מחקר חדש חושף כי זוחלים פרהיסטוריים שרדו תנאי אקלים קיצוניים ונדדו על פני אלפי קילומטרים – וייתכן שזו הסיבה שהפכו לדינוזאורים
מחקר חדש מצביע על כך שאבותיהם של הדינוזאורים והתנינים בתקופת הטריאס הצליחו לנדוד דרך אזורים נרחבים של כדור הארץ הקדום, שנחשבו בעבר לבלתי ראויים למגורי חיים.
במחקר שפורסם בכתב העת Nature Ecology and Evolution, מדענים מאוניברסיטת בירמינגהם ואוניברסיטת בריסטול השתמשו בשיטה גאוגרפית חדשה כדי לבחון כיצד זוחלים קדומים מסוג ארכוזאוזומורפים (archosauromorphs) התפשטו ברחבי העולם לאחר הכחדת-העל של סוף הפרם – אחד מאירועי האקלים הקשים ביותר בתולדות כדור הארץ.
ארכוזאוזומורפים שרדו את החום הטרופי
הארכוזאוזומורפים הראשונים, שדמו לזוחלים בני ימינו והיו קטנים בהרבה מהדינוזאורים שבאו אחריהם, נחשבו בעבר ככאלה ששרדו רק באזורים מצומצמים בעולם.
פלאונטולוגים רבים האמינו שהחום הקיצוני באזורים הטרופיים יצר "אזור מת" בטריאס המוקדם – אזור שאינו ניתן ליישוב עבור בעלי חיים אלה.
שחזור נתיבי נדידה קדומים
באמצעות טכניקת מידול חדשה, ששילבה שחזורי נוף עם עצים אבולוציוניים, הצליחו החוקרים לחשוף רמזים על אופן נדידתם של הזוחלים הללו ברחבי כדור הארץ בימי הטריאס. תנועה זו התרחשה לאחר הכחדה שגרמה להיעלמות יותר ממחצית מבעלי החיים היבשתיים ו-81% מהמינים הימיים.
הארכוזאוזומורפים ששרדו את ההכחדה הפכו לשחקנים מרכזיים במערכות האקולוגיות של תור הטריאס – תהליך שהוביל בסופו של דבר להופעת הדינוזאורים. כעת סבורים החוקרים כי הצלחתם נבעה, בין היתר, מיכולתם לחצות מרחקים של עד 10,000 מייל (כ-16,000 ק"מ) דרך "אזור המת" הטרופי כדי להגיע למערכות אקולוגיות חדשות.
החיים שרדו את אסון האקלים הקשה ביותר
ד"ר ג'וזף פלאנרי-סאת'רלנד מאוניברסיטת בירמינגהם, מחבר שותף למאמר, אמר:
"באמצע אירוע האקלים החמור ביותר בתולדות כדור הארץ, שבו נכחדו יותר מינים מאי פעם, החיים עדיין שרדו. אנו יודעים שהארכוזאוזומורפים הצליחו לצאת מהאירוע הזה ובמהלך תקופת הטריאס הפכו לשחקנים מובילים בהתפתחות החיים על פני האדמה."
"הפערים ברשומות המאובנים שלהם מתחילים לספר לנו על מה שלא ראינו. בעזרת מערכת המידול שפיתחנו הצלחנו לבנות תמונה של מה שקרה לארכוזאוזומורפים באותם פערים, וכיצד הם נדדו ברחבי העולם הקדום. קראנו לשיטה שלנו TARDIS – כי היא בוחנת מסלולים שמכוונים בזמן-מרחב."
"הממצאים שלנו מציעים שהזוחלים הללו היו חסינים בהרבה מפני תנאי הקיצון של 'אזור המת' הטרופי שבפנגיאה, והצליחו לשרוד את התנאים הגיהנומיים כדי להגיע לקצה השני של העולם. ייתכן שיכולת זו הקנתה להם יתרון מכריע שתרם לשגשוגם בתקופת הטריאס."
פרופ' מייקל בנטון מאוניברסיטת בריסטול, מחבר בכיר במאמר, הוסיף: "האבולוציה של החיים הושפעה לעיתים מהסביבה, אך קשה לשלב את הידע המוגבל והלא ודאי שלנו על הנוף הקדום עם ההבנה החלקית שלנו של אקולוגיה של יצורים נכחדים. באמצעות שילוב מאובנים עם מפות משוחזרות ועצים אבולוציוניים, הצלחנו להתגבר על האתגר הזה."
עוד בנושא באתר הידען:
