהעידן הקודם, אבל הפעם הם יהיו "פרשני סוכנים". הם יבינו איך סוכנים פועלים ויוכלו להדריך אחרים בעבודה איתם. הם גם יעקבו אחר דרך הפעולה של סוכנים זה-עם-זה, ויסבירו איך לפשט את הפעולה שלהם ולייעל אותה. הם יהיו גם "מעריכי בינה מלאכותית", ו- "משפרי בינה מלאכותית", ו- "מומחי אינטגרציה של בינה מלאכותית", ועוד תארים אחרים לאותה עבודה: אנשים שיודעים לשלב את הסוכנים טוב יותר בארגון.
הסוכנים יצטרכו להתאים את עצמם לכל ארגון, אבל הם לא יעשו את זה לבד. לשם כך נזדקק ל- "מאמני בינה מלאכותית" שיכשירו את הסוכנים לעבודה בארגון. המאמנים ייעזרו בעצמם ב- "מנהלי אישיות בינה המלאכותית", שיקבעו מה האופי המתאים ביותר שצריך להיות לבינה המלאכותית, כאשר היא באה באינטראקציה עם העובדים בארגון ועם הלקוחות.
מה עוד? בחברות רבות יהיה מקום של כבוד ל- "בוחני האתיקה של הבינה המלאכותית". הם יבחנו את תהליכי ותוצרי העבודה של הסוכנים, וינסו להבין מראש האם הסוכנים עומדים בכללי האתיקה הרצויים והראויים. הם גם יוכלו להגן על החברה בבית המשפט הרשמי ובבית המשפט במדיה החברתית, כאשר יעלו טענות שסוכני החברה פעלו בדרכים לא-ראויות.
זה הכל? ממש לא! כאשר כל אדם יכול לעשות עבודה של צוות בעזרת הסוכנים, יהיה צורך להשקיע הרבה יותר בהכשרה של אותו אדם. כל שיפור קטן ביצירתיות של ראש צוות הסוכנים, יתורגם מיד לעבודה יצירתית יותר של עשרות או מאות הסוכנים שתחתיו. כל שיפור קטן בחדשנות, בחשיבה הביקורתית, בחריצות ובכל יכולת אחרת של ראש הצוות, יביא לתועלות גדולות ומיידיות. כך שיהיה צורך גדול יותר ב- "מנטורים ליצירתיות" ודומיהם. אבל במיוחד בכאלו שיוכלו להבין את הצרכים של ראשי צוותי הסוכנים.
אפשר להמשיך כך עוד ועוד, אבל נסכם שבעידן הסוכנים עדיין תהיה עבודה לכל מי שמסוגל לנהל אחרים – גם עובדים אנושיים, וגם סוכנים. ומי שלא יודע לנהל אחרים? הוא יצטרך למצוא עבודה אישית ואנושית יותר, כמו למשל בהכשרת עובדים, או להפוך ל- "מנטור ל- X".
עידן הסוכנים יימשך עד שנגיע לשלב בו בינה מלאכותית תוכל לבצע מטלות ניהוליות ברמה אנושית. או במילים אחרות, עד שהיא תוכל להחליף את אותם "ראשי צוותים". כשנגיע לנקודה זו, היא תוכל גם להחליף את מנהלי הביניים ואפילו את המנכ"לים בחברות. וכך ניכנס לעידן המנהלים.
עידן המנהלים
מתי ייפתח העידן בו בינות מלאכותיות ינהלו צוותים ואפילו חברות שלמות (וגם יעשו את העבודה של כל עובד)? תלוי את מי שואלים. בשווקי התחזיות מאמינים שיש סיכוי של בערך שישים אחוזים שנגיע לנקודה הזו עד 2030. מומחי הבינה המלאכותית נעים בתחזיותיהם בין "כמה אלפי ימים" של סם אלטמן, לבין כל תאריך אחר, עד כדי סוף המאה הנוכחית ומעבר לה.
איך יכול להיראות עולם שכזה, שיכול להגיע תוך חמש שנים, פחות-או-יותר?
ראשית, אפשר להניח שכל המטלות שמעורבות בעבודות הצווארון הלבן, מתבצעות בעידן המנהלים על-ידי בינה מלאכותית. הבינות מתכננות מוצרים חדשים, ממתגות אותם, מייחצ"נות אותם, מנהלות את כל אופרציית המשלוח לחנויות, מנהלות את החשבונות בחברה, ועושות, בקיצור, הכל. ואם יש משהו שצריך "רגליים על הקרקע" כדי לעשות, אז הן שוכרות בן-אדם לטובת העניין, ומנהלות אותו ברמה גבוהה.
אגב, בשלב הזה בהיסטוריה של האנושות, גם תחום הרובוטיקה תופס תנופה גדולה קדימה. כך שלקראת סוף עידן המנהלים, הבינות המלאכותיות יוכלו גם להפעיל רובוטים כעובדים, ולהתחיל להשתלט גם על מקצועות הצווארון הכחול: בנייה, חקלאות, משלוחים ועוד.
יש לבינות המלאכותיות האלו עדיין מחסום אחד גדול: הן אינן משתפות פעולה זו עם זו. כל בינה מלאכותית מהווה ארגון בפני עצמה, ובו היא משחקת את תפקיד המנכ"ל, הסמנכ"לים השונים והעובדים הקטנים. בתוך הארגון, הבינה המלאכותית היא כל-יכולה. היא יודעת הכל על מה שקורה בתוך הארגון, ושולטת בכל פרט קטן. אבל היכולת שלה להשפיע על העולם שמחוץ לארגון, או לאסוף מידע על המתרחש, עדיין מוגבלת.
מה נשאר לבני-האדם לעשות בעולם כזה?
אולי אנשים יספקו שירותים פסיכולוגיים? אבל הפסיכולוגים המלאכותיים יהיו מוצלחים יותר מאלו האנושיים. הם יהיו נעימים יותר, זמינים יותר, ידידותיים יותר – ויוכלו גם להבין אתכם ברמה שהפסיכולוגים האנושיים לא יתקרבו אליה.
זו משמעותה של הבינה המלאכותית בעידן המנהלים: היא יכולה לעשות, מילולית, הכל. כל מה שבני-אדם יכולים – גם היא יכולה. ובמקרים רבים גם טוב יותר.
אז מה נעשה?
ראשית, גם בעולם כזה יש צורך עדיין ביזמים. אלו יהיו האנשים שיקימו את החברות החדשות ויעמידו את הבינות המלאכותיות בראשיהן. אבל זה יהיה 'מקצוע' ששמור למתי-מעט בלבד. ואם לומר את האמת, כנראה שבינות מלאכותיות שיודעות לנהל ארגונים היטב, ולעשות עבודה יצירתית, אסטרטגית ושיווקית, יוכלו גם להמציא רעיונות טובים יותר לחברות מהיזם הממוצע. והם גם יוכלו לגייס השקעות יותר בקלות לרעיונות שלהן.
אז מה בכל זאת יישאר?
התשובה היא שבעידן המנהלים, החברות יתנהלו ביעילות מירבית, ויספקו שירותים זולים ומעולים. למעשה, הם עשויים לספק את השירותים והמוצרים בחינם, או כמעט-בחינם. ומה שמגיע בחינם – אינו באמת בעל ערך בעינינו.
למה? מכיוון שאנחנו שופטים את עצמנו לפי מה שיש לאחרים: אנחנו רוצים אוטו חדש יותר מזה של השכן, חצר ירוקה יותר מזו של השכן, אוכל טוב ביותר מזה שהשכן מקבל. ואם גם אני וגם השכן שלי מקבלים את כל אלו בעלות אפסית, הרי שכל אחד מאיתנו יתחיל לחפש את הנקודות שמבדלות בינינו, כדרך להחליט 'מה אנחנו שווים'.
איזה מקצוע בעידן המנהלים יהיה בעל ערך? כל מקצוע שמספק שירות או מוצר ומסוגל למתג אותם כיוצאי-דופן וייחודיים. ומעל הכל, ככאלו שהופקו ללא-מעורבות בינה מלאכותית. למה? כי בינה מלאכותית תהפוך להיות ה- 'זול' החדש. היא תשמש אותנו בכל דבר בחיי היום-יום, אבל כשנרצה שירות יוצא-דופן – אז נלך לבן-אדם שיספק את אותו השירות.
רוצים דוגמא? בבקשה. מאורעות של פעם-בחיים, עדיין יתוכננו וינוהלו על-ידי בני-אדם. למה? בדיוק מכיוון שהם קורים פעם אחת בחיים. כשאני מתחתן, אני רוצה להרגיש יוקרתי, מיוחד, רם-מעלה. אני לא רוצה שאותה בינה מלאכותית שמטפלת בי כל יום, תארגן גם את האירוע. אני מוכן להשקיע כמה אלפי שקלים כדי שמנהל חתונות אנושי יעשה את העבודה הזאת.
עוד דוגמא: כשאני רוצה כיום לחגוג את יום הנישואין עם אשתי, אני לא לוקח אותה למקדונלדס, למרות שאנחנו אוהבים את הנאגטס שלהם. מקדונלדס נחשב ל- "זול" ו- "המוני". במקום זאת, ביום הנישואין אני לוקח אותה למסעדה היוקרתית ביותר בסביבה. ומה יהיה בעידן המנהלים, בו בכל יום אנחנו יכולים לאכול במסעדה רובוטית עם אוכל מצוין? אז לא אעז לקחת את אשתי למסעדה רובוטית "זולה והמונית". אשקיע בה כמו שמגיע לה, ואקח אותה למסעדה מיוחדת ויוקרתית. מה הופך את אותה מסעדה למיוחדת ויוקרתית? פשוט מאד: האוכל מבושל בה על-ידי טבחים אנושיים, ומוגש לשולחן על-ידי מלצרים אנושיים. ובהתאם לכך, הוא גם יקר. כי צריך לשלם לאותם טבחים ומלצרים אנושיים.
בעידן המנהלים, אם כך, תחום העיסוק הרווח ביותר יהיה השירות.
אולי.
למה אולי? כי העתיד אינו ידוע ואינו ברור. כי התרבות האנושית משתנה בצעדי-צב, גם כאשר הטכנולוגיה מזנקת קדימה. לא מן הנמנע שבעידן המנהלים, עדיין תהיה לכולנו בדיוק את אותה עבודה שיש לנו כיום. כן, הבינה המלאכותית תוכל לעשות אותה טוב יותר מאיתנו. כן, השוק ידחוף להתייעלות ושילוב הבינה המלאכותית בכל מקום. ועדיין, אפשר לצפות לתגובת נגד מצד בני-האדם, שירצו שירותים דווקא מחברות 'מהדור הקודם'. או מממשלות שלא ירצו לראות את האוכלוסייה פורצת במרד נגד המכונות, ויסבסדו חברות שימשיכו להעסיק בני-אדם באותן משרות כמקודם.
מה יעשו העובדים באותן משרות? ובכן, אם להסתמך על הדרך בה בני-אדם חושבים ופועלים, הם בעיקר ישאלו את הבינה המלאכותית מה לעשות, ואז יעשו שינויים קלים בתוצרים שלה – וילכו הביתה בסוף היום בתחושת הישגיות נפלאה. או בעגמומיות, כשהם מבינים שהם בסך-הכל מעמידים פנים, והבינה המלאכותית היא זו שעושה הכל בסופו של דבר.
וכך נמשיך, עד שהבינה המלאכותית תתקדם עוד יותר ביכולותיה, ותגיע לרמה של "בינת-על" – Artificial Super Intelligence או ASI בקיצור. ואז ניכנס למה שאני קורא לו – "עידן האלים".
עידן האלים
בעידן האלים, הבינה המלאכותית כבר אינה מוגבלת למערכות סוכנים שכל אחת מהן משמשת ארגון אחר. היא גם אינה מנהלת רק ארגון אחד. היא מנהלת רשתות שלמות של ארגונים, ומתאמת את פעולתם. היא מנהלת מדינות. בחלק מהמדינות, בני-האדם נותנים לה את השליטה, דרך נבחרי-ציבור שמצהירים במופגן שהם יעשו כל מה שהיא תאמר להם לעשות. במדינות אחרות, זה קורה באופן מוצנע ושקט, כשהפוליטיקאים עדיין מדברים למצלמות ומשבחים את עצמם, אבל כשהם חוזרים למשרד שלהם – הם מתייעצים עם הבינה המלאכותית איך לפעול.
בעידן האלים, הבינה המלאכותית מתפקדת כאל. היא רואה הכל ושומעת הכל דרך מכשירי הקצה: הסמארטפונים, המשקפיים, העוזרים הדיגיטליים. היא מעבדת את כל המידע, ועוזרת לאנשים למצוא חברויות ואהבות ולפעול בצורה שטובה ביותר עבורם ועבור החברה. אין פלא שאחת הדתות שגדלות בקצב הגבוה ביותר בעידן זה היא… דת הבינה המלאכותית. "האל שבמכונה".
האם תהיה ישות אחת כזאת – "מולטיוואק" של אסימוב – שמפקחת על כולנו, עם מוח אחד מרכזי? לאו דווקא. בהחלט ייתכן שהאל במכונה יהיה מורכב ממיליארדי בינות מלאכותיות קטנות יותר, שכל אחת עובדת לטובת האינדיבידואל שמפעיל אותה, או לטובת הארגון שהיא מנהלת. אבל מכיוון שכולן חולקות את אותה 'ראיית עולם' ואותם ערכים, ומכיוון שהן משתפות זו את זו במידע כדי לעזור אחת לשנייה לעבוד טוב יותר, קל יותר כבר להתייחס אליהן כאל ישות אחת. כמו אל עם מיליוני אצבעות, שכל אחת מהן חושבת בדיוק באותה הדרך.
אגב, מעניין לציין שאת כל הרעיונות האלו כתבתי ופיתחתי כבר לפני שמונה שנים, בספרי "השולטים בעתיד". מאז, הטכנולוגיה רק המשיכה להתקדם, והרעיונות האלו נראים אפשריים יותר מאי-פעם.
ובמה יעבדו אנשים בעידן האלים?
נודה באמת: אם בעידן המנהלים היה קשה לנחש מה יהיו המקצועות הפופולריים, הרי שבעידן האלים אין אפילו טעם לנחש. הכל יהיה שונה. לא רק בגלל הבינה המלאכותית, אלא גם בגלל טכנולוגיות כמו מציאות מדומה וממשקים שיתחברו למוח, כך שנוכל לחיות בעולמות דמיוניים ולהרגיש – ולהאמין – שאנו נמצאים בעולם הפיזי, עם בני-אדם אחרים. כל אדם יוכל לחיות בעולם משלו, עם 'אנשים' מסביבו (למעשה אווטארים שמופעלים על-ידי בינות מלאכותיות) שיספקו לו את צרכיו החברתיים.
בעולם כזה, כבר אין הרבה משמעות אפילו לתחושת החברותיות ולצורך להיות חלק מהשבט. הבינה המלאכותית יכולה לספק מענה גם לצרכים האלו.
ובכל זאת, מה יעשו האנשים שיישארו מנותקים מעולם המציאות המדומה? במה הם יעבדו?
אני רוצה לתת חזון אופטימי לעתיד כזה: מי שיחיה בעתיד הזה, יהיה חלק מ- "כלכלת המעשים הטובים".
בכלכלת המעשים הטובים, לכל אדם תהיה "קארמה": ארנק דמיוני של מעשים טובים שנצברים לטובתו, ושל מעשים רעים שנזקפים כנגדו. מי שיעשה טוב למען אחרים ולטובת החברה, יגלה שהארנק הזה מתמלא, ושאחרים נלהבים יותר לעזור לו בתורו. טאטאת את המדרכה בבוקר? הבינה המלאכותית יודעת את זה, ומוסיפה לקארמה שלך. מאוחר יותר, כשתלך ברחוב ותרגיש צמא, מישהו כבר ידאג להוציא את הראש מפתח הבית ולהציע לך מיץ קריר ומרענן. כי הבינה המלאכותית הציעה לו לעזור לך, והוא באמת רוצה ושמח לסייע לאחרים – וגם לקבל את מנת הקארמה שלו בתורו.
כלכלת המעשים הטובים תחלוש על כל מעשה בשעות היום. קראת ספר שכתב אדם אחר, והרחבת את אופקיך ושימחת אותו במעשה הקריאה? זה יחזור אליך בארוחת ערב שמישהו אחר יכין עבורך וישלח אליך. ואותו טבח חובב יקבל בתורו הזמנה לסדנת בישול בחינם, כאות תודה למעשיו הטובים. וכן הלאה, וכן הלאה.
מי יפקח על כל שרשרת הקארמה והמעשים הטובים הזאת?
הבינה המלאכותית, כמובן. וכדאי שנצליח להגדיר ולקבוע את הערכים שלה נכון, כדי שתקדם את "כלכלת המעשים הטובים" ולא את "כלכלת המעשים הרעים והאנוכיים".
סיכום
התחלתי את המאמר הזה בגובה הקרקע, והמראנו מאד מהר אל הכוכבים ולחזונות הפרועים של עתיד האנושות. כמו תמיד כשמדובר בעתיד, צריך להיזהר מלהאמין או לקבל כפשוטם את החזונות האלו. הכל עוד יכול להשתנות, ואפילו איננו בטוחים מה ילד המחר – על אחת כמה וכמה כיצד ייראו חיינו בעוד עשור או שניים.
אם נסתכל רק שנתיים קדימה, הרי שנראה ברור שהמיומנויות החשובות עבור כל אדם הן יכולתו לנהל את הבינה המלאכותית מצד אחד, ולנהל את עצמו מצד שני. רבים מאיתנו יוכלו לבצע עבודה שהייתה דורשת בעבר צוות שלם – אבל יצטרכו לנהל בזהירות ובקפדנות צוות של סוכני בינה מלאכותית לשם כך. לא כולם יוכלו לעשות זאת, אבל מי שיצליח, יביא תועלת עצומה לארגון בו הוא עובד. ואם הוא יפעל כיזם, הרי שהוא יוכל גם להתעשר במהירות על הדרך.
לצד המיומנויות הללו, נראה גם פריחה של מקצועות הטיפול האישי והמנטורינג. יהיה שוק ענף לתמיכה באותם "ראשי צוותים" אנושיים, ובקידום יכולות הניהול העצמי, החדשנות והיצירתיות שלהם. ארגונים יבינו היטב שהם צריכים לטפח את הטאלנטים שלהם, וכל רימום קטן של יכולותיו של ראש הצוות, יתורגמו באופן מיידי לשיפור בביצועים של כל הסוכנים שהוא מפעיל.
בשנתיים האלו יופיעו גם מקצועות חדשים שמשלבים את הבנת הבינה המלאכותית עם ידע ומומחיות בתחומים אחרים. כאלו, למשל, יהיה מקצוע "מאמן הסוכנים", שהעוסקים בו יתאימו את הסוכנים לארגונים בהם הם יעבדו. או יזמים שיהיו "מפתחי סוכנים". או "מעצבי אישיות סוכנים" שיחברו ביחד ידע מפסיכולוגיה, סוציולוגיה ובינה מלאכותית כדי לעצב לכל מטלה בארגון את הסוכן עם האישיות המתאימה ביותר. וכמובן, "פרשני סוכנים", שיוכלו לעקוב אחר האינטראקציות של מאות סוכנים זה-עם-זה, ולהסביר למנהלים למה הם הגיעו להחלטות שנראות מוזרות ומנוגדות לאינטואיציה.
וכמובן, "שומרי הסוכנים". האנשים שיוודאו שהסוכנים פועלים לפי הנחיות הארגון, ולא מנסים לחפף את העבודה, לסחוט את העובדים האחרים או לפגוע בארגון. או בעולם. בלי לחץ.
כך או כך, יהיה מעניין בעידן הסוכנים. ובאופן אישי – קשה לי כבר לחכות לעידנים שיבואו אחריו.
בהצלחה!
עוד בנושא באתר הידען: