השביט C/2024 G3 (אטלס) מסנוור את חצי הכדור הדרומי אך צפוי להתפורר בקרוב, וליצור מחזה נדיר וחולף בשמיים

מבקרים קוסמיים עם רצון משלהם
"שביטים הם כמו חתולים: יש להם זנב, והם עושים בדיוק מה שהם רוצים", כתב דייוויד ה. לוי, אסטרונום חובב שגילה 23 שביטים. נוודים שמימיים אלה הם אכן לא צפויים, והנראות שלהם בשמיים אף פעם לא מובטחת.
בינואר זכו תושבי חצי הכדור הדרומי למראה מרהיב – השביט C/2024 G3 (אטלס). השביט, שצילם בתמונה עוצרת נשימה המהנדס חואן בלטרן ב-20 בינואר במצפה פרנל של ESO (המצפה האירופאי הדרומי) בצ'ילה, מפגין לראווה את יופיו החולף. רק בשנה שעברה, שביט אחר הופיע לזמן קצר, וצולם הפעם במטה של ESO בגרכינג, גרמניה (ראו תמונה למטה). שביטים לא-מחזוריים אלה הם מבקרים נדירים, שנשארים בשמינו במשך כמה שבועות בלבד. אם החמצתם את ההזדמנות לראות שביט כזה, ייתכן שתצטרכו לחכות אלפי שנים לחזרתו.

המדע של זנב השביט
כששביטים מתקרבים לשמש הם מתחממים והקרח שבהם ממריא, כלומר עובר ישירות מקרח מוצק לגז. משתחררים גם חלקיקי אבק, וקרינת ורוחות השמש מרחיקות את הגז והאבק האלה מהשמש, ויוצרות זנבות מוארכים. האסטרונומים יכולים לחשב ולהעריך כמה זמן נראה את השביטים, אבל לפעמים הם מפתיעים אותנו – נעלמים מוקדם יותר או שורדים את מסעם קרוב לשמש שלמים יחסית, ושומרים על זנב הגז והאבק האופייני שלהם.
גורלו של C/2024 G3 (אטלס)
לגבי C/2024 G3 (אטלס), זנב זה עשוי להתעמעם במהירות. השביט הגיע לפריהליון – הנקודה הקרובה ביותר שלו לשמש – ב-13 בינואר 2025. בנקודה הזאת הוא היה רק 13 מיליון קילומטר ממנה. אבל עכשיו הוא מתרחק, ויש סימנים שהגרעין אולי התרסק למרות שהזנב עדיין נראה.
עוד בנושא באתר הידען: